מירון קוסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מירון קוסטין

מירון קוסטיןרומנית: Miron Costin, בפולנית: Miron Kostyn;‏ 30 במרץ 1633 - דצמבר 1691 ברומאן) היה כרוניקן, משורר ואיש פוליטי רומני ממולדובה. אחד מחלוצי כתיבת ההיסטוריה והספרות בשפה הרומנית.

עבודתו העיקרית - "הכרוניקה של ארץ מולדובה החל ממלכותו של ארון וודה" הייתה אמורה להמשיך את הכרוניקה של קודמו, גריגורה אורקה ולהקיף את האירועים שבין השנים 1594 - 1660. היא פורסמה לראשונה בשנת 1675. מירון קוסטין כתב גם בשפה הפולנית למשל "היסטוריה בחרוזים פולנים על ארצות מולדובה וולאכיה (מונטניה)", הידועה גם כ"כרוניקה הפולנית", וכמו כן "פואמה פולנית" לכבוד המלך יאן סובייסקי.

הרקע המשפחתי, ילדותו ולימודיו בממלכת פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירון קוסטין נולד ב-30 מרץ 1633 כבן השני מבין אחד עשר ילדיו של בויאר (אציל) ממולדובה בשם יאנקו קוסטין, שמוצא משפחתו ייתכן כי היה ממונטניה. האם, סאפטה לבית סקוארצש הייתה אחיינית של שליט מולדובה לשעבר, מירון ברנובסקי - מובילה, ונצר למשפחות המיוחסות מובילה ובליקה. יאנקו קוסטין, אדם עשיר, בעל אחוזות גם בעיר באר בפולין של אז (כיום באוקראינה, אך ללא השכלה, מילא את התפקידים של פוסטלניק ואחר כך האטמן בחצר של מירון ברנובסקי - מובילה. כשהלה הודח מכס הנסיכות על ידי הטורקים בעקבות מזימות יריבו הוורניק וסילה לופו, ליווה אותו בגלות קושטא. אחרי שבשנת 1628 הוציאו הטורקים את מירון ברנובסקי להורג, יאנקו קוסטין נכלא לזמן מה באיסטנבול ואחרי שחרורו מהכלא הביא את גופת הנסיך מיטיבו לקבורה. משנולד בנו השני קרא לו בשם "מירון" לזכר השליט המנוח.

מירון קוסטין גדל מגיל שנה (1634) בפודוליה, אז בשליטת פולין לשם נמלטה משפחתו יחד עם הנסיך מויסה מובילה מפני פלישות הטורקים למודלובה. אביו התאזרח והתקבל באצולה הפולנית, מה שנתן לבנו,מירון, זכות ללמוד במוסדות חינוך ישועיים בעיר באר, בין השנים 1647 - 1652 עם הפסקה שבה שהה ולמד בקמניץ פודולסק בין השנים 1648 - 1650. רכש השכלה הומניסטית סולידית ולמד שפות רבות - לטינית, פולנית, רוסית. מאוחר יותר למד גם הונגרית וטורקית.

פעילותו הפוליטית, כאיש צבא וכדיפלומט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממלכת פולין יצר מירון קשרים הדוקים עם אישים פולנים רבים ובשנת 1651 אף השתתף בקרב ברסטצ'קו, שבו מלך פולין קזימיר החמישי ניצח את הקוזקים.

בשנת 1653 חזר מירון קוסטין לנסיכות מולדובה ומונה בתפקיד זוטר במשרד האוצר. זכה בהערכת הממונים עליו ועלה בהדרגה בהייררכיה עד שמונה לתפקיד הבכיר של ווֹ‏רניק, שר החצר, בשנת 1669. במהלך חייו במולדובה היה עד מירון קוסטין לשלטונם של תריסר שליטים והשתדל תכופות לשכנעם לאמץ מדיניות אוהדת לפולין על מנת להשתחרר מהחסות המכבידה של הטורקים. קשריו עם המחנה הפרו-פולני התחזקו עוד יותר אחרי נישואיו לאיליאנה מובילה, אחיינית השליט סימיון מובילה וקרובת משפחה של המיטרופוליט של קייב, פטרו מובילה. בעת מלכותו של גאורגה שטפאן שעלה לשלטון בעזרת כוח תגבור פולני, מירון קוסטין מילא שליחות דיפלומטית בוולאכיה. בשנת 1661 נשלח על ידי הנסיך דביז'ה לפולין. יחד עם חיילים מולדבים נאלץ בכל זאת להשתתף במלחמות כבן ברית של הטורקים -פעם נגד טרנסילבניה, פעם נגד אוסטריה (בקרב בנויהויזל ב-1663) מאוחר יותר נשלח כשליח אצל מלך פולין, יאן סובייסקי, ובקושטא. הנסיבות הכריחו אותו להימצא שוב במחנה הטורקי בעת המצור על וינה ב-1683. יחד עם שליט מולדובה דאז, גאורגה דוקה, נפל בשבי הפולני אך הודות להיכרותו המוקדמת עם המלך סובייסקי נהנה בשבי מיחס טוב. שהה ביישוב דאשוב עד שב-1685 נקרא על ידי השליט קונסטנטין קנטמיר לחזור למולדובה. אולם בשנת 1691 התערער הקשר בינו ולבין השליט המולדבי. בחודש דצמבר באותה שנה, לאחר שאחיו,ההטמן וליצ'קו קוסטין, הואשם בקשירת קשר נגד הנסיך והוצא להורג, נרדף גם מירון על ידי אנשי השליט הזועם. השיגו אותו באחוזתו ברבוש Bărboşi על יד העיר רומאן, אחרי שקבר בה את אשתו המנוחה וחרף תחנוניו ובקשתו שיתנו לו להגן על חפותו בפני השליט, הוצא להורג ונערף ראשו במקום. לדעת הכרוניקן יון נקולצ'ה, לא הייתה למירון קוסטין יד בקשר ורציחתו הייתה מעשה פזיז שאחר כך השליט הצטער עליו.

מספריו העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרוניקת (ה"לטופיסץ" של) ארץ מולדובה החל ממלכותו של ארון וודה (1675)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרוניקה של מירון קוסטין, שנשמרה ב56 עותקים בכתב יד, ממשיכה את ספר תולדות ארץ מולדובה של גריגורה אורקה וכוללת את האירועים שבין שנת 1594 ובין 1661, שנת מותו של השליט שטפניצה לופו. לחלקה האחרון יש גם צביון ממוריאליסטי. נימת הסיפור היא יותר מלנכולית, בהתאם לאווירת התקופה ה"קשה" כפי שמשתקפת בעיני המחבר. לפי הערכתו של ניקולאיה מנולסקו ב"היסטוריה קריטית של הספרות הרומנית" הכרוניקה של מירון קוסטין מתאפיינת באופי מודרני יותר לעומת קודמו, מבחינת אנליזת התופעות ההיסטוריות מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית. מבחינת הסגנון הכרוניקון משתמש תכופות בדיאלוגים מצוטטים מפי הנפשות הפועלות, מתאר את קווי אופיין של הדמויות, המשפטים בנויים בקפידה, ארוכים, קצביים, כשהפועל נותר בסוף לפי הנהוג בשפה הלטינית.

פואמת "חיי העולם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל של מירון קוסטין ביאשי

"Viaţa Lumii" היא יצריתו המקורית הראשונה של מירון קוסטין. היא פואמה בעלת תוכן פילוסופי הכוללת הרהורים על גלגולי גורל האדם ברוח התרבות הבארוקית בת זמנו, עם השפעות מאובידיוס והוראטיוס הפואמה נסובה על נושא אי יציבות המזל - "fortuna labilis" ונכתבה בערך באותה תקופה עם תרגומי התהלים של דוסופטיי. במבוא "אל הקורא" המחבר מצהיר את כוונתו ללמד ברומנית שירה מהי. המוטיבים שבפואמה הם חליפת הזמן ללא שוב, החיים כחלום, הזיכרון, ועוולות נגורל. ליצירה זו היו הדים רבים בספרות הרומנית בתחילתה. מצוטטת הייתה במיוחד השוואתו את החיים האומללים לחוט דק וקצר תוחלת. מוסר ההשכל שבסוף הוא שהחיי העולם הם אשליה בלבד והנחמה היחידה לאדם היא אמונתו באלהים.

"על אומת המולדובנים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמה המלא "על אומת המולדובנים ומאיזו ארץ יצאו אבותיהם" "De neamul moldovenilor, din ce ţară au ieşit strămoşii lor" היא עבודה בלתי גמורה שנשמרו מנה 29 עותקים בכתב יד ושפורמה לראשונה בשנת 1852 על ידי מיכאיל קוגלניצ'אנו. בספר זה, דידקטי באופיו,מבקש מירון קוסטין לטעון את אחדות העם הרומני, או במילותיו - של "תושבי ארצנו, מולדובה וארץ מונטניה ושל הרומנים מהארצות ההונגריות" (כלומר טרנסילבניה ובאנאט) הוא מצהיר זאת במקדמה לספר תוך שימת דגש על חשיבות ידיעת העבר מ"בראשית", שלילת תאוריות מעליבות של כמה ממעתיקי הכרוניקה של אורקה (שטענו כי המולודבנים הם צאצאי עבריינים שהוגלו מרומי) ודברי שבח לערך התעודה הכתובה ולעיסוק קריאת הספרים.

căci nu este alta şi mai frumoasă şi mai cu folos în toată viaţa omului zăbavă decît cetitul cărţilor, בתרגום חופשי -

...כי אין בחיי האדם תחביב יפה ומועיל יותר מאשר קריאת הספרים.

הספר מורכב משבעה פרקים:

  1. תיאור גאוגרפי ואתנוגרפי של איטליה.
  2. היווצרות האימפריה הרומית.
  3. תיאור דאקיה.
  4. כיבוש דאקיה על ידי הקיסר טריאנוס ויישובה על ידי רומים.
  5. עדויות ארכאולוגיות על מוצא העם הרומני, בהתאם לרמת הידע שהיה קיים בזמנו.
  6. ראיות לשוניות ואתנוגרפיות.
  7. נסיון להשלים את החסר בנוגע לתקופה העלומה שעבר בין הכיבוש הרומי ובין הקמת מולדובה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Viiaţa lumii 1672 חיי העולם (ברומנית), -
  • Chronika Ziem Mołdawskich i Multańskich כרוניקת הארצות מולדובה ומונטניה - בפולנית - מוקדשת לידידו מרקו מאצ'ינסקי, האחראי על אורוות מלך פולין - 1674

(מוכרת כ"כרוניקה הפולנית" של קוסטין - Kronika polska)

  • כרוניקת ארץ מולדובה החל ממלכותו של ארון וודה 1675 Letopiseţul Ţărâi Moldovei de la Aron Vodă încoace, ברומנית
  • Historyja polskimi rytmami o mołdawskiej ziemi i multańskiej.

היסטוריה בחרוזים פולנים על אודות ארץ מולדובה וואלכיה (פואמה פולנית Polski Poemat), המוקדשת למלך יאן סובייסקי, 1684,

  • על אומת המולדובנים * De neamul moldovenilor 1687 ברומנית.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Istorie de Crăiia Ungurească, תולדות הממלכה ההונגרית , תרגום לרומנית לספרו של הכרוניקן הסאכסי טרנסילבני לורנץ טופלטין ממדיאש, (Origines et occasus Transsylvanorum) (1667, ליון) (מקורות הטרנסילבנים ודברי ימיהם)

הנצחת זכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1888 נחנך ביאשי, על יד הגן פומול וורדה, פסלו של מירון קוסטין, יצירה של הפסל הפולני ולדימיר הגל. מתחתיו נקברו מחדש עצמות הסופר ושל אחיו שהובאו מאחוזת המשפחה בברנישטן-ברבוש. הפסל, הנמצא בימינו מול בניין הפילהרמונית של יאשי, נחשב אחד מהמוצלחים מסוגו בכל רומניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירון קוסטין ומוזיקה
בוויקיפדיה הרומנית
קישורים נוספים

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיפדיה הרומנית, הרוסית והפולנית
  • ניקולאיה מנולסקו - היסטוריה קריטית של הספרות הרומנית

הוצאת הספרים "פאראללה 45", פיטשט,2008 - רומנית Nicolae Manolescu , Istoria critică à literaturii române Editura Paralela 45 , Piteşti 2008 vol.1