לסטר סיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לסטר סיטי
Leicester City F.C.
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל לסטר סיטי
כינוי השועלים
תאריך ייסוד 1884
אצטדיון אצטדיון קינג פאוור, לסטר
(תכולה: 32,312)
בעלים קינג פאוור
יו"ר Aiyawatt Srivaddhanaprabha עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן אנצו מרסקה
ליגה צ'מפיונשיפ
www.lcfc.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מועדון הכדורגל לסטר סיטיאנגלית: Leicester City Football Club) הוא מועדון הכדורגל הבכיר של העיר לסטר שבאנגליה. קבוצת הכדורגל משחקת בצ'מפיונשיפ, ומארחת את משחקיה הביתיים באצטדיון קינג פאוור, המכיל כ-32,312 מקומות. ציד השועלים המפורסם של לסטרשייר, מסורת שאפיינה את האיזור במשך מאות שנים, לא רק היווה השראה לכינוי ה"שועלים", אלא גם את הבחירה לסמל המועדון.[1]

מדיה המסורתיים כוללים חולצה כחולה ומכנסיים לבנים. לסטר סיטי זכתה באליפות אחת (2016) בשלושה גביעי הפוטבול ליג (1964, 1997, 2000) ובגביע ה-FA אחד (2021).

תולדות המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה נוסדה בשנת 1884 תחת השם "לסטר פוס" (Leicester Fosse) עקב קרבתו של המגרש שבו שיחקה לדרך פוס רואד.

לסטר הספיקה לשחק בחמישה מגרשים שונים לפני שעברה לאצטדיון פילברט סטריס בשנת 1891. ב-1890 הצטרפה לסטר להתאחדות הכדורגל האנגלית. ב-1894 נבחרה לשחק בליגת המשנה של הפוטבול ליג. משחק הליגה הראשון בתולדותיה הסתיים בהפסד 3–4 לגרימסבי טאון. ב-1908 סיימה לסטר פוס במקום השני בטבלה וכך העפילה לראשונה בתולדותיה לליגה האנגלית הבכירה. לרוע מזלה, היא ירדה בעונה הבאה.

לסטר פוס חדלה להתקיים בשנת 1919 בעקבות משבר כלכלי חמור. על חורבותיה צמח מועדון הכדורגל לסטר סיטי.

לאורך המאה ה-20, ולמעשה עד שנת 1995, המועדון דילג בין שתי הליגות הבכירות מבלי לצבור הישגים משמעותיים; השועלים העפילו לגמר גביע ה-FA ארבע פעמים, וזכו בגביע הליגה האנגלית בשנת 1964.

עונת 1990/91 הייתה ככל הנראה הגרועה בתולדותיה של לסטר סיטי. המאמן דייוויד פליט פוטר שעה שהמועדון דשדש בתחתית טבלת ליגת המשנה. גורדון לי הוזעק כדי להדריך את הקבוצה עד לסוף העונה. ניצחון במחזור האחרון הציל את השועלים מירידה מחפירה לליגה השלישית.

בריאן ליטל, אשר העלה את דרלינגטון מליגת החובבים (חמישית) לליגה השלישית, התמנה למאמן לסטר בעונה הבאה. ליטל הוביל את לסטר למשחקי ההצלבה בסוף העונה, כאשר למרות ניצחון 1–6 על קיימברידג' יונייטד בסיכום שני המפגשים, הקבוצה נוצחה בסופו של דבר על ידי בלקברן רוברס בגמר הפלייאוף 0–1, כתוצאה מפנדל מפוקפק שכבש שחקן לסטר לשעבר מייק ניוול.

לסטר העפילה לגמר הפלייאוף גם בעונה הבאה, 1992/93, מול סווינדון טאון. סוונידון הובילה 0–3 במחצית, אך לסטר התעוררה בהמשך והישוותה את התוצאה. בסופו של דבר, בעיטת עונשין לזכותה של סווינדון הכריעה את המשחק לטובתה.

לסטר סיטי העפילה לליגה הבכירה במתכונתה המחודשת כפרמייר ליג בסוף עונת 1993/94. היה זה לאחר שניצחה את יריבתה המקומית מאיסט מידלנדס, דרבי קאונטי, בתוצאה 1–2 בגמר הפלייאוף. לראשונה מזה שבע שנים שבו השועלים לליגה הבכירה. אלא שהתפטרותו של בריאן ליטל בנובמבר 1994 לטובת אימון אסטון וילה, והחלפתו במארק מקגי, פגעו ביכולתה של הקבוצה, והיא סיימה במקום הלפני אחרון בפרמייר ליג לעונת 1994/95, עם שישה ניצחונות בלבד מ-42 משחקי ליגה.

עונת 1995/96 נפתחה היטב עבור לסטר, והיא ניצבה בחלקה העליון של הטבלה שעה שבריאן מקגי הודיע על התפטרותו בדצמבר 1995 לטובת אימון וולבס. הוא הוחלף על ידי מאמנה הצפון אירי של נוריץ' סיטי, מרטין אוניל, שרשם לזכותו הישג משמעותי כאשר העלה את וייקומב וונדררס מהליגה החמישית לשלישית.

תחת ניצוחו של אוניל, לסטר העפילה לגמר הפלייאוף לעונת 1995/96 וניצחה את קריסטל פאלאס 2-1 משער שהובקע בדקות הסיום על ידי סטיב קלדריג'. הניצחון הבטיח לה חזרה מהירה מאוד לפרמייר ליג לקראת עונת 1996/97.

בשנים הבאות ביסס מרטין אוניל את מעמדה של לסטר סיטי כקבוצת פרמייר ליג ראויה. אף שהייתה מועמדת ודאית לירידה, הקבוצה סיימה את ארבע העונות הבאות בחלקה העליון של הטבלה וזכתה פעמיים בגביע הליגה. אוניל עצמו הוכיח כי הוא נמנה עם המובילים שבמאמני הכדורגל בבריטניה, מה שהביא את מועדון הפאר הסקוטי סלטיק להחתימו ביוני 2000. פיטר טיילור, מאמן הנבחרת האולימפית של אנגליה, מונה במקומו.

לסטר נחשבה למועמדת רצינית להעפלה לגביע אופ"א משך רוב עונת 2000/01. אלא שהפסד מביך בשלב רבע גמר גביע ה-FA מרגלי וייקומב מהליגה השלישית, ותשעה הפסדי ליגה בעשרת המחזורים האחרונים של העונה, דרדרו אותה למקום ה-13 והמאכזב. פתיחת עונה איומה בשנה שלאחר מכן הביאה לפיטוריו של טיילור ולהחלפתו בדייב באסט, אשר כשל במשימתו למנוע הידרדרות נוספת של המועדון. באסט התפטר זמן קצר לפני שהירידה מהפרמייר ליג הובטחה לראשונה מזה חמש שנים. עוזרו של באסט ומאמן ברייטון אנד הוב אלביון לשעבר, מיקי אדמס, מונה במקומו. משחקה האחרון של לסטר בעונת 2001/02 היה גם האחרון ששיחקה בפילברט סטריט, אותו עזבה בסיום העונה. אף שניצחה במשחק זה את טוטנהאם הוטספר, היה זה רק הניצחון החמישי במספר שהשיגה במהלך העונה הזו.

לסטר עברה לאצטדיון ווקרס החדיש לקראת פתיחת עונת 2002/03, אבל אובדן ההכנסות כתוצאה מהירידה, כמו גם עלויות הבנייה של האצטדיון, הכניסו את לסטר סיטי להליך של פירוק עם חובות של 30,000,000 ליש"ט. רכישת שחקנים חדשים נאסרה למשך רוב העונה, עד שמשקיעים חדשים הצילו את הקבוצה מקריסה. למרות הקשיים הללו, אדמס הצליח לסיים את העונה במקום השני בליגת המשנה עם יותר מתשעים נקודות, וכך שבה הקבוצה לפרמייר ליג אחרי עונה אחת בלבד. כיום נוהגת הנהלת הפוטבול ליג להעניש קבוצות הנכנסות להליך של פירוק במהלך העונה ומחסירה 10 נקודות ממאזנן.

סיטי נאבקה משך רוב עונת 2003/04 בפרמייר ליג, ובסיומה צברה 33 נקודות בלבד, מה שלא הספיק לה להינצל מירידה. יחד איתה ירדו לידס יונייטד ווולברהמפטון וונדררס.

אדמס התפטר מתפקידו כמאמן באוקטובר 2004 ודייב באסט החל תקופת כהונה שנייה (וזמנית) כמאמן. בסוף החודש מונה מאמן קבע, קרייג לווין, אשר אימן עד לא מכבר את הארט אוף מידלות'יאן הסקוטית.

פתיחת העונה האיומה של לסטר בקיץ 2005 גרמה לרבים לבקש את התפטרותו של לוויין, שעה שהמועדון עדיין בחלק התחתון של הטבלה.

במחזור האחרון של עונת 08–2007 יצאה הקבוצה למשחק חוץ נגד סטוק סיטי, לסטר הייתה חייבת ניצחון כדי להישאר בליגה השנייה ולהימנע מירידה לליגה השלישית. מנגד סטוק הייתה חייבת נקודה אחת בלבד כדי לחזור לפריימר ליג אחרי היעדרות ארוכת שנים. המשחק הסתיים בתוצאה 0-0 ולסטר נשרה בפעם הראשונה בתולדותיה לליגה השלישית. הקבוצה חזרה לליגת המשנה בחלוף עונה אחת אחרי שסיימה במקום הראשון את הליגה הסדירה ושברה שיאים רבים הקשורים בה.

בסיום עונת 2008–2009 עלתה לסטר ליגה מהליגה השלישית לצמפיונשיפ כאשר סיימה במקום השני.

באוגוסט 2010 רכשה קבוצת "קינג פאוור", בראשותו של איש העסקים התאילנדי ויצ'אי סריואדהאנהפראבה, את קבוצת לסטר סיטי. בעת רכישת הקבוצה, עלתה לסטר לצ'מפיונשיפ.

בעונת 2013/14 שישה מחזורים לפני סיום העונה, הבטיחה לסטר את חזרתה לפרמייר ליג אחרי 10 שנים של היעדרות.

בעונת 2014/15 מוקמה לסטר במקום האחרון במרבית מחזורי העונה, אולם הצליחה להישאר בפרמייר ליג בסיום העונה, בזמן שניצחה ב־7 מ־9 משחקיה האחרונים.

לקראת עונת 2015/16, לאחר שנכשל בשנים הקודמות פעם אחרי פעם, מונה קלאודיו ראניירי למאמן הקבוצה. בדצמבר 2015 עלתה לסטר לראש טבלת הליגה, ובאפריל 2016 הבטיחה את השתתפותה בליגת האלופות, לראשונה בתולדותיה. ב-2 במאי 2016 הבטיחה הקבוצה את זכייתה באליפות הפרמייר ליג לראשונה בתולדותיה.[2][3] אליפות זו נחשבת לאחת האליפויות המפתיעות בתולדות הכדורגל, במיוחד לאור העובדה שהסיכויים של השועלים לזכות בתואר בתחילת העונה היו 1–5000, לפי הערכות.[4]

בעונת 2016/17, לסטר לא הצליחה לשחזר את יכולתה מהעונה הקודמת וב-23 בפברואר באותה עונה פוטר המאמן קלאודיו ראניירי לאחר שהקבוצה דורגה במקום ה-17 בליגה, ואותו החליף עוזר המאמן קרייג שייקספיר, אשר ב-12 במרץ מונה למאמן ראשי של הקבוצה עד תום העונה. שייקספיר סייע לקבוצה להינצל מנשירה לליגת המשנה. מאידך, זכתה הקבוצה להצלחה בליגת האלופות. לסטר סיימה את שלב הבתים במקום הראשון בבית ז'. בשלב שמינית הגמר הדיחה את סביליה הספרדית, כשהיא מפסידה בחוץ 1–2 ומנצחת בביתה 0–2. בשלב רבע הגמר הודחה הקבוצה בידי אתלטיקו מדריד, לאחר שהפסידה בחוץ 0–1 וסיימה את משחקה הביתי בתיקו 1-1.

ב-27 באוקטובר 2018 נערך משחק הפרמייר ליג בין לסטר לווסטהאם יונייטד, באצטדיון קינג פאוור. לאחר המשחק המריא בעלי לסטר, ויצ'אי סריואדהאנהפראבה, במסוקו הפרטי. דקות לאחר ההמראה התרסק המסוק בסמוך לאצטדיון, דבר שהביא למותו של בעלי הקבוצה.[5]

באוגוסט 2019 מכרה לסטר את בלמה הארי מגווייר למנצ'סטר יונייטד, בסכום שיא לשחקן הגנה של 87 מיליון אירו.

ב-25 באוקטובר 2019 השוותה לסטר את שיא השערים במשחק בליגה האנגלית (שהיה שייך למנצ'סטר יונייטד), כשניצחה 0–9 את סאות'המפטון. ברוב שלבי עונה זו, עונת 2019/2020, הייתה הקבוצה באחד משלושת המקומות הראשונים בליגה המובילים לליגת האלופות, אך במחזורי הסיום איבדה את מקומה וסיימה במקום החמישי ובכך העפילה לליגה האירופית בלבד. גם בעונת 2020/2021 הייתה לסטר במרבית העונה באחד מארבעת המקומות הראשונים המובילים לליגת האלופות, אולם לאחר מעידה במחזור האחרון בהפסד 2–4 לטוטנהאם הוטספר, היא סיימה במקום החמישי בלבד. עם זאת, לסטר סיטי זכתה בעונה זו לראשונה בגביע האנגלי לאחר ניצחון 0–1 על צ'לסי במשחק הגמר.

לאחר שסיימה במקום החמישי וזכתה בגביע האנגלי השתתפה לסטר בעונת 2021/2022 בליגה האירופית והוגרלה בשלב הבתים עם נאפולי, ספרטק מוסקבה ולגיה ורשה. לסטר סיימה במקום השלישי והודחה מהמפעל וירדה לשחק בקונפרנס ליג. בקונפרנס ליג הדיחה לסטר את סטאד רן ואת פ.ס.וו. איינדהובן, הגיעה עד לשלב חצי הגמר שם הודחה על ידי רומא. בליגה סיימה הקבוצה במקום התשיעי.

את עונת 2022/2023, לאחר שכמעט ולא התחזקה בחלון ההעברות, ומכרה חלק מכוכביה, פתחה הקבוצה בצורה רעה, כשהיא אספה רק נקודה אחת מתוך 21 אפשריות. במהלך העונה פוטר המאמן ברנדן רוג'רס, ובסיום העונה ירדה הקבוצה לליגת המשנה.

סגל שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2 בפברואר 2023[6]

מס' עמדה שם
1 ויילסויילס שוער דני וורד
2 אנגליהאנגליה מגן ג'יימס ג'סטין
3 בלגיהבלגיה הגנה ואוט פאאס
4 אנגליהאנגליה מגן ראיין ברטרנד
5 צפון אירלנדצפון אירלנד בלם ג'וני אוונס (קפטן)
6 בלגיהבלגיה קשר יורי טילמנס
7 אנגליהאנגליה חלוץ ג'יימי ורדי
8 אנגליהאנגליה שוער אלכס סמיתיס
9 ניגריהניגריה מגן קלצ'י איהנאצ'ו
10 אוסטרליהאוסטרליה בלם הארי סוטאר
11 דנמרקדנמרק מגן ויקטור כריסטיאנסן
מס' עמדה שם
12 זמביהזמביה חלוץ פאטסון דאקה
13 פורטוגלפורטוגל מגן ריקרדו פריירה
14 אנגליהאנגליה קשר קירנן דוסבורי-הול
15 דנמרקדנמרק בלם יאניק וסטרגארד
16 סנגלסנגל קשר נמפליס מנדי
17 ניגריהניגריה קשר וילפרד אנדידי
18 בלגיהבלגיה קשר דניס פראט
19 בלגיהבלגיה מגן טימותי קסטאן
20 דנמרקדנמרק שוער דניאל איברסן
21 אנגליהאנגליה מגן לוק תומאס
22 ברזילברזיל קשר טטה (בהשאלה משחטאר דונצק)
23 צרפתצרפת קשר בובאקרי סומארה

שחקנים בולטים בהיסטוריית המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לסטר סיטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Leicester City, The Beautiful History, ‏2011-01-18 (באנגלית)
  2. ^ מערכת ONE, ‏אדן עזר: לסטר אלופה, 2:2 בין צ'לסי לטוטנהאם, באתר ONE‏, 2 במאי 2016
  3. ^ לסטר סיטי זכתה באליפות היסטורית, באתר וואלה!‏, 1 במאי 2016
  4. ^ "אל תדאג, לסטר לעולם לא תזכה באליפות אנגליה, בטח לא בגביע אירופה!", באתר ynet, 3 במאי 2016
  5. ^ לסטר סיטי הודיעה רשמית: הבעלים נהרג בהתרסקות המסוק, באתר וואלה!‏, 29 באוקטובר 2018
  6. ^ LCFC Men I Leicester City, www.lcfc.com (באנגלית)