מכס מרקוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכס מרקוזה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 14 באפריל 1877
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 ביוני 1963 (בגיל 86)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת וירצבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא עור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר מכס מרקוזה[1]גרמנית: Max Marcuse14 באפריל 187724 ביוני 1963) היה רופא עור ומין וסקסולוג ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכס מרקוזה נולד בברלין, גרמניה, למשפחה יהודית לא ציונית. אמו, יוהנה, באה ממשפחה בעלת טחנת קמח ואביו, קרל, היה סוחר. למד רפואה בווירצבורג ובפרייבורג. התמחה בברלין ברפואת עור ומין. ב-1904 פרסם את מאמרו "המותר לרופא המשפחה לייעץ על יחסי מין מחוץ לנישואין".

ב-26 בפברואר 1905 היה ממקימי "הברית להגנת האם" בברלין (אחר כך "הגנה על היולדות ולרפורמה מינית"), ארגון שתמך גם באמהות חד-הוריות. ערך כתבי עת מדעיים בנושאי סקסולוגיה, ספרים ומילונים בנושא. שיתף פעולה עם מגנוס הירשפלד בהוצאת "העיתון לסקסולוגיה". באחד המילונים שחיבר ("המילון לסקסולוגיה") השתתף גם פרויד. הישגו הגדול היה קיבוץ הידע הסקסולוגי להגדרות. היה עד מומחה לענייני מין. לטענת מרקוזה הפתרון ל"בעיית היהודים" אינו הציונות, אלא נישואי תערובת עם גרמנים על מנת להיטמע בחברה הגרמנית[2]. עם עליית הנאצים לשלטון פסק לערוך עיתונים.

מקס מרקוזה: אימהות לא חוקיות, מסדרת מטרופוליטן, כרך 27

ב-1905 התחתן עם פרידה, לא יהודייה שהתגיירה, ונולד להם בנם יוחנן.

ב-1933 אחרי פגישה עם משה סורוקה, מראשי קופת חולים כללית, עלו לארץ ישראל[3]. הזוג התגרש והוא נשא את גרטה ונולד להם בנם מיכאל, אך גם ממנה התגרש.

בארץ ישראל פתח מרפאה פרטית בתל אביב, וכתב ספרים, "מדריך לחיי המין" ו"הנישואין", שזכו להצלחה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948; עריכת תוכן, עיצוב וסדר: חדוה רוקח, איתי בחור, זכרון יעקב: איתי בחור הוצאה לאור, 2012 (הוצאה שנייה), עמ' 295

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכס מרקוזה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך הוא איית את שמו.
  2. ^ דפנה הירש, "הזרמת דם חדש אך פעולת הבראה וחיזוק לה": רופאים ציוניים ונישואי התערובת, בתוך יהודה שנהב ויוסי יונה (עורכים), גזענות בישראל, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008, עמ' 172
  3. ^ פרסומת עצמית, פלסטיין פוסט, 19 באוקטובר 1933