מנחם שרון
 | |
| תא"ל מנחם שרון בשנת 1987 | |
| לידה | 1942 (בן 82 בערך) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה  מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש מינהל התעופה האזרחית | |
  | |
מנחם שרון (נולד ב-1942) הוא קצין צה"ל במיל' בדרגת תת-אלוף, טייס קרב ואלוף הפלות בחיל האוויר הישראלי. כיהן כראש מינהל התעופה האזרחית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרון גדל בכפר פינס,[1] בנם של שפרה ופנחס שורצון.
שירות בחיל האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
התגייס לחיל האוויר ב-1960, תחילה שירת בחיל ההנדסה הקרבית ולאחר חצי שנה עבר לקורס טיס אותו סיים בהצטיינות בנובמבר 1962. שירת כטייס מיראז' 3 בטייסת 101. ב-1967 הוצב כמדריך בטייסת 113, טייסת קורס אימון מתקדם על מטוסי אוראגן ושירת כמוביל בכיר בטייסת.
במלחמת ששת הימים, הוביל מבנה של טייסת 113 לתקיפת שדה התעופה המצרי ביר גפגפה בגל הראשון של מבצע מוקד.[2]
לאחר מלחמת ששת הימים מונה לסמ"ט ב' בטייסת 101, טייסת מטוסי מיראז' ובאפריל 1969 מונה לסמ"ט א' בטייסת. הוא השתתף בקרבות אוויר רבים במהלך מלחמת ההתשה.
את הפלת הבכורה שלו רשם ב-11 בנובמבר 1969 במהלך מבצע רימון 12 כשהפיל מטוס מיג 21 מצרי באזור ג'בל עתקה. ב-16 במרץ 1970 הפיל מטוס מיג 21 נוסף בקרב אוויר בשעה שהיה במשימת חיפוי על תקיפת מחפורות טילים באזור תעלת סואץ. בתפקידו הבא שירת כראש מדור במחלקת מבצעים במטה חיל האוויר.
באוגוסט 1973 מונה שרון למפקד טייסת 144, טייסת מטוסי נשר בבסיס עציון. הוא פיקד על הטייסת במהלך מלחמת יום הכיפורים בה הפילה 40 מטוסי אויב ללא אבדות מצדה. שרון עצמו רשם ארבע הפלות של מטוסי אויב בקרבות אוויר, מיג 17 מצרי ו-3 מיג 21 מצריים, והיה בכך לאלוף הפלות.
באוגוסט 1974 מונה שרון למפקד טייסת 69 - "קורנס" בבסיס רמת דוד. בצד פעילות מבצעית שוטפת, תקופת פיקודו אופיינה בלימוד ויישום לקחים מפעילות חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים. הטייסת קלטה סוגי נשק מתקדמים תוך עדכון תורת הלחימה אשר השאירו חותם במלחמת לבנון הראשונה.
בתפקידיו הבאים בחיל האוויר שימש ראש מחלקת תכנון וארגון במטה חיל האוויר,[3] היה מפקדו האחרון של בסיס עציון ונעשה מפקדו הראשון של בסיס עובדה.[4]
שרון פיקד על הבסיס במלחמת לבנון הראשונה והשתתף בגיחות הפצצה כטייס כפיר בטייסת 144.[5] כמו כן שימש מפקד נציגות חיל האוויר בפיקוד הצפון.
בהמשך שירותו פיקד שרון על היחידה לשיתוף פעולה.[6]
שרון הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי.
תפקידים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו משירות הקבע, כיהן שרון בשנים 1992 עד 1997 כראש מינהל התעופה האזרחית. הוא שימש חבר הוועדה ציבורית לבחינת בטיחות התעופה האזרחית בראשות עמוס לפידות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל, עמ' 493
- ^ דני שלום, כרעם ביום בהיר: מבצע מוקד, כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, פרסומי תעופה, 2002, עמ' 236
- ^ גל גולדשטיין, יציאת סיני, באתר חיל האוויר הישראלי, מרץ 2009
- ^ ליה שנל ושי רוזנפלד, התאומים חוגגים 30, באתר חיל האוויר הישראלי, אפריל 2012
- ^ דרור מרום, שומרי הערבה, בטאון חיל האוויר, מס' 89 (190), פברואר 1993
- ^ שמואל גורדון, 30 שעות באוקטובר, ספריית מעריב, 2008, עמ' 505, עמ' 125-126
מפקדי בסיס עובדה 
| |
|---|---|
|