מינסוטה ויילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מינסוטה ויילד
MinnesotaWildLogo.png
Heb-MIN.PNG

מדים (בית, חוץ, חלופיים)
מידע כללי
אולם ביתי
Xcel Energy Center St. Paul 5.jpg

אקסל אנרג'י סנטר
(17,954 מושבים)
Flag of the United States.svg סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית
שנת ייסוד 2000
ליגה NHL
חטיבה מערבית
בית מרכזי
היסטוריה מינסוטה ויילד (2000 - ההווה)
בעלים Flag of the United States.svg קרייג לייפולד
מאמן Flag of Canada.svg מייק יאו
תארים
אליפויות NHL‏ (0)
אליפויות חטיבתיות (0)
http://wild.nhl.com

מינסוטה ויילדאנגלית: Minnesota Wild) היא קבוצת הוקי קרח מקצוענית מסיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NHL בה היא חברה בבית המרכזי שבחטיבה המערבית.

הקבוצה נוסדה ב-2000 והחלה לשחק ב-NHL בעונת 2001 במסגרת ההתרחבות האחרונה של ה-NHL, שהביאה את הליגה לגודלה הנוכחי - 30 קבוצות.

הוויילד לא זכו מעולם בגביע סטנלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך והעונות הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשקבוצת ה-NHL הקודמת של מינסוטה, מינסוטה נורת'סטארס, עברה לדאלאס בסיום עונת 1993, הבטיחה ה-NHL לשוב למינסוטה בהקדם. היא עמדה בהבטחתה כאשר העניקה ב-1997 זכיון להקמת קבוצה חדשה במינסוטה, מותנה בהקמת אולם חדש.

הרשויות והקהל קיבלו את הרעיון בהתלהבות, וב-1998 התחילה בנייתו של אולם חדש, אקסל אנרג'י סנטר, במקום אולם ישן שמוקם במתחם הירידים של סיינט פול. בשנת 2000, לקראת תחילת פעולתה של הקבוצה, היה האולם מוכן.

כמו בכל מקרה של התרחבות נערך דראפט התרחבות, בו יכלו הוויילד וקבוצת ההתרחבות השנייה שהצטרפה איתם לליגה, קולומבוס בלו ג'אקטס, לבחור שחקנים שקבוצותיהם בחרו לא להגן עליהם. השחקנים הבולטים שבחרו הוויילד היו השוער מייק ורנון והחלוץ ז'ואה ז'ונו. בדראפט הרגיל של אותו קיץ בחרה הקבוצה חלוץ סלובקי מבטיח, מריאן גבוריק. כמו ברוב המקרים של קבוצת התרחבות בעידן המודרני, העונה הראשונה הייתה קשה לקבוצה. היא התקשתה להבקיע - רק 168 שערים ב-82 משחקים, הכי מעט בליגה; אף שחקן לא הגיע ל-40 נקודות - וסיימה עם 25 ניצחונות לעומת 39 הפסדים, 13 תיקו ו-5 הפסדים בהארכה.

עונת 2002, העונה השנייה, לא הייתה טובה בהרבה. הוויילד סיימו אותה עם 26 ניצחונות ו-71 נקודות בטבלה, ושוב סיימו אחרונים בבית הצפון-מערבי. עם זאת, יכולת ההבקעה שלהם השתפרה בהרבה - 195 שערים, כאשר אנדרו ברונט שהגיע מאטלנטה ת'ראשרס מוביל את הקבוצה עם 69 נקודות.

ריצת הפלייאוף של 2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השלישית של הוויילד הייתה טובה לכל אורכה, כאשר כבר בתחילתה סימנה הקבוצה את העתיד כשניצחה שמונה מתוך 11 משחקיה הראשונים. הרמה הגבוהה המשיכה לאורך כל העונה הרגילה, אותה הם סיימו עם 42 ניצחונות, 29 הפסדים, 10 תיקו והפסד אחד בהארכה - 95 נקודות בטבלה, הישג מרשים לקבוצה בעונתה השלישית בליגה. המאזן הספיק לעלייה ראשונה לפלייאוף מהמקום השישי בחטיבה המערבית. מריאן גבוריק הוביל את ההתקפה עם 30 שערים ו-35 אסיסטים, והקבוצה הציגה גם שני שוערים שהתחלקו בעומס - דוויין רולוסון ומני פרננדז - שהציגו שניהם יכולת טובה.

בפלייאוף הפתיעו הוויילד את קולורדו אוולאנש החזקה כשניצחו אותה במשחק הראשון בדנבר, אלא שהאוולאנש ניצחו בשלושת המשחקים הבאים כולל שניים בסיינט פול, ועלו ליתרון 3:1 בסדרה. בדנבר התאוששה הקבוצה, ניצחה 3:2 ונמנעה מהדחה. הוויילד עמדו במצב קשה במשחק השישי כאשר שמטו יתרון 2:0 בחמש הדקות האחרונות, אבל שער של ריצ'רד פארק בהארכה השווה את הסדרה וכפה משחק שביעי ומכריע בדנבר. גם במשחק השביעי הצליחו הוויילד להפתיע כששער של אנדרו ברונט בהארכה הביא להם ניצחון והשלים את המהפך המפתיע בסדרה.

בסיבוב השני פגשו הוויילד את ונקובר קנאקס לסדרה דרמטית לא פחות. שוב נקלעה הקבוצה לפיגור 3:1 בסדרה, כאשר בשניים משלושת ההפסדים שמטו הוויילד יתרון. המאמן ז'ק למר החליף את השוער פרננדז שלא גילה יציבות, והכניס את רולוסון לשער למשחקים הבאים. עם זאת, המוקד במשחקים הבאים הייתה התקפת הוויילד - הם הביסו את הקנאקס 7:2 בונקובר במשחק החמישי, והוסיפו לקנאקס מכה נוספת של 5:1 במשחק השישי. במשחק השביעי חזרו הוויילד מפיגור 2:0 וניצחו 4:2 כדי להשלים מהפך גדול נוסף ועלייה לגמר החטיבה המערבית, כבר בעונה השלישית לקיום הקבוצה. הקבוצה הטרייה בליגה הפכה לראשונה אי פעם שחוזרת פעמיים מפיגור 3:1 בשתי סדרות באותו פלייאוף.

בגמר החטיבתי כבר לא יכלו הוויילד למייטי דאקס אוף אנהיים ושוערה המצוין ז'אן-סבסטיאן ז'יגר. הוויילד כבשו רק שער אחד בכל הסדרה והודחו בארבעה משחקים, וכך הגיעה ריצת הפלייאוף המרשימה אל סיומה.

2004 - 2006: שנים אפורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2004 פתחו הוויילד כאשר גבוריק מושבת בשל סכסוך חוזי. כשחזר גבוריק לשחק היה מאוחר מדי, ולמרות מאזן סביר הקבוצה סיימה אחרונה בבית הצפון-מערבי החזק.

אחרי העונה המבוטלת של 2005 הייתה עונת 2006 דומה למדי, כאשר שוב מאזן של 38 ניצחונות הוביל את הקבוצה רק למקום האחרון בבית למרות שיאי מועדון בשערים (גבוריק, 38) ונקודות (בראיין רולסטון, 79). המאבק בין דוויין רולוסון ומני פרננדז על עמדת השוער הראשון נפתר לקראת תום מועד ההעברות כאשר רולוסון הועבר לאדמונטון אוילרס.

2007 - 2008: חוזרים לפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריאן גבוריק לאחר המשחק מול ניו יורק ריינג'רס שבו כבש חמישה שערים בעונת 2008

לקראת עונת 2007 חיזקה הקבוצה את עצמה במספר שחקנים ותיקים ובעלי נסיון NHL מוכח, כשבראשם החלוץ הסלובקי פאבול דמיטרה והמגן השבדי קים יונסון. דמיטרה הוכיח עצמו כרכש מצוין כאשר הוא ובראיין רולסטון הוליכו את התקפת הקבוצה. באמצע העונה נפצע מריאן גבוריק ומיד אחריו נפצע גם השוער מני פרננדז. השוער השבדי ניקלס בקסטרום הוזעק מקבוצה-בת של הוויילד בליגה משנית והוכיח שהוא שוער ראוי ל-NHL, ובעזרת הצטיינותו סיימו הוויילד את העונה עם 48 ניצחונות ו-104 נקודות - הפעם הראשונה שהוויילד עברו 100 נקודות בטבלה. לרוע מזלם הם פיגרו בנקודה אחרי ונקובר קנאקס ולא זכו באליפות הבית הצפון-מערבי, ולכן עלו לפלייאוף כשהם מדורגים רק במקום השביעי ובדרך לסדרה קשה מאד מול אנהיים דאקס. הדאקס אכן הוכיחו עליונות ברורה והדיחו את הוויילד בחמישה משחקים.

במחצית הראשונה של עונת 2008 הראו הוויילד יציבות מרשימה, ולמרות ירידה ביכולתם לקראת סיומה סיימו את העונה הרגילה עם 44 ניצחונות ו-98 נקודות - מאזן שהספיק כדי לזכות בפעם הראשונה באליפות הבית הצפון-מערבי ולהבטיח יתרון ביתיות בסיבוב הראשון בפלייאוף. מריאן גבוריק קבע שיאי מועדון בשערים (42) ובנקודות (83), כאשר במשחק מול ניו יורק ריינג'רס, שהסתיים בניצחון 6:3 של הוויילד, כבש גבוריק חמישה שערים ומסר אסיסט לשער השישי. למרות נתוני הפתיחה המצוינים ולמרות שעלו ליתרון 2:1 בסדרה מול קולורדו אוולאנש, נוצחו הוויילד בשלושת המשחקים הבאים והודחו.

2009 - ההווה: סוף עידן למר וגבוריק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת 2009 החלה בצורה טובה עבור הוויילד, אולם בהמשך העונה נאבק מריאן גבוריק בפציעות חוזרות ונשנות שהגבילו מאד את יכולתו, ולבסוף נאלץ לעבור ניתוח שהשבית אותו לחודשיים. הוויילד התקשו יותר ויותר ככל שהעונה התקדמה, ולבסוף חסרו להם שתי נקודות בטבלה כדי להגיע לפלייאוף.

עם סיום העונה הסתיים עידן בקבוצה, כאשר המאמן ז'ק למר, שאימן את הקבוצה מאז היווסדה, התפטר ועזב. גם הכוכב הגדול מריאן גבוריק, שגם הוא היה בקבוצה מאז היווסדה, החליט לעזוב והעדיף חוזה ענק בניו יורק ריינג'רס.

עם מאמן חדש, טוד ריצ'רדס, התייצבו הוויילד לעונת 2010, שהייתה עונה אפורה בה סיימו עם מאזן של 38 ניצחונות, 36 הפסדים ו-8 הפסדים בהארכה/מכות עונשין - 84 נקודות בטבלה, רחוק מהפלייאוף. זו הייתה העונה הראשונה בה היה לקבוצה קפטן קבוע, החלוץ הפיני מיקו קויבו. בכל העונות עד אז תפקיד הקפטן עבר בין מספר שחקנים לאורך העונה.

עונת 2011 לא הייתה טובה בהרבה, והוויילד סיימו אותה עם 86 נקודות - שוב רחוק מהפלייאוף. טוד ריצ'רדס עזב את משרת המאמן בסיום העונה, והוחלף על ידי מייק יאו שהגיע מקבוצה-בת של הוויילד בליגה משנית - אך הדבר לא סייע לויילד, שהחמיצו את הפלייאוף גם בעונת 2012.

בעונת 2012/13, שקוצרה בשל סכסוך עבודה בין ה-NHL ושחקניה, הצליחה הקבוצה בקושי לחזור לפלייאוף לראשונה מאז 2008 כשתפסה את המקום השמיני בחטיבה המערבית. המיקום הנמוך הביא את הויילד למפגש פלייאוף מול הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה, שיקגו בלאקהוקס, ממנו ירדו מנוצחים והודחו בסיבוב הראשון.

סגל שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקו קויבו, קפטן הוויילד

נכון ל-9 באפריל 2014

מס' עמדה שם
2 Flag of the United States.svg מגן קית' באלרד
3 Flag of the United States.svg חלוץ מרכזי צ'רלי קויל
4 Flag of Canada.svg מגן קלייטון סטונר
5 Flag of Sweden.svg מגן כריסטיאן פולין
6 Flag of Canada.svg מגן מרקו סקנדלה
7 Flag of the United States.svg מגן ג'ונתן בלום
8 Flag of Canada.svg חלוץ מרכזי קודי מקורמיק
9 Flag of Finland.svg חלוץ מרכזי מיקו קויבו (קפטן)
11 Flag of the United States.svg חלוץ שמאלי זאק פאריזה (קפטן חלופי)
14 Flag of Canada.svg חלוץ ימני ג'סטין פונטיין
15 Flag of Canada.svg חלוץ ימני דני היטלי (קפטן חלופי)
16 Flag of the United States.svg חלוץ שמאלי ג'ייסון זוקר
18 Flag of the United States.svg חלוץ מרכזי ג'ייק דאוול
19 Flag of Canada.svg חלוץ שמאלי סטפאן וייה
20 Flag of Canada.svg מגן ראיין סוטר (קפטן חלופי)
מס' עמדה שם
21 Flag of Canada.svg חלוץ מרכזי קייל ברודזיאק
22 Civil Ensign of Switzerland.svg חלוץ ימני נינו נידרייטר
24 Flag of Canada.svg חלוץ שמאלי מאט קוק
25 Flag of Sweden.svg מגן יונאס ברודין
26 Flag of Canada.svg חלוץ שמאלי מאט מולסון
27 Flag of the United States.svg חלוץ שמאלי מייק ראפ
29 Flag of Canada.svg חלוץ ימני ג'ייסון פומינוויל
30 Flag of Russia.svg שוער איליה בריזגלוב
32 Flag of Finland.svg שוער ניקלס בקסטרום
33 Flag of the United States.svg שוער ג'ון קארי
35 Flag of Canada.svg שוער דארסי קוומפר
37 Flag of Canada.svg שוער ג'וש הרדינג
39 Flag of the United States.svg מגן נייט פרוסר
46 Flag of Canada.svg מגן ג'ארד ספרג'ון
56 Flag of Finland.svg חלוץ מרכזי אריק האולה
64 Flag of Finland.svg חלוץ מרכזי מיקאל גראנלונד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]