מרווה מרושתת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgמרווה מרושתת
מרווה מרושתת
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: מרווה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Salvia sclarea

מרווה מרושתת (שם מדעי: Salvia sclarea), היא עשב דו-שנתי (לפעמים חד-שנתי) בסוג מרווה. תחום תפוצתה בארצות הים התיכון, כולל ארץ ישראל, עד מרכז אסיה, באקלים ים-תיכוני וערבתי. לצמח שימוש ברפואה העממית וכיום הוא מגודל להפקת שמן.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרווה המרושתת מגיעה לגובה של 30-40 ס"מ. גבעוליה שעירים ובעלי חתך מרובע. העלים גדולים: בארוך 30 ס"מ ליד בסיס הצמח ו-15 ס"מ במעלה הגבעול. משטח העלה העליון מחוספס ומכוסה שערות בלוטיות. הפרחים הלבנים-ורודים ערוכים בדורים, עם 2-6 פרחים בכל דור, המוחזקים בעלי גביע גדולים וצבעוניים. קיימים זנים תרבותיים, הנבדלים זה מזה בצבעיהם וגדליהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאורים של שימושיו הרפואיים של הצמח מופיעים כבר בכתביו של תאופרסטוס (במאה ה4 לפנה"ס), דיוסקרידס (המאה ה1 לספירה) ופליניוס הזקן (המאה ה1 לספירה). זרעי המרווה המרושתת מכוסים בשכבה רירית ועקב תכונה זו, נהגו להניח אותם על עיניים שנכנס אליהן חפץ זר, כך שהחפץ יידבק לזרע וניתן יהיה להסירו בקלות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום המרווה מגודלת לשם מיצוי שמן, המשמש כחומר ריח בבשמים וחומר טעם בליקרים. שימוש אחר של השמן הוא בארומתרפיה.

קיימת סברה שזרעי הצמח עשירים בחומצת שומן חיונית מסוג אומגה 3[דרוש מקור], ואולי מכילים גם חומרים נוספים שנמצאו מועילים לגוף האדם, כגון קו-אנזים Q10, וויטמין E[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]