יתרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אתר נבי שועייב, מקום קבורת יתרו על פי הדת הדרוזית

יִתְרוֹ הוא דמות מקראית, כהן מדין ואביה של צפורה, אשת משה רבנו. בפרשה נקרא גם בשם רעואל. על שמו נקראה פרשת יתרו.

יתרו במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ספר שמות, כאשר משה בורח בצעירותו מבית פרעה הוא מגיע לארץ מדין ושם פוגש את בנותיו של יתרו, כהן מדין. הוא מוצא מקלט בביתו, רועה את צאנו לבסוף אף נושא את צפורה בתו לאישה‏[1].

כאשר בני ישראל מגיעים להר סיני אחרי יציאת מצרים מצטרף אליהם יתרו‏[2]. הוא רואה את העומס המוטל על משה שתפקד לבדו כשופט, ומציע לו לבנות מבנה הירארכי של שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות שישפטו את העם. לאחר מכן יתרו שב לארצו.

במדרש ישנה שיטה שיתרו הוא חובב חותן משה וכמה שמות היו לו. לפי דעה זו חוזר אחר כך יתרו לאחר שגייר את שאר משפחתו. בספר במדבר[3] מבקש משה מחובב שלדעה זו הוא יתרו שיישאר עם העם ויסייע להם בחציית המדבר, ואכן אנו מוצאים את צאצאי חובב הקרואים שבט הקיני בספר שופטים ביניהם את יעל אשת חבר הקיני שהרגה את סיסרא[4].

באגדה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש[5] ישנה דעה שליתרו היו שבעה שמות: יתר, יתרו, חובב, רעואל, חבר, פוטיאל ו-קיני.

אמנם כבר בחז"ל דעה זו לא מוחלטת כאשר הספרי סובר שרעואל הוא אבי יתרו, ומה שכתוב ויבאו אל רעואל אביהן הכוונה לסבם.

חז"ל משבחים בדרך כלל את יתרו כי על אף שעבד כל עבודה זרה שהייתה קיימת בימיו, ואף היה מיועציו של פרעה‏[6] - הכיר לבסוף באלהי ישראל. בכך הוא נבדל מבלעם ואיוב שהיו בני דורו‏[7]).

לעומת זאת, נטען בילקוט הראובני כי כל מטרת בואו של יתרו אל משה הייתה יצירת מעמדות בחברה הישראלית. גישה זו אינה יחידאית שכן פרשנים נוספים מבקרים את יתרו ומטילים ספק בכוונותיו האמיתיות, אך היא מהווה דעת מיעוט.

יתרו במסורת המוסלמית והדרוזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם נבי שועייב, קבר יתרו ע"פ המסורת הדרוזית

סיפורו של יתרו מופיע גם בקוראן, שם הוא נקרא שועיב (شعيب) ומתואר כנביא העיר מדיין, הקורא לאמונה באל אחד ולצדק חברתי אך נתקל בלעג ובזלזול של בני עירו.

דמותו של יתרו כפי שמופיע במסורת הדרוזית ככל נראה מושפעת רבות מדמותו במקורות היהודים: יתרו הוא שועייב, נביא הדרוזים, המשמש ככהן גדול במדיין. גם במסורת הדרוזית מופיע יתרו כאדם חכם אשר יעץ למשה איך לשפוט את העם באופן יעיל, וכחותנו. דמותו נקשרת למשה ולעם ישראל, לאורך כל התקופה ההיסטורית. הדרוזים אשר מאמינים בתורת יתרו מאמינים גם בתורת ישראל. יתרו מוצג כאיש חכם, בעל ידע על כל דת, יודע את ה', מכיר בו ואף אוהב אותו מאוד. תורתו דומה מאוד לתורת היהדות: סוגיות כגון כבוד האישה, כבוד הבעל ומצוות ומנהגים אחרים בדת הדרוזית. הדרוזים של ימינו רואים משמעות אך ורק בספר התורה, ללא כתובים ונביאים בשל החזרות הרבות המופיעות בפרקים מסוימים בנביאים ובכתובים.

הדרוזים אף חוגגים את חג הנביא שועייב (عيد النبي شعيب) מדי שנה במשך ארבעה ימים החל מה-24 באפריל, בקבר הנביא שועייב המזוהה על ידם בכפר חיטין באזור טבריה, שחרב בעת מלחמת העצמאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]