מונולטריזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מונולטריזםיוונית: μόνος = יחיד, λατρεία = פולחן) הוא אמונה באל אחד והכרה בקיומם של אלים אחרים (אך לא בסגידה להם).

בתנ"ך מצויים מספר מקומות שעשויים להתפרש כהתייחסות למונולטריזם. דוגמאות אחדות:

  • "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'" (שמות י"ב, יב) – כלומר יש אלים אחרים.
  • רש"י מפרש את שמע ישראל: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ־הֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְ־הֹוָה אֶחָד" (דברים ו', ד) כ"ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלוהי האומות....הוא עתיד להיות ה' אחד". רש"י שואל: מדוע יש כפילות בפסוק זה? הרי ברור שה' אלוהינו הוא אל יחיד. לדעת רש"י אין כאן כפילות, ולכל משפט יש רעיון משלו. המשפט: "ה' אלוהינו" מתייחס אל ההווה, שבו רק עם ישראל האמין באל אחד, ואילו המשפט "ה' אחד" מתייחס אל העתיד, כאשר כל העמים יקבלו את האמונה המונותאיסטית.
  • "אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ" (תהילים פ"ו, ח). כלומר, יש אלוהים אחרים אבל ה' הוא העליון שבהם.
  • " מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְ-הוָה, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ" (שמות ט"ו י"א). ה' מושווה לאלים אחרים.
  • "כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה" (ירמיהו י', יא) – לפי רד"ק: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.

במקרא המושג אל אינו מתייחס רק לישות בעלת כוח עליון אלא לכלל האלילים וכן לכוחות גשמיים כמו בפסוק  יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע (בראשית לא כט). לכן אפשר לפרש, שהכוונה בפסוקים המוזכרים (אלה שבהם רלוונטי פירוש זה) היא שכוחו של ה' גדול יותר מכוח (טבע) יחיד כשלעצמו.

באסלאם, בסורת אל-כאפרון מופיע הפסוק "לכם דתכם ולי דתי" שאותו אמר מוחמד אחרי שכופרים ניסו לשכנעו לעבוד תקופת מה את אליהם, פסוק זה מתפרש כהכרה בכך שכל קבוצה מאמינה באליהּ תוך שהיא מודעת לכך שקבוצות אחרות מאמינות באלוהּ אחר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P religion world.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.