מייקל איגנטייף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייקל איגנטייף

מייקל איגנטייף (Michael Ignatieff; נולד ב-12 במאי 1947) היה מנהיג המפלגה הליברלית בקנדה וראש האופוזיציה בפרלמנט הקנדי. שימש בתפקיד מ-10 בדצמבר 2008 והתפטר לאחר תבוסתו בבחירות במאי 2011. שימש כחבר פרלמנט באזור טורונטו. פרופסור להיסטוריה שפרסם ספרים ומאמרים רבים בנושאי לאומיות, אתיקה פוליטית ורעיונות מדיניים.

דרכו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו היה איגנטייף מעורב במערכות הבחירות של המפלגה הליברלית כמתנדב, אך נכנס לחיים הפוליטיים בגיל מאוחר, רק בשנת 2005 לאחר שקנה לעצמו שם בינלאומי כהיסטוריון וכחוקר מן השורה הראשונה. תוך כשלוש שנים הפך למנהיג המפלגה הליברלית. בבחירות הראשונות בהן הנהיג את מפלגתו, במאי 2011, התרסקה המפלגה הליברלית ונותרה עם כ-30 חברי פרלמנט בלבד. איגנטייף עצמו הפסיד את מושבו בפרלמנט ולראשונה בהיסטוריה הקנדית סיימה מפלגתו את הבחירות כמפלגה השלישית בגודלה.[1] בעקבות התבוסה התפטר איגנטייף מתפקיד יושב ראש המפלגה.

איגנטייף וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגנטייף התגורר בישראל במהלך שנת 1999 כאשר שימש כמרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בזמן מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 אמר איגנטייף בראיון לעיתון "טורונטו סטאר" כי חשוב ביותר שישראל תשלח מסר ברור לחזבאללה כי חטיפת חיילים וירי טילים על ישראל לא יהיו נסבלים. בתגובה לשאלת הכתב על תגובתו להרג האזרחים הלבנונים בפעולת צה"ל בכפר כנא, השיב איגנטייף כי "שנתו אינה נודדת" בגלל מה שקרה. תגובתו זו הביאה למחאה חריפה מצד מוסלמים בקנדה. בעקבות זאת, ניסה איגנטייף לחזור בו בראיון לטלוויזיה בקוויבק וטען כי הירי בכפר כנא היה למעשה "פשע מלחמה". אמירה זו עוררה את מחאתם של יהודים רבים בקנדה, ואיגנטייף הצטער עליה.

בנובמבר 2007 כאשר שימש בתפקיד סגן יושב ראש האופוזיציה ביקר איגנטייף בישראל.

עבודתו המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגנטייף פרסם ספרים ומאמרים רבים. אחד הידועים שבהם היא הביוגרפיה על ישעיהו ברלין, שתורגמה גם לעברית. איגנטייף העיד על עצמו שברלין הוא האדם שהשפיע עליו ביותר, חוץ מאביו.

חייו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבו של איגנטייף מצד אביו היה הרוזן פאבל איגנאטייב שר החינוך בממשלת הצאר האחרון ניקולאי השני ברוסיה, אביו של הרוזן פאבל היה ניקולאי איגנאטייב, מדינאי רוסי חשוב שכיהן כיו"ר ועדת השרים (1872-1880) ואחר כך כשר הפנים בשנים 1881-1882, הוביל מדיניות אנטישמית ונתפש כאחראי לפרוץ הסופות בנגב. לאחר המהפכה הקומוניסטית ברח פאבל עם משפחתו לקנדה. אביו של איגנטייף, ג'ורג', גדל בקנדה הפך לדיפלומט ושימש כשגריר קנדה באומות-המאוחדות. הוא אף היה מעורב בועדת אונסקו"פ, הוועדה שהחליטה על תוכנית החלוקה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]