בסרביה

שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה
'נושא: אירופה' אינו ערך חוקי

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: הגהה, בדיקת התעתיקים.

מפת בסרביה בחלוקה למחוזות

סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית)

בֵּ‏‏סָ‏רַ‏בְּ‏יָ‏ה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה שייך לרומניה ומוקדם יותר לנסיכות מולדובה, הכלול כיום ברובו ברפובליקת מולדובה ומיעוטו באוקראינה.

מקור השם

בסרביה נקראה על שם השליט הרומני בסאראב הראשון (Basarab I), שלחם למען עצמאות ולאכיה מידי השלטון ההונגרי. בסאראב שלט בדרום בסרביה בשטח שנקרא מאוחר יותר "בסרביה הישנה", בשטח המקביל למחוז בוג'אק שנמצא כיום בשטח אוקראינה. מקור השם בשפה הקומנית (טטרית) ומשמעותו "האב השליט". Basar = "לשלוט", -aba = אבא (כמו בעברית).

גאוגרפיה

בסרביה שוכנת בין הנהר פרוט במערב לנהר דניסטר בצפון ובמזרח והים השחור בדרום. שטחה של בסרביה כ- 45,600 קמ"ר, ברובו שטח מישורי בעל אדמה פורייה.

מחוזות וערים

כאשר בסרביה הייתה שייכת לממלכת רומניה, חבל ארץ זה היה מחולק ל-10 מחוזות.

המחוזות שכיום נמצאים בשטחי אוקראינה

• מחוז צ'טאטאה אלבה (Cetatea Albă) כיום Bilgorod-Dnistrovski שייך ל- Одеська область
• מחוז חוטין (Hotin) - כיום Чернівецька область
• מחוז איזמאיל (Ismail) - כיום Ізмаїльський район
• מחוז סטרוז'ינץ (Strojineţ) - כיום Черновицкая область

המחוזות שכיום נמצאים בשטחי רפובליקה מולדובה

• מחוז בלץ (Bălţi) - כולל את הערים: בלץ
• מחוז צ'אחול (Cahul) - כולל את הערים: צ'אחול, וולקנשט
• מחוז אורחיי (Orhei) - כולל את הערים: אורחיי, רזינה
• מחוז לאפושנה (Lăpuşna) - כולל את הערים: לאפושנה, חינצ'שט, קארפינן
• מחוז סורוקה (Soroca) - העיר סורוקה
• מחוז בנדר (Tighina) - כולל את הערים: קאושן, בנדר.

הערים הנוספות: העיר החשובה ביותר קישינב, כעת בירת רפובליקת מולדובה; יאדניץ

דמוגרפיה

לפי הסטטיסטיקה הרוסית הרשמית, ב-1897 היו בבסרביה 1.935.412 תושבים, 920.919 מתוכם היו רומנים (47,6%), 19% אוקראינים, 11% יהודים, 8% רוסים והיתר בולגרים, סרבים, צ'כים, גרמנים, טורקים, טטרים, פולנים ומיעוטים נוספים.

היסטוריה

ערך מורחב – מולדובה

מפת רומניה הגדולה, בחלוקה לחבלים היסטוריים

השם בסרביה הוא השם שנתנה האימפריה הרוסית למזרח נסיכות מולדובה, שהעבירה לה האימפריה העות'מאנית אחרי מלחמה בין שתי המעצמות שהסתיימה ב-1812. יתרת שטח מולדובה אוחד עם ולאכיה ב-1859 והפך לממלכת רומניה.

עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה ב-1918 הכריזה בסרביה, ב-24 בינואר 1918 על עצמאותה וב-27 במרץ 1918 החליטה המועצה הארצית על האיחוד עם רומניה.

באוקטובר 1920, בהסכם פריז, הכירו מדינות ההסכמה (פרט ליפן) באיחוד שבין רומניה ובין בסרביה. ברית המועצות, שלא לקחה חלק בהסכם זה, מעולם לא הכירה באיחוד. לפני מלחמת העולם השנייה ואחרי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, ברית המועצות הגישה לרומניה אולטימטום בו תבעה ממנה לצאת מבסרביה ומחלק מבוקובינה. רומניה נאלצה לציית ולצאת והחבלים סופחו לברית המועצות ב-1940. מעשה זה שימש כעילה עיקרית לברית שעשתה רומניה עם גרמניה הנאצית נגד ברית המועצות כדי לכבוש את החבלים האלה ואומנם, במהלך מלחמת העולם השנייה כבש הצבא הרומני את החבלים, אך נאלץ לסגת מהם לאחר שינוי מגמת המלחמה והצלחת האופנסיבה הסובייטית.

בין השנים 1940 -1941 ושוב אחרי כיבושה מחדש על ידי הצבא הסובייטי ב-1944 נהפכה רוב שטחה של בסרביה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית (Republica Sovietică Socialistă Moldovenească), לאחר ששטחים ממנה בצפון ובדרום נמסרו לאוקראינה. עם התמוטטות ברית המועצות הכריזה רפובליקת מולדובה על עצמאותה ב-1991.

יהודי בסרביה

יהודי בקישנייב (1900 לערך)

בשנת 1889 חיו בבסרביה 180,918 יהודים, כתשיעית מתוך סך כל האוכלוסייה שמנתה 1,628,867. האוכלוסייה היהודית גדלה בהתמדה, ובשנת 1897 כבר היו 225,637 יהודים מתוך 1,936,392 תושבי החבל (גידול קטן גם בערך היחסי). בשנת 1920 מנתה האוכלוסייה היהודית 267,000 נפש ובשנת 1930 הגיע מספרם ל-270,000 נפש.

רוב יהודי בסרביה חיו בערים הגדולות בקהילות מפוארות כגון קהילות קישינב, בעלץ ו- יעדניץ. בשנת 1903 קהילת יהודי קישנייב, בירתה של בסרביה, הגיע לממדים של כ- 50,000 נפשות, מתוך כלל אוכלוסיית העיר שמנתה 110,000 נפשות (46%).

יהודי בסרביה בשואה

ערב מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, חיו בבסרביה כ-300,000 יהודים. (אביגדור שחן בכפור הלוהט עמוד 315) לאחר נסיגת הצבא הרומני מבסרביה ביוני 1940 הואשמו היהודים בגילוי אהדה ושיתוף פעלה עם ברית המועצות הקומוניסטית והצבא האדום. ברומניה אף הוטחו האשמות קולקטיביות כי היהודים גילו עוינות כלפי החיילים הרומנים הנסוגים, ירקו עליהם ,השפילו ופגעו בהם .

ב1941 עם כיבושה מחדש של בסרביה בידי הרומנים, בברית עם הגרמנים, נפלה בידי שלטונות הפשיסטיים הרומנים החלטה "לנקום" ביהודים. עוד ערב הפלישה לבסרביה הוציא מנהיג רומניה יון אנטונסקו פקודה סודית ושם הצופן שלה "טיהור השטח". הפקודה כללה שלושה סעיפים: חיסול פיסי של כל היהודים בכפרים במקום. מעצר היהודים החיים בערים וריכוזם בגטאות. מעצר כל החשודים כקומוניסטים וכמי ששירתו את הסובייטים בשנת השלטון הסובייטי בבסרביה והוצאת חלק מהם להורג לאחר שיימצאו אשמים.

ברצח היהודים השתתפו יחידות הז'נדרמריה שקיבלו את הפקודה ערב פרוץ המלחמה. יחידות הצבא נצטוו אף הם לעזור לאנשי הצבא שעסקו בפועל בהוצאות להורג. הוקמה יחידה בפיקודו של סגן ראש-הממשלה מיכאי אנטונסקו, אשר נקראה ה"שדרה המיוחדת". ביחידה היו כ-160 אנשים, וגם הם השתתפו ברצח יהודים, תוך שיתוף פעולה עם היחידות הגרמניות המקבילות. כל הגורמים האלה ביחד עם הצבא הגרמני והאיינזצגרופה D רצחו בחודשים יולי-אוגוסט בין 160 - 150 אלף יהודים. את רוב הרציחות עשו הרומנים. רוב היהודים בכפרים הושמדו.

ב- 15 בספטמבר 1941, ציווה יון אנטונסקו לגרש את כל יהודי בסרביה לטרנסניסטריה (שטח הכיבוש הרומני באוקראינה,מעבר לנהר דנייסטר). לפי אומדן רשמי נרצחו כ-25,000 יהודים בדרך לגירוש ועשרות אלפים נזרקו לקבר אחים מאולתר. ביער קוסאוץ במרכז בסרביה, שדרכו עברו השיירות לעבר נקודת המעבר. עשרות אלפים נוספים טובעו בנהר הדניסטר במעבר לטרנסניסטריה.

ב- 1942 בעיצומה של המלחמה נערך מפקד בשטחי בסרביה בו נמצאו 227 יהודים בלבד, ולמעשה בסרביה הייתה, בהתאם לתוכניות, "נקייה" מיהודים.לפי הערכתו של אבידור שחן 282000 מיהודי בסרביה הוכחדו בשואה. בזמן שחרור טרנסטריה נמנו בה 13980 יוצאי בסרביה (אביגדור שחן בכפור הלוהט עמוד 315)

היהודים לאחר המלחמה

לאחר מלחמת העולם שנייה חזרו לבסרביה כמה עשרות אלפי יהודים מתוך אלה שהצליחו לברוח מפני הנאצים מזרחה אל עומק ברית המועצות וכן מתוך ניצולי טרנסניסטריה. לקראת סוף שנת 1993 הוערך מספר היהודים ברפובליקה של מולדובה בכ- 15,000 נפש. באותה השנה 2,173 יהודים עלו לישראל.

בעיר הבירה קישינב פועל בית הכנסת המרכזי לצד מוסדות חינוך וחסד, לרווחת הקהילה היהודית במולדובה בהנהגת השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה.

ראו גם

• פרעות קישינב

קישורים חיצוניים

• השואה ברומניה, בסרביה, בוקובינה וטרנסניסטריה - בית הספר המרכזי להוראת השואה יד ושם
• "בסרביה" מאת צ'ארלס א. קלארק - לקריאה מקוונת (באנגלית)
• אתר הגרמנים מבסרביה
• מפת המחנות ומקומות ההשמדה בבסרביה ורומניה
• מפת התיישבות היהודים בבסרביה