מקורות הירדן

מפת אזור מקורות הירדן בה מסומנים הנחלים היוצרים את נהר הירדן

נחל חרמון (הבניאס), אחד ממקורות הירדן

מקורות הירדן הם שלושת הנחלים המתאחדים ליצירת נהר הירדן. שירה של רות חפץ, תל אל קאדי, משנן לנו כי מקורות הירדן הם "חצבני ובניאס ודן" אולם בעברית הם נקראים נחל שניר, נחל חרמון ונחל דן. הדן נקרא בערבית בשם נַהְר אֶל־לִידַאנִי. יש הנוהגים לכלול במניין מקורות הירדן גם את נחל עִיּוֹן (בערבית דרדרה או בּוּרֵעִ'ית או ח'רר), אולם ערוצו המקורי של נחל זה התנקז ישירות אל ביצת החולה בנפרד משאר שלושת הנחלים, והוא יובל של הירדן ולא אחד ממקורותיו. מקורות הירדן עמדו במוקד המלחמה על המים בין ישראל לשכנותיה.

אזור מקורות הירדן עבר גלגולים מדיניים במהלך המאה העשרים: תחילה היה שטח פנימי בתחומי האימפריה העות'מאנית; אחר הפך תחום־גבול בין שתי מדינות־חסות: המנדט הבריטי על ארץ ישראל והמנדט הצרפתי על סוריה; ולבסוף חולק בין שלוש מדינות עצמאיות: ישראל, סוריה ולבנון. רצונה של בריטניה לכלול כמה שיותר ממקורות המים של ארץ ישראל בתחומי המנדט שלה יצרה את "אצבע הגליל".

מי מקורות הירדן מועברים כיום דרומה אל כל חלקי ישראל באמצעות המוביל הארצי, והם מהווים חלק נכבד מכלל המים של מדינת ישראל. בראשית המאה העשרים היה השימוש במי מקורות הירדן זעום. מאז גבר ניצול המים בהדרגה, עד שהגיע לשיעור של קרוב ל־100%, ואילו היו עוד מים היו משתמשים גם בהם.

מקורות הירדן שונים זה מזה באופיים, במהלכם, במקצב שפיעתם, ואפילו בנוף הצומח שלהם. מבחינה הידרולוגית נותן הדן חצי ממי הירדן, החצבני – שישית, הבניאס – עוד שישית ועיון גם עוד שישית. גם מבחינת היציבות והאמינות עולה הדן על שלושת המקורות האחרים במידה רבה. הטבלה הבאה תדגים זאת:

הנתון	נחל דן	נחל חרמון (בניאס)	נחל שניר (חצבני)
א. שטח אגן־הניקוז העילי בקמ"ר	0	145	623
ב. נפח זרימה שנתית ממוצעת במיליוני מ"ק	250	120	135
ג. נפח זרימה שנתית מקסימלית במיליוני מ"ק	328	217	304
ד. נפח זרימה שנתית מינימלית במיליוני מ"ק	194	58	47
ה. היחס בין ג לבין ד	1.7	3.75	6.5
ו. ספיקה ממוצעת בחודש השיא באלפי מ"ק לשעה	34.0	26.3	35.3
ז. ספיקה ממוצעת בחודש השפל באלפי מ"ק לשעה	24.5	5.5	4.8
ח. היחס בין ו לבין ז	1.4	4.8	7.35
ט. ספיקת שיא רגעית מדודה במ"ק לשנייה	17	95	250
י. ספיקת שפל מדודה במ"ק לשנייה	4.7	0.85	0.6
יא. היחס בין ט לבין י	3.6	112	417

הערות לטבלה:

• אגן־הניקוז העילי של נחל דן מעל תחנת המדידה היה 24 קמ"ר, אולם בראשית שנות ה־70 הוטו המים מתחום זה אל החצבני באמצעות תעלת נוּחֵיילה.
• המדידה בחצבני נערכה תחילה ליד כביש המצודות, מאוחר יותר הועברה תחנת המדידה כלפי מעלֶה־הנחל, לפני שנכנסים אליו מי תעלת נוחיילה ומימיהם של שני הפלגים המערביים של הדן ("פלדי צפוני" ו"פלדי דרומי"). חלק גדול מן המים הזורמים בחצבני בקיץ מקורם בשני פלגים אלה.
• מי הדן נמדדים ליד מגרש החניה של השמורה. במקום זה נכללים במדידה גם חלק ממי עין לֶשֶׁם. לעומת זאת לא נכללים במדידה זו המים המוזרמים עוד קודם בצינורות למפעל הדן המזרחי ולישובים דן, דפנה ושאר־ישוב, וחלק אחר ממי עין לשם (המוזרמים בתעלה העוברת מאחורי בית־אוסישקין).
• בכל יתר הנחלים באזור (עִיּוֹן, גּוֹבְתָה, סַעַר, פֶּרַע) אין זרימת־מים משמעותית בקיץ, פרט לתעלת נוחיילה, ואף בה כמות המים קטנה למדי בקיץ.