המכללה לביטחון לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיכת בוגר מב"ל

המכללה לביטחון לאומי (מב"ל) נועדה להקנות השכלה על יסודות הביטחון הלאומי ברמה אקדמית בנושאים מדיניים וחברתיים בביטחון המדינה. המכללה מיועדת לבכירי מערכת הביטחון בישראל: צה"ל, שירות הביטחון הכללי (שב"כ), "המוסד", משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר (שב"ס), התעשייה הצבאית, רפא"ל וכן מבקר מערכת הביטחון, משרד החוץ, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. קציני צה"ל המגיעים ללימודים במכללה לביטחון לאומי מיועדים בדרך כלל לתפקידים בכירים כגון: מח"ט, מפקד אוגדה, קצין חיל ראשי ותפקידים בכירים אחרים. הלימודים במב"ל הם תנאי לקידומו של הקצין בצה"ל.

המכללה לביטחון לאומי משמשת כמוסד הממלכתי הגבוה ביותר ללימוד ומחקר בעיות הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ותוכנית הלימוד בה מקבילה ללימודי תואר שני במדעי המדינה במגמת ביטחון לאומי.

בראש מערך הלימודים במב"ל עומד מד"ר (מדריך ראשי) בדרגת אלוף משנה, אשר כפוף למפקד המכללות הצבאיות אשר משמש בתפקידו גם כמפקד מב"ל.

המדריך הראשי במב"ל הוא אל"ם ענאן ווהבי. בין קודמיו בתפקיד: רפאל ורדי, שלמה גזית, יוסי בן-ארי, עפרה בן ישי, רות ירון וגיל שלו.

תוכן עניינים

[עריכה] ציוני דרך

ב- 1962 החליטה ממשלת ישראל באופן עקרוני על הקמת המכללה לביטחון לאומי בירושלים. ביוני 1963 החליטה ממשלת ישראל על הקמת המכללה בפועל, זאת בתמיכתו של דוד בן-גוריון ולנוכח התנגדותם של מספר שרים, בהם פנחס ספיר, יגאל אלון, לוי אשכול, ומשה דיין. המכללה נפתחה ב-15 באוקטובר 1963 מפקדה הראשון היה עוזי נרקיס וסגנו רפאל ורדי ששימש גם כמדריך ראשי.

ביולי 1967 לאחר ארבעה מחזורים בלבד, נסגרה המכללה בהמלצת ועדה בראשות יגאל ידין[1]. המכללה נפתחה שוב ב-1977 כחלק מיישום לקחי מלחמת יום הכיפורים.

ב- 1 בספטמבר 1991 הוכפפה המכללה לביטחון לאומי (יחד עם המכללה לפו"ם) תחת פיקודו של מפקד המכללות הצבאיות במחנה דיין אשר בגלילות.

ב- 2006 נפתחו שערי המכללה לביטחון לאומי במחזור ל"ד גם ללומדים מצבאות זרים, במהלך שיזם והוביל מפקד המכללות, האלוף אייל בן ראובן.

החל ממחזור ל"ד (2007-2006) החלו ללמוד לפחות חמישה קצינים מצבאות זרים במכללה.

[עריכה] מפקדי המכללה

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא