מייקל קולינס (אסטרונאוט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייקל קולינס
מייקל קולינס
אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום Flag of the United States.svg אמריקאי
לידה 31 באוקטובר 1930 (בן 84)
רומא, איטליה
עיסוק בעבר טייס ניסוי
בחירה לטייס חלל 1963
פרישה 1970
דרגה בריגדיר גנרל בחיל האוויר האמריקאי
זמן בחלל 11 יום, שעתיים ו-4 דקות
מס'  EVA 2
זמן כולל ב- EVA 63 דקות
משימות
ג'מיני 10, אפולו 11
ג'מיני 10אפולו 11
עיטורים
מדליית החירות הנשיאותיתמדליית השירות המצטיין של נאס"א

מַיְיקְל "מייק" קוֹלִינְסאנגלית: Michael Collins; נולד ב-31 באוקטובר 1930 ברומא שבאיטליה), אסטרונאוט בתוכנית ג'מיני ותוכנית אפולו. השתתף באפולו 11, הפעם הראשונה בה נחת אדם על הירח.

משפחתו של קולינס הייתה בעלת רקע צבאי: אביו היה גנרל בצבא היבשה, דודו היה רמטכ"ל צבא היבשה, ואחיו למד גם כן בווסט פוינט.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר במדעים מהאקדמיה הצבאית בווסט פוינט, 1952. בוגר התוכנית המתקדמת לניהול של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, 1974.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו בווסט פוינט, הצטרף לחיל האוויר והוצב באירופה. ב־1961 עבר לשרת כטייס ניסוי במרכז ניסויי הטיסה בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה.

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצטרף לצוות האסטרונאוטים במסגרת הקבוצה השלישית, באוקטובר 1963. היה טייס גיבוי של ג'מיני 7. ב־18 ביולי 1966 שוגר כטייס במשימת ג'מיני 10, יחד עם ג'ון יאנג. משימה זו פרצה דרך בתחום העגינה החללית. במסגרתה עגנה ג'מיני 10 עם רכב "אג'נה" ששוגר מראש, השתמשה בו כדי לעבור למסלול שונה, שם עגנה עם רכב "אג'נה" שני שהושאר על ידי ג'מיני 8. במסגרת משימה זו גם השלים שתי יציאות מרכב החלל.

היה טייס תא הפיקוד של אפולו 11, ששוגרה ב־16 ביולי 1969. במשימה זו הוא נשאר במסלול סביב הירח בתא הפיקוד, "קולומביה", בעת שניל ארמסטרונג ובאז אולדרין ירדו אל פני השטח.

פרש מנאס"א ומחיל האוויר בדרגת מייג'ור ג'נרל בינואר 1970.

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש מנאס"א שירת לזמן קצר כעוזר לענייני יחסי ציבור של מזכיר המדינה. באפריל 1971 התמנה למנהל הראשון של מוזיאון התעופה והחלל הלאומי במכון הסמיתסוני בוושינגטון, והחזיק בתפקיד עד 1978. ב־1980 הצטרף לחברת TLV העוסקת במערכות אוויריות ומערכות הגנה, כסגן נשיא ומנהל הפעילות בוושינגטון. בינואר 1997 פתח חברת ייעוץ לתעופה בשם "מייקל קולינס ושות'".

כתב שלושה ספרים: Carrying the Fire (לשאת את האש) (1974), ספר ילדים בשם Flying to the Moon and Other Strange Places (לטוס לירח ולמקומות מוזרים אחרים) (1976) ו־Liftoff: The Story of America's Adventure in Space (שיגור: סיפורה של ההרפתקה של אמריקה בחלל) (1988).

אותות ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועוד עיטורים מנאס"א וחיל האוויר האמריקאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]