כ"ט בנובמבר

התפלגות ההצבעה באו"ם
	→  תומכות
	→  נמנעות
	→  מתנגדות
	→  נעדרות
	→  מושבות או מדינות שלא היו חברות באו"ם

מפת תוכנית החלוקה

כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בלייק סקסס על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.

ההכנות ואירוע ההחלטה בעצרת או"ם

ההחלטה התבססה על מסקנות הרוב של חברי "הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל" (ועדת אונסקו"פ). הוועדה הגישה את מסקנותיה לאו"ם, ב-31 באוגוסט 1947.

ההיסטוריון יהודה ואלך תיאר כיצד "נציגי הסוכנות היהודית הצהירו כי הם רואים בצער את התכנית לחלוקת הארץ, אך נענים לה למען השכנת שלום".‏ חרף האופי המקוטע והמוגבל של השטח שהוקצה ליישוב היהודי בתוכנית החלוקה, קיבלה הנהגת היישוב את התוכנית. "נציגי הערבים הצהירו על התנגדותם להחלטה ואף הזהירו כי התנגדות זו עלולה להיות אלימה".‏ ב-28 בנובמבר 1947 הזהיר שגריר מצרים באו"ם, יוסף היכל פאשה: "מיליון יהודים חיים בשלום במצרים (וביתר ארצות האסלאם) ונהנים מכל זכויות האזרח. בהחלט אין הם רוצים להגר לפלשתינה. אולם אם מדינה יהודית תיווצר אף אחד לא יוכל למנוע צרות. פרעות תפרוצנה בפלשתינה, תתפשטנה על כל ארצות ערב ותובלנה אולי למלחמה בין הגזעים. ...אם יחליטו האומות המאוחדות על חלוקת פלשתינה הן תשאנה באחריות לצרות חמורות ביותר ולטבח של מספר רב של יהודים". ממשלת בריטניה הודיעה לאו"ם כי "לא תתנגד לביצוע התכנית אך היא עצמה לא תנקוט בצעדים מעשיים כלשהם להגשמתה".‏ לאחר זמן קצר, הודיעה ממשלת בריטניה כי שלטונה בארץ ישראל, יסתיים ב-15 במאי 1948.

נשיא העצרת, אוסוולדו ארניה מברזיל, אשר דחה את הדיון עד השגת הרוב, קרא את שמות המדינות בזו אחר זו לפי הא"ב האנגלי.

ההצעה נתקבלה ברוב של 33 קולות, 13 נגד, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה.

בעד: אוסטרליה, אוקראינה, אורוגוואי, איסלנד, אקוודור, ארצות הברית, בוליביה, בלארוס, בלגיה, ברזיל, ברית המועצות, גואטמלה, הרפובליקה הדומיניקנית, דנמרק, דרום אפריקה, האיטי, הולנד, ונצואלה, לוקסמבורג, ליבריה, נורבגיה, ניו זילנד, ניקרגואה, פולין, הפיליפינים, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'כוסלובקיה, צרפת, קוסטה ריקה, קנדה, שבדיה.

נגד: איראן, אפגניסטן, הודו, טורקיה, יוון, לבנון, מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, פקיסטן, קובה, תימן

נמנעו: ארגנטינה, אתיופיה, בריטניה, הונדורס, יוגוסלביה, מקסיקו, סין, צ'ילה, אל סלוודור, קולומביה.

נעדרה: תאילנד (אז "סיאם").

התגובות בארץ ישראל

ריקודים עם היוודע ההחלטה

יהודים עולים על משוריינים בריטים

ההחלטה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל התקבלה ביישוב בשמחה רבה, בשל הגושפנקא המדינית והמשפטית, שנתנה ההחלטה. יהודים רקדו משמחה בחוצות הערים והיישובים בכל רחבי ארץ ישראל. גם בקהילות יהודיות בתפוצות ישראל חגגו רבים. ברומא התאספו לתפילת הודיה מול שער טיטוס, המקום המסמל את החורבן בארץ ישראל לאחר המרד הגדול, שאירע כאלפיים שנה קודם.

אחד התיאורים המרשימים להמתנה הדרוכה מצוי בספרו של עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך:

	כל ההמון הגדול הזה כמו התאבן שם בדומיית לילה מפחידה, כאילו אינם בני אדם אמיתיים כי אם מאות צלליות כהות מצוירות על פני יריעת החושך המהבהב. כאילו מתו כולם בעמידה. לא דיבור לא שיעול ולא מדרך נעל. יתוש לא זמזם שם.

ועל השמחה אחר היוודע תוצאות ההצבעה נכתב:

	... וכעבור רגע שוב הייתי על כתפי אבא, והוא, אבי המשכיל מאוד, המנומס, עמד שם וצעק בכל קולו, לא מילים, לא משחקי מילים, לא סיסמאות ציונות ולא קריאת גיל כי אם צעקה ארוכה עירומה כמו לפני שהמציאו את המילים... אבי לא שתק אלא נתן את כל קולו בצעקתו הארוכה עד קצה קיבול ריאותיו אאאאההה וכשאזל לו האוויר שאף שוב, כטובע, והמשיך וצעק האיש הזה שרצה להיות פרופסור דגול וגם ראוי היה ועכשיו הוא היה כולו רק אאאאההה.

	... ונפתחו הבארים בכל הערים ועד אור הבוקר חילקו חינם משקאות קלים וממתקים ודברי מאפה וגם משקאות חריפים, ומיד ליד ומפה לפה עברו בקבוקי המיץ והבירה והיין, וזרים התחבקו ברחובות ונישקו זה את זה בדמעות, ושוטרים אנגלים המומים נגררו גם הם אל מעגלות המחול ורוככו בפחיות של בירה ובליקרים, ועל שריוניות הצבא הבריטי טיפסו חוגגים משולהבים ונוססו עליהם את דגלי המדינה שעדיין לא קמה.

לעומת שמחת היהודים דחו הערבים לחלוטין את התוכנית. למחרת ההצבעה באו"ם פתחו הערבים הן במדינות ערב, והן בשטחי ארץ ישראל, במעשי איבה נגד קהילות יהודיות והיישוב, וכך פרצה מלחמת העצמאות.

עיצוב הזכרון

רחוב כ"ט בנובמבר ברמת השרון (2007)

כיום בדרך כלל אין מציינים באופן מיוחד את יום כ"ט בנובמבר. רחובות בערי ישראל נקראו בשם "כ"ט בנובמבר". ועדת העורכים של העיתונים היומיים בישראל נוהגת לקיים ביום זה מפגש עדכון עם ראש הממשלה.

ראו גם

• היום הבינלאומי לסולידריות עם העם הפלסטיני
• פרעות עדן (1947) - תגובת מוסלמים מתושבי עדן (אז מדינת חסות בריטית) להחלטת האו"ם.

קישורים חיצוניים

• על כ"ט בנובמבר והקלטת ההצבעה באו"ם באתר הכנסת (קישור ישיר להקלטה)
• נוסח החלטת האומות המאוחדות על הקמת המדינה העברית (תוכנית חלוקה) באתר הכנסת
• מצגת תמונות של התגובות ברחוב הירושלמי בכ"ט בנובמבר, באתר ארכיון צה"ל
• מדינת היהודים קמה, דבר, 30 בנובמבר 1947
• אליעזר טאובר, ‏תרומתה המשמעותית של קנדה להחלטת החלוקה בעצרת האו"ם, נובמבר 1947, קתדרה 86, ינואר 1998
• הערכת ה-CIA (שסיווגה הוסר) על השלכות קבלת החלטת החלוקה מה-28 בנובמבר 1947 (באנגלית)
• כנס מוקלט, ‏ששים שנה לכ"ט בנובמבר - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 25/11/2007
• אסתר אשכנזי, הדרך לכ"ט בנובמבר - שאלת ארץ ישראל 1945 – 1947, הרצאה מצולמת באתר תולדוט