מרדכי הרשמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי הרשמן

מרדכי הרשמן (1888 - 30 בינואר 1941) היה חזן רוסי-אמריקאי.

נולד בצ'רניגוב שברוסיה (עתה אוקראינה) ב-1888, ובהיותו בן 6 התייתם מאביו, שעסק במסחר בזכוכית. הוריו המאמצים לא טיפחו את כישרונותיו, אך הוא נמשך לבקר בבית הכנסת ואהב להקשיב לחזנים ולשירתם. בגיל 12 אומץ על ידי סבו, שעבר עמו לסולוביו, שם החל ללמוד בצורה מסודרת אצל החזן דורפמן.

ב-1904 שימש בפעם הראשונה כחזן בבית הכנסת בז'יטומיר, לתקופה של חודשים אחדים. ב-1905 מונה לתפקיד "חזן שני" (חזן משני לחזן הראשי) בבית הכנסת של הקהילה היהודית בוילנא. כעבור שנים אחדות נפטר החזן הראשי והרשמן קיבל את התפקיד. הייתה זו תקופת פריחה של המרכז היהודי בווילנא, והרשמן היה אחד מסמלי התקופה.

ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא הרוסי, אך אין עדויות מפורטות על שרותו הצבאי, ושמועות מספרות כי הקצין ביחידה בה שרת, התרשם מכשרונו ופטר אותו מהשירות.

ב-1918 עם סיום המלחמה שב לבית הכנסת לתפקידו, והיה מוכר כבר בכל קהילות אירופה. בית הכנסת בו כיהן הסכים לאפשר לו להופיע פעמיים בחודש בלבד, בשבתות. בשאר הפעמים הופיע בבתי כנסת שונים ברחבי היבשת, וכן קיים קונצרטים בהם הופיע עם קטעי חזנות ואריות מתוך אופרות. כמו כן הופיע פעמיים כסולן עם התזמורת הפילהרמונית של וורשא.

ב-1920, התרשם ממנו המוזיקאי ליאו לאו, והזמינו לארצות הברית. הרשמן היגר, ומונה לתפקיד החזן הראשי בבית הכנסת "בית אל" בבורו פארק שבברוקלין בו כיהן 10 שנים. בשנות חייו האחרונות המשיך להופיע בבתי כנסת ועל במות הקונצרטים בכל רחבי ארצות הברית, ביקר בקהילות אירופה וגם בישראל. תקליטיו מאותם השנים מהווים נכס צאן ברזל וממשיכים להימכר עד היום.

הרשמן נפטר לאחר מחלה בב' שבט תש"א, 30 בינואר -1941.

שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשמן ניצב בשורה הראשונה של החזנים מתקופת תור הזהב של החזנות בתחילת המאה ה-20. בקול טנור רך ופיוטי ריגש את קהל שומעיו, וקטעי החזנות שלו הפכו קלאסיקות בתחום החזנות האשכנזית. בין הקטעים המפורסמים: אלו דברים, עקביא בן מהללאל, מודים אנחנו לך. בנוסף הקליט שירים ביידיש וקטעי אופרה. הרשמן ביצע יצירות חזניות, אך לא הלחין. רוב קטעי החזנות שלו הולחנו על ידי המלחין הנודע יעקב רפפורט.

ב-1925 חיבר המלחין פנחס יאסינובסקי[1] את הקטע "והיה באחרית הימים", לכבוד פתיחת הקמפוס באוניברסיטה העברית על הר הצופים. המילים הן מתוך נבואת ישעיהו והלחן מבוסס על טעמי המקרא. הקטע הוקלט בארצות הברית על ידי הרשמן, בליווי כלי נשיפה ומיתר, ונחשב לאחד היצירות הידועות ביותר שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]