יוסי יונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסי יונה, 2012

יוסף (יוסי) יונה (נולד ב-8 ביוני 1953) הוא פרופסור לפילוסופיה של החינוך במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, חבר הנהלה במרכז אדוה ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. נמנה עם ראשי יוזמת ז'נבה.

תוכן עניינים

קורות חייו [עריכה]

יוסי יונה נולד במעברת קריית אתא במשפחה בת שישה ילדים, להורים ממוצא עיראקי. למד מסגרות מכנית בבית ספר תיכון מקצועי, ולאחר שלוש שנים פרש. עד גיוסו לצה"ל למד במכינה לקראת בחינות הבגרות האקסטרניות. בצה"ל שירת כטנקיסט והיה עם הכוחות שחצו את תעלת סואץ במלחמת יום כיפור.

לאחר השחרור התקבל לאוניברסיטת חיפה ללימודים משולבים של פילוסופיה, היסטוריה ואמנות. בתקופת לימודיו הצטרף לתנועת של"י. עם סיום לימודי התואר הראשון (1980), החל את לימודי הדוקטורט במסלול ישיר במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה.

יונה מלמד במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בין השנים 1995 - 2000 כיהן כראש היחידה להכשרת מורים, הפועלת במסגרת המחלקה לחינוך. כמו כן הוא עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים.

בשנים 1992 - 1993 עמד יחד עם ד"ר יוסי דהאן, יצחק שפירא ויעל פישביין בראש צוות החינוך של "הוועדה המיוחדת לפיתוח חברתי", שפעלה במשרד ראש הממשלה יצחק רבין. הצוות שבראשותו ניסח את ההמלצות לשיפור מערכת החינוך.

יונה היה ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית. נמנה עם מייסדי הפורום לצדק חברתי ולשלום, שפעל בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, בחסות המרכז הבינלאומי לשלום. הפורום קיים תוכניות הכשרה למנהיגות קהילתים לאוכלוסיות מעורבות: יהודים וערבים, תושבי הערים ועיירות הפיתוח, ותיקים ועולים חדשים. במסגרת פעילותו בפורום שימש יונה, יחד עם ד"ר יוסי דהאן, ראש ועדת ההיגוי האקדמית לתוכניות ההכשרה של הפורום. הוא נמנה עם ראשי יוזמת ז'נבה ופעל בארץ ובחו"ל להפצת עמדותיה.

יונה הוא חבר הנהלה במרכז אדווה, מכון לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי. בין השנים 2004-‏2008, כיהן כיו"ר עמותת מעיינות, שאותה יזם וניהל ד"ר מאיר בוזגלו.

יונה היה נציג הציבור בועדת האתיקה בפרסומות של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שפעלה בראשותו של פרופ' אסא כשר ב-2007. יונה חלק על ההמלצות הסופיות שניסחה הוועדה וחיבר דעת מיעוט, שבה הביע את התנגדותו הנחרצת להתרת כל צורה של פרסומת סמויה בשידורי הטלוויזיה.

בקיץ 2011, יונה עמד, יחד עם פרופ' אביה ספיבק, בראש הצוות ספיבק-יונה, שייעץ למחאת האוהלים, שהורכב מוועדות מומחים עצמאיות. עבודת הצוותים גם תועדה בספר "אפשר גם אחרת" בעריכת יונה וספיבק.

יונה פרסם ספרים ומאמרים רבים המתמקדים ברב-תרבותיות, רפורמות בחינוך, דמוקרטיה, לאומיות והפילוסופיה המדינית והחינוכית של ז'אן ז'אק רוסו.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הודיע על התמודדות ברשימת מפלגת העבודה. יונה הוצב במקום העשרים ברשימת המפלגה לכנסת ולא נבחר.

השקפותיו [עריכה]

יונה מתנגד לחוק השבות [1] ומסרב להגדיר את עצמו כציוני: "אני לא מתחבר למילה הזאת ציונות. היא לא מבטאת את מי שאני", ומגדיר את מדינת ישראל כמדינה גזענית: "ישראל היא לא רק גזענית אלא גם מדינת גזע. המשטר שלה גזעי[2]".

יונה טען כי "ישראל אינה קורבן תמים ומזדמן של קנאות איסלמית. כל עוד יהיה כיבוש יהיה טרור"[3], ותומך בסירוב פקודה[4] ובהעמדתם לדין של פוליטיקאים וחיילי צה"ל שהשתתפו במבצע עופרת יצוקה.

יונה הציע יום זיכרון מאוחד לחללי מערכות ישראל, לקורבנות השואה ולחללי הנכבה[5].

דעותיו על מדינת ישראל: "אם מישהו נוטה לקבל את החלוקה המופרכת בין עולם נאור ועולם חשוך, אין זה ברור כלל ועיקר שאנו נמנים עם הראשון"[6], "המוניטין המפוקפקים שלנו כפילגש של ארצות הברית בהחלט נרכשו ביושר והם הולכים ונעשים גרועים יותר. התנהגותה של ישראל בשלשת העשורים האחרונים אינה מאפשרת את צירופה לקהילת האומות הנאורות והרציונליות"[7].

על תושבי קריית גת כתב יונה כי "כדי לכפר על עברם הערבי, רבים מהם חשים צורך עז להדגיש ואף להקצין את זהותם הלאומית. לו היו תושבי קריית גת בטוחים יותר בזהותם הישראלית, הם היו גם אולי חשים סולידריות בסיסית עם טלי פחימה ורואים בה פעילת שלום אמיצה"[8].

ספריו [עריכה]

  • בזכות ההבדל: הפרויקט הרב-תרבותי בישראל. ירושלים: הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, תשס"ה, 2005.
  • יוסי יונה ויהודה גודמן (עורכים) מערבולת הזהויות: דיון ביקורתי בדתיות וחילוניות בישראל. ירושלים, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר. תשס"ד, 2004.
  • יוסי יונה ויהודה שנהב, רב-תרבותיות מהי? על הפוליטיקה של השונות בישראל, תל אביב: הוצאת בבל, תשס"ה, 2005.
  • קשת של דעות: סדר יום מזרחי לחברה בישראל, בעריכת: יוסי יונה, יונית נעמן, דוד מחלב, 2007.
  • גזענות בישראל, בעריכת: יוסי יונה ויהודה שנהב, 2008.
  • אפשר גם אחרת - מתווה לכינונה של חברה מתוקנת, בעריכת: יוסי יונה ואביה ספיבק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ב, 2012.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]