מוזיקת רנסאנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תולדות המוזיקה הקלאסית
מוזיקה עתיקה
ימי הביניים (476 - 1450)
הרנסאנס (1450 - 1600)
התקופה האמצעית
הבארוק (1600 - 1750)
התקופה הקלאסית (1740 - 1830)
התקופה הרומנטית (1815 - 1910)
מוזיקה מאוחרת
מוזיקה מודרנית (1900 - ההווה)
דף מספר רוברט פיירפאקס, 1502

מקובל לומר כי מוזיקת הרנסאנס נתחמת בין השנים 1450-‏1600, לאחר תקופת ימי הביניים ולפני תקופת הבארוק. יש המקדימים את תחילתה לסוף המאה ה-14 ויש המאחרים עד לשנת 1470.


מאפיינים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקת הרנסאנס נחשבת לתור הזהב של המוזיקה הווקאלית (המוזיקה המושרת, בשונה מן המוזיקה האינסטרומנטלית- המנוגנת). בתקופה זו פרחו שלושה ז'אנרים ווקאליים עיקריים:

בנוסף לכך, המוזיקה קיבלה בהדרגה מרקם פוליפוני, שהחליף את המרקם המונופוני ששלט במוזיקה של ימי הביניים, דהיינו, במקום קו אחד בביצוע קול יחיד, מורכבת המוזיקה ממספר קווים זהים בחשיבותם, המושמעים במקביל, דבר אשר מוסיף "צבע" למוזיקה. הפוליפוניה של הרנסאנס היא הבסיס למוזיקה הפוליפונית המתוחכמת של הבארוק.

גורמים והשפעות על המוזיקה ברנסאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד המלך והגבירה מוזיקה בואתיוס 2
  • עקב המצאת מכונת הדפוס על ידי גוטנברג, ההשכלה אשר הייתה מנת חלקם של האריסטוקרטים בלבד (כולל ההשכלה המוזיקלית), נעשתה נגישה יותר לשכבות ומעמדות שונים בעם.
  • הצמיחה של תנועת ההומניזם בתקופת הרנסאנס השפיעה על המוזיקה בכך, שהעמידה את האדם במרכז, ולא את הכנסייה, ולכן קמו סוגות מוזיקליות חילוניות, כמו מדריגל למשל.
  • הרפורמציה הדתית של מרטין לותר, אשר פילגה את הנצרות, התבטאה בכתיבת כוראלים פרוטסטנטיים, שהם יצירה ווקאלית לארבעה קולות, מבוססת על טקסט ליתורגי (דתי).

מלחינים חשובים מתקופת הרנסאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ובאני גבריאלי מנגן בלאוטה

איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דופאי עומד לצד עוגב פורטטיב (משמאל) עם ז'יל בנשואה האוחז נבל.

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומס טאליס

אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורלנדו לאסוס מנצח על מקהלה ותזמורת.

ארצות השפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]