באז אולדרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באז אולדרין
Aldrin.jpg
אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום Flag of the United States.svg אמריקאי
לידה 20 בינואר 1930
מונטקלייר, ניו ג'רזי
עיסוק בעבר טייס קרב בחיל האוויר האמריקאי
בחירה לטייס חלל 1963
פרישה 1971
דרגה קולונל בחיל האוויר האמריקאי
זמן בחלל 12 יום, שעה ו־52 דקות
מס'  EVA 4
זמן כולל ב- EVA 8 שע' ו-4 דק'
משימות
ג'מיני 12, אפולו 11
Gemini 12 insignia.png Apollo11logo.jpg
עיטורים
מדליית השירות המצטיין של נאס"אמדליית נאס"א לשירות יוצא מן הכללמדליית הטיסה בחלל של נאס"אמדליית החירות הנשיאותית

באז אולדריןאנגלית: Buzz Aldrin; נולד ב־20 בינואר 1930 בשם אֶדְוֳוִין יוג'ין אַלְדְרִין הבן), אסטרונאוט בתוכנית ג'מיני ובתוכנית אפולו. יחד עם ניל ארמסטרונג ומייקל קולינס, השתתף באפולו 11, בה נחת האדם לראשונה על הירח. היה האדם השני שהלך על הירח, לאחר ניל ארמסטרונג.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר במדעים בהצטיינות מהאקדמיה הצבאית וסט פוינט, 1951. בעל תואר דוקטור לאסטרונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, בתחום חבירה מאוישת בחלל.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולדרין היה טייס קרב במלחמת קוריאה במטוסי F-86 סייבר. במהלך 66 גיחות הפיל שני מטוסי מיג-15. לאחר מכן היה מדריך תותחנות אווירית בבסיס חיל האוויר "נליס" בנבאדה. בין 1956 ל־1959 היה מוצב בטייסת 22 בבסיס חיל האוויר האמריקני בביטבורג, גרמניה, שם הטיס מטוסי F-100.

בתום שירותו חזר ללימודים וקיבל את הדוקטורט. הטכניקות שפיתח בתחום החבירה החללית שימשו בכל משימות נאס"א, על פי האתר האישי שלו [1].

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולדרין הולך על פני הירח במשימת אפולו 11

הצטרף לנאס"א במסגרת הקבוצה השלישית, באוקטובר 1963. כצוללן חובב, הביא לפיתוח אימוני האסטרונאוטים מתחת למים כהדמיה של חוסר משקל.

ב־1966 טס עם ג'יימס לוֹוֶל בג'מיני 12, האחרונה בחלליות ג'מיני. היה טייס גיבוי של אפולו 8.

ב־16 ביולי 1969 שוגר אולדרין כטייס מודול הירח בחללית אפולו 11, ויצא אל פני הירח בעקבות ניל ארמסטרונג, למשך שעתיים ורבע. בכך הפך לאדם השני בהיסטוריה שצעד על הירח, והראשון שצולם שם. את תמונתו, אחת מהמפורסמות במאה ה-20, צילם חברו למסע, ארמסטרונג.

עזב את נאס"א ב־1971.

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום שירותו התמנה למפקד בית הספר לטייסי ניסוי של חיל האוויר בבסיס חיל האוויר אדוארדס, ושירת בתפקיד זה עד 1972.

בתחילת שנות ה־70 סבל מהתמכרות לאלכוהול, אותה תיעד בספרו "לחזור לכדור הארץ". הוא התגבר עליה, וכיום הוא מסייע לנגמלים אחרים.

ב־1988, על פי העיתון USA Today‏[2], או בתחילת שנות ה־80, על פי האתר הרשמי שלו[3], שינה את שמו באופן רשמי מאדווין יוג'ין אולדרין הבן לבאז אולדרין. באז היה כינוי שהדביקה לו אחותו הצעירה בילדותה, משום שהתקשתה לבטא את המילה brother ("אח" באנגלית), ובמקום זאת אמרה buzzer ("באזר").

בשנת 1989, בשנת העשרים לנחיתה על הירח, פרסם את ספרו "גברים מכדור הארץ" (קטע מתוך הלוחית שהשאירו על הירח), בו תיעד את המירוץ לחלל בין ארה״ב לברית המועצות מנקודת מבטו. בשנת 1993 רשם פטנט על תחנת חלל קבועה שתכנן. לאחר מכן הקים את חברת "סטארקראפט בוסטרס", העוסקת בתכנון טילים לשימוש חוזר, ואת קרן "שרספייס" (ShareSpace), המקדמת את נושא תיירות החלל. הוא ממשיך לקדם את הפרטת הגישה לחלל, במאמרים, ספרים ונאומים שהוא נושא באירועים שונים.

השתתף בתפקיד משני בסרט אפולו 11, שהופק בשנת 1996, ששיחזר את המהלכים שקדמו למשימה ההיסטורית.

בשנת 2002 מונה על ידי הנשיא ג'ורג' בוש כחבר בוועדה הנשיאותית לבדיקת עתיד תעשיית האירוספייס האמריקאית, בראשות בוב ווקר, חבר קונגרס לשעבר.

באותה שנה גם חבט בפניו של בארט סיברל, אחד הטוענים הראשיים שארה״ב מעולם לא נחתה על הירח, לאחר שזה קרא לו שקרן ופחדן. המשטרה לא הגישה כתב אישום נגד אולדרין.

אותות ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועוד מספר אותות מארגונים אחרים.

מחווה והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט "צעצוע של סיפור" קבעה פיקסאר את השם של "באז שנות-אור" בהשראת שמו של באז אלדרין. הרעיון למחווה בא מתוך רצון להוקיר את שמו של אלדרין, כאיש השני שרגליו צעדו על הירח, כאשר את רוב התהילה קיבל ניל ארמסטרונג (בהיותו הראשון שצעד על הירח).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]