מינסוטה יונייטד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מינסוטה יונייטד
Minnesota United FC
סמל המועדון משנת 2017
סמל המועדון משנת 2017
מידע כללי
שם מלא Minnesota United Football Club
כינוי הצוללנים (The Loons)
תאריך ייסוד 5 בפברואר 2010 (בשם "NSC מינסוטה")
25 במרץ 2015 (כזיכיון בליגת ה-MLS)
אצטדיון אליאנץ פילד, סיינט פול, מינסוטה
(תכולה: 19,400)
בעלים ביל מקגווייר
מנכ"ל כריס רייט
מאמן אדריאן הית
ליגה MLS
האתר הרשמי
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
סמל המועדון בשנים 2013–2017

מינסוטה יונייטד (באנגלית: Minnesota United FC) הוא מועדון כדורגל אמריקאי מהעיר סיינט פול, הממוקמת במדינת מינסוטה שבארצות הברית. המועדון נוסד ב-5 בפברואר 2010, ובשנת 2015 ליגת ה-MLS העניקה לו את הזיכיון להיות הקבוצה ה-23 בליגה, והמועדון הצטרף לליגה בעונת 2017. האצטדיון הביתי של המועדון הוא אליאנץ פילד המכיל 19,400 מושבים.

כשנוסד בשנת 2010 נקרא NSC מינסוטה (באנגלית: NSC Minnesota), ובשנת 2012 שינה את שמו לשם מינסוטה סטארס (באנגלית: Minnesota Stars FC). וכעבור שנה בלבד, בשנת 2013, המועדון שינה את שמו לשם מינסוטה יונייטד. את רוב עונותיו לפני ההצטרפות ל-MLS, המועדון בילה בליגת ה-NASL, ואף זכה באליפות הליגה בשנת 2011.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מרכז הספורט הלאומי" (The National Sports Center, או NSC) החל לשקול להקים קבוצת כדורגל מקצוענית של חטיבה 2 בדצמבר 2009. הקבוצה דאז, מינסוטה ת'אנדר, שיחקה ב"מרכז הספורט הלאומי" ונאבקה בקשיים כלכליים.[1] בינואר 2010 הודיע "מרכז הספורט הלאומי" כי הוא יקים קבוצה חדשה שתחליף את מינסוטה ת'אנדר. הת'אנדר באותה תקופה לא התפרקה רשמית, אלא עמדה בפני חורבן כלכלי.[2] לאחר תחרות לבחירת שם הקבוצה, ב-5 בפברואר 2010 הודיע "מרכז הספורט הלאומי" (NSC) כי שם הקבוצה הרשמי יהיה NSC מינסוטה (באנגלית: NSC Minnesota), כאשר כינוי הקבוצה יהיה "הכוכבים" (The Stars)‏.[3] חמישה ימים לאחר מכן, שחקן נבחרת ארצות הברית לשעבר מני לאגוס נבחר לשמש כמאמן הראשי הראשון של המועדון.[4]

הקבוצה שיחקה את משחקה הרשמי הראשון ב-11 באפריל 2010, בו הפסידה 0–2 לונקובר וייטקאפס.[5][6] את השער הראשון בתולדות הקבוצה כבש דניאל ואסון במשחק הבא, שהיה ניצחון 1–0 על קרוליינה ריילהוקס.[7] "הכוכבים" השיגו כמה ניצחונות מרשימים בעונת הבכורה שלהם, כגון ניצחון 3–1 על קריסטל פאלאס בולטימור, ניצחון 3–0 על אתלטיק קלאב סנט לואיס, וניצחון 3–1 על טמפה ביי, ובסופו של דבר סיימו במקום הרביעי בחטיבה שלהם. לרוע המזל של "הכוכבים", הם הודחו מהפלייאוף בשלב רבע הגמר, בו הפסידו 4–0 במצטבר לקרוליינה ריילהוקס,[8] לאחר שהמגן אנדרס ארנגו קיבל כרטיס אדום לאחר 38 דקות בלבד. סימונה ברקאללו ובריאן קוויליקאס היו המבקיעים הגדולים ביותר של הכוכבים בשנת 2010, עם 5 שערים כל אחד. לקבוצה היה ממוצע צופים של 1,374 למשחק, שהיה הנתון העשירי מתוך 12 קבוצות הליגה.[9]

"הכוכבים" הודיעו כי לעונת 2011 הקבוצה כבר לא תהיה בבעלות "מרכז הספורט הלאומי" אלא בבעלות ליגת ה-NASL. פדרציית הכדורגל של ארצות הברית יצרה תקני בעלות שבהם על הבעלים להיות בעל שווי נטו של לפחות 20 מיליון דולר, ו"מרכז הספורט הלאומי" לא עמד בקריטריון זה.[10][11]‏ ה-NASL התחייבה להחזיק בקבוצה במשך שלוש שנים.[9] הקבוצה הציבה תקציב של 2 מיליון דולר בהתבסס על המטרה למשוך ממוצע של 1,000 אוהדים למשחק.[12] עד 5 ביוני הקבוצה הייתה במקום השני,[13] אך רצף הפסדים בן ארבעה משחקים, כחלק מרצף של 0–6–1 (0 ניצחונות, 6 הפסדים, ו-1 תיקו), הוריד את הקבוצה לשפל, ולבסוף סיימה במקום השישי והאחרון להעפלה לפלייאוף.[14][15] "הכוכבים" ניצחו 1–0 והדיחו את טמפה ביי רודיס ברבע הגמר, לפני שהביסו את קרוליינה ריילהוקס, שהעפילה לפלייאוף מהמקום בראשון, בבעיטות עונשין לאחר שסיכום שני המפגשים הסתיים בתוצאה שוויון 4–4. ניצחון ביתי 3–1 הספיק כדי לזכות באליפות ה-NASL לאחר שהגומלין הסתיים בתיקו 0–0.‏[16] הקבוצה הציגה ממוצע של כ-1,700 אוהדים למשחק במהלך העונה, אך לחצי גמר הפלייאוף נכחו 2,500 אוהדים,[17] ו-4,511 למשחק הגמר הביתי.[18]

ב-9 בינואר 2012 הודיע המועדון על חשיפת לוגו חדש וכן גם שם חדש. חלק ה-"NSC" הוסר מהשם, שבעבר הוביל לבלבול, כשהשם החדש הוא מינסוטה סטארס (באנגלית: Minnesota Stars FC). הלוגו החדש נחשף כשהמילה "NSC" הוסרה, והמוטו המדינתי, "כוכב הצפון" ("L’Étoile du Nord"), הוסף לסמל.[19][20] הקבוצה המשיכה בחיפוש אחר בעלים חדש בפגרה,[21][22][23] ופתחה את עונת 2012 בתיקו 0–0 נגד קרוליינה ריילהוקס במטרודום לעיני קהל של 8,693 אוהדים.[24]

מינסוטה עמדה בפני תאריך יעד עד 27 באוקטובר 2012 למצוא בעלות חדשה שתבטיח מקום בליגת ה-NASL לעונת 2013. באותה תקופה מינסוטה ויקינגס הביעה התעניינות בכדורגל המקצועני במינסוטה, אך לא שקלה לרכוש את הסטארס.[25] הליגה תכננה לקיים הצבעה האם לממן או לא את הקבוצה בעונת 2013, לאחר סיום עונת 2012. הדרישה של פדרציית הכדורגל של ארצות הברית כי בעלי קבוצות בליגה השנייה יהיו עם שווי של לפחות 20 מיליון דולר, וההצעה הפוטנציאלית לקבוצה ב-MLS של קבוצת מינסוטה ויקינגס נתפסו כגורמים מרתיעים למציאת בעלים פוטנציאלי חדש.[26] ב-9 בנובמבר 2012, הליגה הודיעה רשמית כי הקבוצה נרכשה על ידי ביל מקגוויר.[27] ב-5 במרץ 2013, ואחריו הקבוצה עברה מיתוג מחדש עם השם מינסוטה יוניטד (באנגלית: Minnesota United FC)‏.[28] תקציב בגודל 1.2 מיליון דולר עליו פעלה הקבוצה הוגדל, וכן גם הצוות גדל ל-20 עובדים לתחילת עונת 2013,‏[29] ומאז אף יותר מהכפיל את עצמו.

עונת 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסוטה יונייטד זכתה באליפות עונת האביב של ה-NASL. הקבוצה סיימה את העונה עם 6 ניצחונות, 2 תיקו והפסד אחד שהיה נגד ניו יורק קוסמוס.[30]

ב-19 ביולי 2014, מינסוטה יונייטד ניצחה 2–0 את קבוצת הפרמייר ליג סוונסי סיטי במשחק ידידות שנערך במהלך הפגרה שבין עונות האביב והסתיו של ליגת ה-NASL, לעיני 9,064 אוהדים ב"מרכז הספורט הלאומי". את השערים כבשו המגן ג'סטין דייוויס והקשר גרג ג'ורדן. עם זאת, סוונסי שיחקה ללא כמה משחקני הצמרת שלה, ביניהם מישל וורם, וילפריד בוני וקי סונג-יונג, שהשתתפו במונדיאל 2014 שנערך בברזיל.

עונת 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהביאה כמה שחקנים חדשים ומבטיחים במהלך העונה החולפת, ביניהם שוער נבחרת קמרון סמי נדג'וק, מינסוטה יונייטד הייתה אחת הפייבוריטית בתחילת בשנה. עם זאת, הקבוצה נאבקה במהלך עונת האביב בגלל בעיות בתקשורת, הן במגרש ומחוצה לו, וסיימה במקום הרביעי. בפגרת הקיץ נראתה עזיבתו של הכוכב העולה ושחקן נבחרת ארצות הברית בכדורגל מיגל איברה, שנפרד לשלום בכך ששיחק מחצית אחת במדי מינסוטה יונייטד ומחצית שנייה במדי קבוצתו החדשה קלוב לאון במסגרת משחק ידידות לעיני 9,388 אוהדים שהסתיים בתיקו 1–1. לאחר מספר רכישות והעברות נוספות, הצוללנים היו הרבה יותר חזקים בעונת הסתיו, ונלחמו על אליפות עונת הסתיו ומיקום גבוה לשלבים המאוחרים בפלייאוף עד המחזור האחרון של העונה הסדירה אך בסופו של דבר סיימו במקום השלישי.

מינסוטה התמודדה עם אלופת עונת הסתיו אוטווה פיורי בחצי גמר הפלייאוף, שם היא עלתה ליתרון מוקדם אחרי שער של כריסטיאן ראמירז. אך בסופו של דבר הפסידה 1–2 לקבוצה הקנדית.[31] מינסוטה סיימה את העונה המשולבת של 2015 (אביב + סתיו) עם מאזן של 14 ניצחונות, 11 תוצאות תיקו, ו-5 הפסדים, תוך שהבקיעה 54 שערים בדרך, המספר הגבוה ביותר מבין כל קבוצות הליגה.

ב-3 בדצמבר 2015, הוכרז כי המאמן הראשי מני לאגוס יעבור להיות המנהל הספורטיבי במשרה מלאה של המועדון, בעוד עוזר המאמן קארל קרייג ימונה למאמן הראשי לעונת 2016.‏[32]

המעבר ל-MLS[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במרץ 2015 הודיע נציב ליגת ה-MLS, דון גרבר, על מינסוטה יונייטד כמועדון ה-23 בליגה והעניק את הזיכיון לקבוצת הבעלות בהובלת ביל מקגוויר. קבוצת הבעלות כוללת בעלי קבוצות ספורט אחרים מאזור מיניאפוליס-סיינט פול כגון בעלי מינסוטה טווינס ג'ים פוהלד, בעלי מינסוטה טימברוולבס גלן טיילור, והמשקיע של מינסוטה ויילד גלן נלסון. הם גברו על הצעה מתחרה של בעלי מינסוטה ויקינגס מארק וזיגי וילף (שניהם יהפכו לימים להיות בעלי מיעוט בזכיינית הרחבה אחרת של ה-MLS, נאשוויל).[33][34][35] גרבר אמר כי מינסוטה תחל לשחק בשנת 2017 או 2018 - אם לוס אנג'לס לא תהיה מוכנה לשחק בשנת 2017, מינסוטה תתפוס את מקומה.[36] לאחר ההכרזה, נשיא הקבוצה ניק רוג'רס אמר כי הוא מצפה שרוב מהמועדון, כולל השם, הלוגו, המאמן וכמה מהשחקנים, יישארו כפי שהם.[37]

בית המחוקקים של מדינת מינסוטה העביר הצעת חוק במאי 2012 על אצטדיון NFL חדש אשר היה צפוי להיפתח בסתיו 2016 ונתן הוראה המאפשרת למינסוטה ויקינגס להשיג זיכיון לקבוצת MLS‏,[38] כולל חלון בלעדי לחמש שנים לארח משחקי MLS באצטדיון החדש.[39] ההצעה של האחים וילף זכתה גם לתמיכתו של ראש עיריית מיניאפוליס בטסי הודג'ס, והסנטור של מינסוטה טום בק שהתקשר ל-MLS כדי להודיע להם כי בית המחוקקים של מינסוטה לא יספק מימון לבניית אצטדיון ייעודי לכדורגל.[40] עם זאת, הנציב דון גרבר אמר כי בכל מקום אפשרי, הליגה מעדיפה אצטדיון שיהיה "אצטדיון פתוח בחוץ, ספציפי לכדורגל, 20,000 מושבים, ובעל משטח דשא טבעי" לעומת מקומות גדולים יותר, סגורים תחת גג עם דשא מלאכותי כמו אצטדיון יו. אס. בנק,[41] ולביל מקגווייר הייתה את תמיכת נציב מחוז הנפין, מייק אופט, ולפחות שלושה מחברי מועצת העיר של מיניאפוליס.[40]

עונת 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הבית הראשון של מינסוטה יונייטד ב-MLS באצטדיון TCF בנק נגד אטלנטה יונייטד, 12 במרץ 2017.

הקבוצה שיחקה את משחק הבכורה שלה ב-MLS ב-3 במרץ 2017, בו הפסידה 5–1 בחוץ מול פורטלנד טימברס בפרובידנס פארק. התבוסה הכבדה ביותר של קבוצת הרחבה במשחק הבכורה שלה בליגה. לפני כן אף קבוצת הרחבה של ה-MLS לא הפסידה ביותר משני שערים במשחקה הראשון.[42] כריסטיאן ראמירז כבש את שער ה-MLS הראשון של הקבוצה.[43] בסוף השבוע שלאחר מכן מינסוטה שיחקה את משחק הבית הראשון שלה נגד קבוצת ההרחבה האחרת אטלנטה יונייטד בסופת שלגים עם שיא טמפרטורת המשחק הנמוכה ביותר בתולדות ה-MLS עם 7- מעלות צלזיוס.[44] מינסוטה הפסידה במשחק 1–6,‏[45] ובכך מינסוטה השיגה עוד יותר שיאים שליליים כגון הפסד השיא של קבוצת הרחבה בהיסטוריה, והפכה לקבוצה היחידה בהיסטוריה של ה-MLS שספגה חמישה או יותר שערים במשחקים רצופים.[46] לאחר תיקו 2–2 נגד קולורדו ראפידס והפסד 5–2 נגד ניו אינגלנד רבולושן, מינסוטה ספגה 18 שערים בארבעת משחקיה הראשונים, שיא MLS לששת המשחקים הראשונים של העונה.[47] הקבוצה השיגה את ניצחונה הראשון ב-MLS עם ניצחון ביתי 4–2 על ריאל סולט לייק ב-1 באפריל.[48] ככל שהעונה התקדמה, כך גם הקבוצה. באמצע העונה, מינסוטה רכשה את איתן פינלאי, יליד דולות' מקבוצת קולומבוס קרו, וביצעה החתמות אחרות כדי להשתפר במגרש. מינסוטה יונייטד סיימה את עונת הבכורה שלה ב-MLS במקום התשיעי במחוז המערבי.

עונת 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסוטה יונייטד איבדה שני שחקני מפתח - הקשרים קווין מולינו ואיתן פינלאי - עקב פציעות ברך בתחילת עונת 2018, שהשביתו אותם למשך העונה. זמן קצר לפני פציעת פינלאי, הקבוצה החתימה את השחקן המיועד (Designated Player, שחקן שמשכורתו לא נכללת תחת תקרת השכר) הראשון שלה; דרווין קינטרו שהצטרף למינסוטה יונייטד מקלוב אמריקה מליגה MX. אף על פי שהצטרף לקבוצה לאחר שכבר התקיימו חמישה משחקים, קינטרו הוביל את הקבוצה בשנת 2018 בשתי קטגוריות, בשערים (11) ובבישולים (15). ב-4 ביולי 2018, קינטרו כבש שלושער במשחק ביתי מול טורונטו, השלושער הראשון בתולדות מינסוטה יונייטד (מאז שהצטרפה ל-MLS). החלוץ הקולומביאני אנחלו רודריגס הצטרף למועדון כשחקן המיועד השני שלו בהמשך העונה. למינסוטה היה ממוצע צופים של כמעט 24,000 אוהדים למשחק במהלך השנה השנייה שלה באצטדיון TCF בנק, כולל קהל של 52,242 במשחק האחרון בביתם הזמני. הקבוצה השיגה 10 ניצחונות בבית, אך התקשתה בחוץ עם ניצחון אחד בלבד.

עונת 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסוטה יונייטד ביצעה תוספות רבות לסגל לפני עונת 2019, ביניהן השחקן המיועד השלישי של הקבוצה, הקשר יאן גרגוש מפ.צ. קופנהגן; שחקן ההגנה של השנה ב-MLS לשנת 2017, אייק אופארה, הובא מספורטינג קנזס סיטי; הקשר ההגנתי הוותיק של סיאטל סאונדרס, אוסבלדו אלונסו; מגן מליג 2, רומיין מטניר; והשוער ויטו מאנונה, שהושאל מרדינג.

לאחר שהתחילה את עונת 2019 עם חמישה משחקי חוץ, מינסוטה שיחקה את המשחק הראשון שלה באליאנץ פילד החדש ב-13 באפריל, במשחק שהסתיים בתוצאת תיקו 3–3 מול ניו יורק סיטי. הקבוצה השיגה 10 ניצחונות, 6 תוצאות תיקו ו-2 הפסדים בבית. מאזן החוץ של מינסוטה יונייטד השתפר מאוד בשנת 2019, כשהקבוצה השיגה 5 ניצחונות ו-2 תוצאות תיקו כולל ניצחון מרשים במיוחד 2–0 נגד מועדון הכדורגל לוס אנג'לס בחוץ, ב-1 בספטמבר.

המועדון התקדם עשה ריצה מאוד מוצלחת בגביע ארצות הברית הפתוח 2019. ב-27 באוגוסט המועדון התמודד נגד אטלנטה יונייטד בגמר הגביע שהתקיים באצטדיון מרצדס-בנץ, הופעת הגמר הראשונה בתולדות מינסוטה. במשחק ניצחה אטלנטה 2–1.‏[49]

מינסוטה יונייטד סיימה במקום הרביעי במחוז המערבי, לאחר שבמשך העונה הסדירה הצליחה להיות גם במקום השני. כתוצאה מכך הוענק למועדון מקום בגביע הליגות 2020. מינסוטה שיחקה את משחק פלייאוף ה-MLS הראשון שלה ב-20 באוקטובר, כאשר אירחה את לוס אנג'לס גלאקסי. מינסוטה הפסידה במשחק 1–2.‏[50]

שני שחקני מינסוטה יונייטד זכו בפרסים אישיים בסיום העונה. אייק אופארה נבחר לשחקן ההגנה של השנה ב-MLS לשנת 2019, זכייה שנייה שלו בפרס.[51] ויטו מאנונה, ששמר על רשת נקייה 11 פעמים, וספג רק 43 שערים, נבחר לשוער השנה ב-MLS לשנת 2019.‏[52]

סמל וצבעי המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המועדון המקורי, בשם "NSC מינסוטה" (2010–2011)
סמל המועדון השני, בשם "מינסוטה סטארס" (2012)

לפני שהפכה ל"מינסוטה יונייטד", הצבעים הרשמיים של המועדון היו כחול וצהוב, זכר למסורת שקבעה קבוצת הכדורגל מינסוטה ת'אנדר לשעבר, שמדיה הביתיים היו בעיקר בצבע כחול. לפני שנת 2012, הלוגו של המועדון היה מגן הצבוע בשני גוני כחול, וצבע זהב גם כן, עם כוכב שמעליו היה כתוב שם המועדון "NSC מינסוטה". המועדון שינה את שמו ל"מינסוטה סטארס", וסמל חדש נחשף בינואר 2012. הלוגו תוכנן במשך תקופה של שישה חודשים על ידי חבר בארגון האוהדים של המועדון. המילה "NSC" הוסרה והמוטו של מדינת מינסוטה, "L’Étoile du Nord" (כוכב הצפון), נוסף יחד עם כדור רגל מאחורי הכוכב הבולט.[19][20]

בתור "מינסוטה יונייטד", בלוגו החדש הוצג צוללן מסוגנן, שהוא הציפור הלאומית של מדינת מינסוטה, עם אחד עשר נוצות פרושות, אחת כנגד כל אחד מהשחקנים במגרש. בעקבות המיתוג מחדש צבעי הקבוצה השתנו גם כן לכחול שמיים, אפור ושחור, עם אדום מודגש. הקו הכחול לאורך הסמל מייצג את נהר המיסיסיפי. שני צדי הכחול מייצגים את הערים סיינט פול ומיניאפוליס. הצבע האפור מייצג את רכס הברזל (אזור בעל מכרות ברזל) של מינסוטה. הסמל הפונה כלפי מעלה והכוכב הצפוני נוצרו בהשראת "L'Etoile du Nord" (תרגום: כוכב הצפון), שהוא המוטו של מינסוטה.[28] זאוס ג'ונס עיצב את הסמל.[53]

לפני הצטרפותה לליגת ה-MLS בשנת 2017, סמל המועדון עבר שינויים קלים בגוונים של צבעי האפור והכחול שנעשו דהויים יותר. וכן ההבדל המהותי הוא שבתחתית הימנית של הסמל מופיעות ראשי התיבות של שם המועדון "MNUFC" במקום השם המלא "Minnesota United FC" שהופיע שם לפני כן.[54]

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אליאנץ פילד
אליאנץ פילד

אצטדיון הבית של המועדון הוא אליאנץ פילד, אצטדיון ייעודי לכדורגל המכיל 19,400 מושבים. האצטדיון נמצא בבעלות המועדון, ובנייתו החלה בדצמבר 2016, ונמשכה עד אפריל 2019. עד פתיחתו, מינסוטה יונייטד שיחקה את משחקיה הבייתיים בליגת ה-MLS באצטדיון TCF בנק. המשחק הבית הראשון באליאנץ פילד נערך ב-13 באפריל 2019, נגד ניו יורק סיטי לעיני קהל של 19,796.[55]

2010–2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מרכז הספורט הלאומי", שימש כאצטדיון הביתי של מינסוטה יונייטד בשנים 2010–2016
אצטדיון מיקום מושבים שנים
מרכז הספורט הלאומי בליין, מינסוטה 8,500–10,000 2010–2016 (סיום עונת האביב 2013, עונת הסתיו 2013, כל עונת 2014 למעט משחק אחד ב-2 באוגוסט)
יוברט האמפרי מטרודום מיניאפוליס, מינסוטה 60,000 2013 (משחקי פתיחת העונה, עונת האביב 2013 חוץ ממשחק אחד ב-4 ביולי)
אצטדיון TCF בנק מיניאפוליס, מינסוטה 50,805 2014 (משחק אחד בעונת 2014), 2017–2018

לפני שהצטרפה ל-MLS בשנת 2017, שיחקה מינסוטה יונייטד את משחקיה הביתיים באצטדיון המונה 8,500 מושבים ב"מרכז הספורט הלאומי", מתחם ספורט בשטח 2,428 דונם (600 אקרים) הממוקם בעיר בליין, אשר בנוסף לאצטדיון הכדורגל, כולל מעל 50 מגרשי כדורגל בגודל מלא, מסלול גולף, ולודרום, מתקן לישיבות וכנסים, ואולם החלקה על קרח עם שמונה משטחי החלקה שונים, ה"שוואן סופר רינק".

הקבוצה שיחקה את משחקיה הביתיים לעונת האביב 2013 ביוברט האמפרי מטרודום במרכז העיר מיניאפוליס (שנהרס כעבור כמה שנים). בעבר מינסוטה קיימה שם את משחקי פתיחת העונה שלה. בשנת 2014 שיחקה משחק אחד במגרש דשא באצטדיון TCF בנק כחלק ממחנה כפול עם מנצ'סטר סיטי ואולימפיאקוס ידידותית, שהייתה חלק מגביע האלופות הבינלאומי.[56]

בשנת 2015 התווספו ישיבה זמנית משמעותית ל"מרכז הספורט הלאומי" כדי להתאים לעלייה הגדולה בכמות הצופים. במשחקים רבים נקבעו שיאים חדשים, עם מספר צופים העולה על 9,000.‏[57]

במשך שתי העונות הראשונות של מינסוטה ב-MLS שיחקה הקבוצה באצטדיון TCF בנק בעיר מיניאפוליס, בעוד הקבוצה חיכתה להשלמת האצטדיון הייעודי לכדורגל החדש שלה בעיר סיינט פול.

תרבות המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יריבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עונת 2011 בליגת ה-NASL התגבשה יריבות בין "מינסוטה סטארס" דאז לבין אדמונטון שכונתה "גביע הפלייאובר" (Flyover Cup). השם נבחר עבור אדמונטון ומינסוטה משום שהן שוכנות מתחת לנתיבי טיסות טרנס-יבשתיות, אך לעיתים קרובות התיירים פוסחים עליהן. סמל הגביע היה צוללן, בהיותו הציפור הלאומית הלא רשמית של קנדה וגם ציפור המדינה של מינסוטה.[58] לאחר שמינסוטה יונייטד עברה לליגת ה-MLS בשנת 2017, יריבות זו כבר לא רלוונטית למעשה.

ארגוני האוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני ארגוני האוהדים הרשמיים והעיקריים של מינסוטה יונייטד הם "Dark Clouds" ו-"True North Elite"‏,[59] אם כי ישנו גם הארגון המאגד "MNWonderwall", הכולל ארגוני אוהדים אחרים כמו "Red Loons" וגם "Dark Glitterati". בתחילת שנת 2019 ארגון "Wonderwall" הקים את "THUNDERWALL", קבוצה של מתופפים היושבת באופן קבוע באליאנץ פילד המספקת מנגינת כלי הקשה לשירי העידוד ביציע "Wonderwall" (היציע בו יושבים ארגוני האוהדים) במהלך ימי המשחקים.

קמע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"PK" הצוללן

הקמע של מינסוטה יונייטד הוא עוף ממין צוללן (Loon) בשם "PK"‏. PK הוצג כקמע הרשמי של המועדון בחודש יולי 2014.‏[60][61] האוהדים מכנים את הקמע גם בשם "Foot Foot".‏[62]

המנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי מינסוטה יונייטד שרים את השיר "Wonderwall" של אואזיס, אחרי כל ניצחון ביתי, מסורת שהחלה בשנת 2011 על ידי עוזר המאמן דאז קארל קרייג.[63][64]

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות עונתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונות לפני ההצטרפות ל-MLS[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ליגה כללי גביע מלך השערים מאמן ממוצע צופים
ליגה מקום מ נ ת ה שז שח נק שם שערים
2010 D2 Pro League 4 30 11 12 7 32 36 40 - סיבוב שני ארצות הבריתארצות הברית בריאן קביליקס
איטליהאיטליה סימונה בראקאללו 		6 ארצות הבריתארצות הברית מני לאגוס 1,374[9][65]
2011 NASL 6 28 9 9 10 30 32 36 - - איטליהאיטליה סימונה בראקאללו 6 1,676[23][66]
2012 NASL 6 28 8 11 9 34 33 35 - סיבוב שלישי ג'מייקהג'מייקה אמאני ווקר 8 2,651
2013 NASL אביב 6 12 4 2 6 18 23 14 סיבוב שני ברזילברזיל פבלו קאמפוס 13 4,445
NASL סתיו 4 14 6 2 6 21 19 20
2014 NASL אביב 1 9 6 2 1 16 9 20 1 סיבוב רביעי ארצות הבריתארצות הברית כריסטיאן ראמירז 20 8,109
NASL סתיו 2 18 10 5 3 31 19 35
2015 NASL אביב 4 10 3 5 2 15 13 14 3 סיבוב שלישי ארצות הבריתארצות הברית כריסטיאן ראמירז 12 8,767[67]
NASL סתיו 2 20 11 6 3 39 26 39
2016 NASL אביב 4 10 5 1 4 16 12 16 5 סיבוב רביעי ארצות הבריתארצות הברית כריסטיאן ראמירז 18 אנגליהאנגליה קארל קרייג 8,573
NASL סתיו 8 22 6 7 9 25 25 25

עונות ב-MLS[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה ליגה מקום פלייאוף גביע ליגת האלופות מלך השערים
מ נ ה ת שז שח נק מחוז כללי שם שערים
2017 34 10 18 6 47 70 36 9 19 לא העפילה סיבוב רביעי לא זכאית להשתתף ארצות הבריתארצות הברית כריסטיאן ראמירז 14
2018 34 11 20 3 49 71 36 10 18 שמינית הגמר קולומביהקולומביה דרווין קינטרו 11
2019 34 15 11 8 52 43 53 4 7 סיבוב ראשון סגנות לא העפילה קולומביהקולומביה דרווין קינטרו 10

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קבוצת הבעלות של מינסוטה יונייטד מוביל ביל מקגווייר, מנכ"ל "UnitedHealth Group" לשעבר. הקבוצה כוללת בעלי מועדוני ספורט אחרים במינסוטה: משפחת פוהלד, בעלי מינסוטה טווינס; גלן טיילור בעלי מינסוטה טימברוולבס; המשקיע לשעבר של מינסוטה ויילד, גלן נלסון ובתו ונדי קרלסון נלסון מחברת "Carlson hospitality company".

חסויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2017 הודיעה מינסוטה יונייטד כי ענקית הקמעונאות ממינסוטה טארגט הפכה לספונסרית החולצה הראשונה של הקבוצה ב-MLS. בנוסף לכך שהלוגו שלה יהיה מוצג על מדי הקבוצה, טארגט הפכה גם לספונסרית רשמית של ה-MLS עצמה. עסקה זו מעניקה לה זמן פרסומות במהלך שידורי ה-MLS, יחד עם הזדמנויות פרסום אחרות הקשורות לקבוצה וגם לליגה.[68]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מינסוטה יונייטד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ From news services (November 11, 2009) "NSC plans don't include Thunder" Saint Paul Pioneer Press
  2. ^ Leighton, Tim (January 8, 2010) "Soccer – New team will replace Thunder" Saint Paul Pioneer Press
  3. ^ Quarstad, Brian. "NSC Minnesota is Name of New Pro Soccer Team – Logo Unveiled | IMS Soccer News". Insidemnsoccer.com. אורכב מ-המקור ב-25 ביוני 2016. נבדק ב-30 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Manny Lagos Named Head Coach of NSC Minnesota Stars Soccer Team". insidemnsoccer.com. IMSoccer News. 10 בפברואר 2010. אורכב מ-המקור ב-25 ביוני 2016. נבדק ב-24 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "USSF Division-2 Pro League". Ussf.demosphere.com. 11 באפריל 2010. נבדק ב-30 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  6. ^ LA VAQUE, DAVID (April 25, 2010) "Stars launch franchise with a win – The team, the successor to the Thunder, scored its first goal on a penalty kick and made it hold up." Star Tribune
  7. ^ "USSF Division-2 Pro League". Ussf.demosphere.com. 16 באפריל 2010. נבדק ב-30 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "USSF Division-2 Pro League". Ussf.demosphere.com. 9 באוקטובר 2010. נבדק ב-30 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  9. ^ 1 2 3 La Vaque, David (29 באפריל 2011). "Stars' stability to benefit team on, off the pitch – A three-year ownership commitment from the NASL will allow the club to focus on winning and marketing". Star Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ La Vaque, David (6 בינואר 2011). "NSC Minnesota Stars to kick off with new owner: Their league". Star Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Leighton, Tim (6 בינואר 2011). "Soccer trying again – New league and ownership group for local pro team". Saint Paul Pioneer Press. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Leighton, Tim (30 באפריל 2011). "A lasting shining star? – State's pro soccer team more stable financially, eager to win back fans". Saint Paul Pioneer Press. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ From news services (5 ביוני 2011). "usted Tressel promises win over Michigan". Saint Paul Pioneer Press. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Staff reports (7 בספטמבר 2011). "Stars' losing streak reaches four in a row". Star Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ La Vaqu, David (1 באוקטובר 2011). "Soccer veterans see reward for refusing to change course – Little-used Stars Brian Kallman and Brian Cvilikas stayed the course rather than walk away, and later made their mark on a playoff team". Star Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "2011 Schedule". North American Soccer League. נבדק ב-8 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Leighton, Tim (22 באוקטובר 2011). "Stars seek owner as well as a title". Saint Paul Pioneer Press. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Augustoviz, Roman (23 באוקטובר 2011). "Stars seize early edge in finals – Three goals provided the home team a good start in the total-goal NASL championship series with Fort Lauderdale". Star Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 Quarstad, Brian (10 בינואר 2012). "Minnesota Stars Get New Name and Logo: Minnesota Stars FC". Inside Minnesota Soccer. נבדק ב-9 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 "NSC MINNESOTA STARS ARE NOW MINNESOTA STARS FC". Minnesota Stars FC. 9 בינואר 2012. אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2012. נבדק ב-9 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Leighton, Tim (6 באפריל 2012). "Minnesota Stars could envision move up to MLS". Saint Paul Pioneer Press. נבדק ב-9 באפריל 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Vomhof Jr., John (6 באפריל 2012). "For sale: Twin Cities pro soccer team". Minneapolis / St. Paul Business Journal. נבדק ב-9 באפריל 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ 1 2 La Vaque, David (6 באפריל 2012). "Minnesota Stars face bigger challenge: Winning new fans, owner". Star Tribune. נבדק ב-9 באפריל 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ La Vaque, David (8 באפריל 2012). "Champion Stars stymied in scoreless season soccer opener". Star Tribune. נבדק ב-9 באפריל 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Steger, Cody (October 4, 2012) "Desperately seeking an owner – League title wasn't enough; Stars are on bubble to remain in soccer league", Saint Paul Pioneer Press
  26. ^ La Vaque, David (October 27, 2012) "As Stars go for title, their future goes up for a vote – The NASL board is expected to decide Saturday whether to fund the league-owned team for another year." Star Tribune
  27. ^ Quarstad, Brian (9 בנובמבר 2012). "A Day for Minnesota Soccer Fans to Celebrate". Insidemnsoccer.com. אורכב מ-המקור ב-16 בנובמבר 2012. נבדק ב-10 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 "Minnesota Stars FC Rebrands As Minnesota United FC | North American Soccer League". Nasl.com. 5 במרץ 2013. נבדק ב-4 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Greder, Andy (March 6, 2013) "Can local soccer soar with new name, deep pockets?" Saint Paul Pioneer Press
  30. ^ "Minnesota United FC 2014 Spring Champion!".
  31. ^ "Minnesota United Falls in Extra Time". Minnesota United FC. 8 בנובמבר 2015. נבדק ב-3 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "MINNESOTA UNITED ANNOUNCES MANNY LAGOS AS CLUB'S FIRST SPORTING DIRECTOR". mnunitedfc.com. Minnesota United FC. 3 בדצמבר 2015. נבדק ב-24 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Major League Soccer awards expansion team to Minnesota that will begin play in 2018". Major League Soccer. 25 במרץ 2015. נבדק ב-20 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Baxter, Kevin (25 במרץ 2015). "MLS awards 23rd franchise to Minneapolis". Los Angeles Times. נבדק ב-25 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Garrison, Joey (8 באוגוסט 2017). "Wilf family, owners of the Minnesota Vikings, joins Nashville's MLS ownership group". The Tennessean. נבדק ב-23 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Stejskal, Sam (25 במרץ 2015). "MLS Commissioner Don Garber: Minneapolis represents everything that is spurring growth of MLS". Major League Soccer. נבדק ב-27 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Blount, Rachel (25 במרץ 2015). "United president expects team name, logo, coach to stay the same". Minneapolis Star Tribune. נבדק ב-26 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Brian Quarstad (12 במאי 2012). "MLS Commissioner Don Garber Says Minnesota 'Goes on List' with New Vikings Stadium". Insidemnsoccer.com.com. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2012. נבדק ב-12 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Vomhof, Jr., John (11 בדצמבר 2013). "Another downtown stadium? Somebody wants one". Minneapolis/St. Paul Business Journal. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ 1 2 Turner, Elliott (22 באפריל 2015). "MINNESOTA DISUNITED: THE FIGHT OVER AN MLS STADIUM IN MINNEAPOLIS". Vice Sports. {{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  41. ^ Roper, Eric. "Stadium plan is crucial next step for MLS in Minneapolis". Minneapolis Star Tribune. נבדק ב-25 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Sport, Guardian (4 במרץ 2017). "Minnesota United claim unwanted MLS record after 5–1 debut loss at Portland". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "Portland Timbers 5, Minnesota United 1 – 2017 MLS Match Recap". 4 במרץ 2017. נבדק ב-6 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Rosano, Nicholas (12 במרץ 2017). "Minnesota United FC home opener clocks in as coldest ever MLS game". MLS. נבדק ב-13 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Minnesota United 1-6 Atlanta United - Major League Soccer 2017 Live". www.whoscored.com.
  46. ^ "Is Minnesota this bad? Comparing the Loons to MLS' expansion strugglers". ESPNFC. נבדק ב-21 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "New England condemns Minnesota to inglorious record; Timbers toppled". ESPN FC. נבדק ב-29 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Minnesota United finally won their first match with of mix of good attacking and a Nick Rimando error". Fox Sports. 2 באפריל 2017. נבדק ב-3 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Patrick, Joe (28 באוגוסט 2019). "In the end, Atlanta United win US Open Cup Final with old-fashioned grit". נבדק ב-7 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Liljenwall, Ari (20 באוקטובר 2019). "Minnesota United 1, LA Galaxy 2 - 2019 MLS Cup Playoffs Match Recap". Major League Soccer. נבדק ב-25 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ Bogert, Tom (17 באוקטובר 2019). "Minnesota United's Ike Opara wins 2019 MLS Defender of the Year". נבדק ב-25 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Minnesota United FC's Vito Mannone voted Allstate MLS Goalkeeper of the Year". 24 באוקטובר 2019. נבדק ב-25 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Giving Our Home State's Soccer Team A New Identity". Zeus Jones. 5 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-19 באוגוסט 2014. נבדק ב-17 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Learn about Minnesota United's Name, Colors, and logo ahead of 2017 debut". MLS. 19 באוגוסט 2016. נבדק ב-6 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ MPR News Staff (13 באפריל 2019). "'It's just beautiful': Minnesota United battles to tie in Allianz Field debut". Minnesota Public Radio. נבדק ב-15 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Walsh, Paul (30 ביולי 2014). "TCF Bank Stadium first: Grass surface being installed for soccer match". Star Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ Greder, Andy (18 ביולי 2015). "Minnesota United attracting more fans to games". TwinCities.com. Pioneer Press. נבדק ב-23 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Flyover Cup on the Line Saturday Night when Edmonton faces Minnesota". Boxscorenews.com. 15 ביולי 2009. נבדק ב-4 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "Minnesota United Supporters Groups". mnunitedfc.com. נבדק ב-12 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "This is United – New Employee". נבדק ב-13 בדצמבר 2014 – via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Press Kit". Minnesota United FC. 15 בספטמבר 2016. נבדק ב-19 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "Introducing Foot Foot". Dark Clouds. נבדק ב-18 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Maybe you're gonna be the one that saves me: The genesis of Minnesota United's 'Wonderwall'". ESPN.com. נבדק ב-27 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Tradition Tuesday: Wonderwall". 7 במרץ 2017. נבדק ב-21 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ Tomasch, Kenn (5 באוקטובר 2010). "Taking Attendance: The Final Chapter". נבדק ב-9 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ Tomasch, Kenn (31 באוקטובר 2011). "Taking Attendance: The Final Chapter". נבדק ב-9 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ Tomasch, Kenn (1 בנובמבר 2015). "Taking Attendance 11/1/2015: NASL Sets DII Record, Up 7 Percent". נבדק ב-11 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "Target Becomes Official Partner And Kit Sponsor". mnufc.com. 19 בינואר 2017. נבדק ב-15 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)


MLS
המחוז המזרחי אורלנדו סיטי • אטלנטה יונייטד • אינטר מיאמי • די. סי. יונייטד • טורונטו • מונטריאול • ניו אינגלנד רבולושן • ניו יורק סיטי • ניו יורק רד בולס • סינסינטי • פילדלפיה יוניון • קולומבוס קרו • שארלוט • שיקגו פייר
המחוז המערבי אוסטין • דאלאס • ונקובר וייטקאפס • יוסטון דינמו • מועדון הכדורגל לוס אנג'לס • לוס אנג'לס גלאקסי • מינסוטה יונייטד • נאשוויל • סיאטל סאונדרס • סן חוזה ארת'קווייקס • ספורטינג קנזס סיטי • פורטלנד טימברס • קולורדו ראפידס • ריאל סולט לייק
קבוצות עתידיות סנט לואיס סיטי • סקרמנטו רפאבליק
קבוצות עבר צ'יבאס ארצות הברית • טמפה ביי מיוטיני • מיאמי פיוז'ן
שונות גביע ה-MLS • מגן האוהדים • משחק האולסטאר • USSF • גביע ארצות הברית הפתוח • הסופרדראפט
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מינסוטה_יונייטד&oldid=36714241"