מידלסברו (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מידלסבורו (כדורגל))
מידלסברו
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל מידלסברו
כינוי בורו
תאריך ייסוד 1876
אצטדיון אצטדיון ריברסייד, מידלסברו
(תכולה: 33,746)
בעלים סטיב גיבסון
יו"ר סטיב גיבסון
מאמן מייקל קאריק
ליגה צ'מפיונשיפ
www.mfc.co.uk
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית

מועדון הכדורגל מידלסברואנגלית: Middlesbrough F.C.‎) הוא מועדון כדורגל אנגלי המשחק בצ'מפיונשיפ. המועדון מייצג את העיר מידלסברו הנמצאת בצפון־מזרח המדינה במחוז יורקשייר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1876 הקימו חברי מועדון הקריקט של מידלסברו את קבוצת הכדורגל של העיר על מנת לשחק וכך לשמור על כושר בעת הפגרה של עונת הקריקט.

בשנת 1889 המועדון הפך למקצועני, בשנת 1892 חזר להיות חובבני ובשנת 1899 שוב הפך למקצועני. בשנת 1905 המועדון חתם חוזה מעבר עבור אלף קומון בסכום של 1000 פאונד, שיא לאותה תקופה. בעונת 1913/14 סיים במקום השלישי בליגה העליונה ובכך נקבע שיא מועדון. לאורך שנות ה-30 עלה המועדון על גל של הצלחות כאשר בשורותיו שיחקו כוכבים כגון וילף מאניון וג'ורג' הארדוויק. למרות זאת המועדון לא זכה בתואר משמעותי והתקופה המוצלחת נקטעה על ידי מלחמת העולם השנייה.

לאחר סיום המלחמה פרשו מספר שחקנים חשובים למועדון וזה לא חזר ליכולת של לפני המלחמה. בעונת 1950/51 סיים במקום השישי בליגה אך בשנת 1954 ירד לליגה השנייה בפעם הראשונה לאחר 25 שנה. בשנת 1974 חזר לליגה העליונה ופיספס הזדמנות לשחק בגביע אופ"א. הקבוצה ירדה ליגה שוב בשנת 1982 ובשנת 1986 הגיע המועדון לשפל כל הזמנים כאשר ירד לליגה השלישית ובעיותיו הכלכליות כמעט והביאו אותו לפשיטת רגל.

המועדון ניצל עם קנייתו על ידי סטיב גיבסון, בעל חברה להובלות של כימיקלים. גיבסון השקיע כספים רבים במועדון ושיקם אותו. לאורך שנות ה-90 התאפיין המועדון בחוסר יציבות והוא התנדנד בין הליגה הראשונה והשנייה. בשנת 1994 החתים גיבסון כשחקן-מנג'ר את בריאן רובסון. בשנת 1995 חלה נקודת מפנה בתולדות המועדון כאשר עזב את האצטדיון הישן, אירסום פארק, ועבר לאצטדיון חדש, אצטדיון ריברסייד.

בשנת 1997 הגיעה מידלסברו לגמר גביע הליגה וגמר גביע ה-FA והפסידה בשניהם, באותה שנה נשרה מידלסברו לליגת המשנה. בשנת 1998 הגיעה הקבוצה שוב לגמר גביע הליגה האנגלי ושוב הפסידה במקביל שבה הקבוצה לפריימר ליג אחרי שנת היעדרות אחת בלבד. בשנת 2001 הוחתם המאמן הצעיר והמבטיח סטיב מקלארן. הוא הביא לשורות המועדון שחקנים חדשים תוך התבססות וטיפוח הנוער ובשנת 2004 זכתה מידלסברו לראשונה בתולדותיה בתואר משמעותי, גביע הליגה האנגלי. בעונת 2004/05 סיימה במקום השביעי בפרמייר ליג שיא מועדון בזמנו. בעונת 2005/2006 הגיעה מידלסברו לגמר גביע אופ"א במהלכה עברה מספר קבוצות: בסיבוב הראשון עברה את הקבוצה היוונית סקודה שאנטי עם 0-2 בסיכום שני המשחקים ועלתה לשלב הבתים במהלכה ניצחה 3 קבוצות: גראסהופרס, דניפרו ואת ליטקס לובץ' ויצאה בתיקו עם אלקמאר ההולנדית. בסיבוב הנוקאאוט הראשון עברה את קבוצת שטוטגרט הגרמנית עם יתרון שערי חוץ בשני המשחקים. בשמינית הגמר פגשה את אחת מהקבוצות הבכירות באיטליה, רומא. במשחק הראשון ניצחה מידלסברו 0-1 משער של איגביני יעקובו ובמשחק השני הפסידה 1-2 אך בזכות שער החוץ ברומא עלתה על חשבון רומא לרבע הגמר. ברבע הגמר פגשה את באזל השווייצרית. במשחק הראשון מולה הפסידה 0-2 אך בגומלין ניצחה מידלסברו 4-1 את באזל משני שערים של מארק וידוקה, שער של ג'ימי פלוייד האסיילבינק ושער נוסף של מאסימו מקארונה. בחצי הגמר פגשה מידלסברו את סטיאווה בוקרשט שנחשבה כהפתעת הטורניר באותה העונה. במשחק הראשון הפסידה 0-1 ברומניה. במשחק נקלעה לפיגור של שני שערים במחצית הראשונה והייתה צריכה 4 שערים בשביל לעלות לגמר. בדקה ה-33 מקארונה צימק ל-1-2 במחצית. במחצית השנייה הצליחה מידלסברו להשיג את שלושת השערים שהייתה צריכה: בדקה ה-64 מארק וידוקה השיג את השער השני, בדקה ה-73 כריסטופר ריגוט השיג את השער השלישי ובדקה ה-89 מקארונה השיג את שערו השני במשחק והרביעי של מידלסברו בשביל לעלות לגמר גביע אופ"א בפעם הראשונה בתולדותיה. בגמר פגשה מידלסברו את סביליה הספרדית והראתה נחיתות מול הספרדים והפסידה בגמר 0-4.

ביוני 2006 עזב מקלארן את המועדון לטובת אימון נבחרת אנגליה ובמקומו מונה למאמן גארת' סאות'גייט, הקפטן שמתפקד על תקן שחקן-מאמן.

בשנת 2009 ירדה מידלסברו לליגת המשנה אחרי 11 שנים רצופות בפרמייר ליג, לאחר שסיימה את העונה במקום הלפני אחרון. בעונת 2012/2013 הגיעה לשמינית גמר הגביע האנגלי והפסידה לצ'לסי. ב-2016 הבטיחה מידלסברו את עלייתה לפרמייר ליג לאחר 7 שנים בצ'מפיונשיפ. כעבור שנה אחת חזרה הקבוצה לצ'מפיונשיפ.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-11 בספטמבר 2022
מס' עמדה שם
1 ארצות הבריתארצות הברית שוער זאק סטפן (בהשאלה ממנצ'סטר סיטי)
2 אנגליהאנגליה קשר ישאיה ג'ונס
3 אנגליהאנגליה קשר ראיין ג'יילס (בהשאלה מוולברהמפטון וונדררס)
4 אנגליהאנגליה קשר אלכס מוואט (בהשאלה מוסט ברומיץ' אלביון)
5 אנגליהאנגליה בלם מת׳יו קלארק
6 אנגליהאנגליה מגן דאל פריי
8 אוסטרליהאוסטרליה קשר ריילי מק'גריי
9 ברזילברזיל חלוץ רודריגו מוניז (בהשאלה מפולהאם)
13 ארצות הבריתארצות הברית חלוץ מתיו הופ
14 אנגליהאנגליה מגן טומי סמית'
15 הולנדהולנד מגן אנפרן דיג'קסטל
16 אנגליהאנגליה קשר ג'וני האוסון (קפטן)
17 צפון אירלנדצפון אירלנד קשר פאדי מקניר
18 אנגליהאנגליה קשר דאנקן ווטמור
20 צפון אירלנדצפון אירלנד בלם קאולן בויד-מאנס
21 פינלנדפינלנד חלוץ מרקוס פורס
מס' עמדה שם
23 אנגליהאנגליה שוער ליאם רוברטס
25 אנגליהאנגליה קשר מאט קרוקס
26 אירלנדאירלנד בלם דארה לניהאן
27 אנגליהאנגליה בלם מארק בולה
28 אנגליהאנגליה שוער לוק דניאלס
29 אנגליהאנגליה חלוץ צ'ובה אקפום
30 אנגליהאנגליה קשר היידן הקני
31 אנגליהאנגליה שוער סול ברין
32 אנגליהאנגליה בלם ברייאנט בילונגו
33 אנגליהאנגליה קשר ג'ו גיבסון
34 אנגליהאנגליה בלם דניאל דודס
36 אירלנדאירלנד חלוץ קאלום קבאנה
37 סיירה לאוןסיירה לאון קשר קמיל קונטה
38 אוסטרליהאוסטרליה קשר מאסימו לונגו
39 אנגליהאנגליה קשר ג׳רמי סיבי
אנגליהאנגליה מגן דארנל פישר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]