מרווה מרושתת

מרווה מרושתת (שם מדעי: Salvia sclarea), היא עשב דו-שנתי (לפעמים חד-שנתי) בסוג מרווה. תחום תפוצתה בארצות הים התיכון, כולל ארץ ישראל, עד מרכז אסיה, באקלים ים-תיכוני וערבתי. לצמח שימוש ברפואה העממית וכיום הוא מגודל להפקת שמן.

תיאור

המרווה המרושתת מגיעה לגובה של 30-40 ס"מ. גבעוליה שעירים ובעלי חתך מרובע. העלים גדולים: בארוך 30 ס"מ ליד בסיס הצמח ו-15 ס"מ במעלה הגבעול. משטח העלה העליון מחוספס ומכוסה שערות בלוטיות. הפרחים הלבנים-ורודים ערוכים בדורים, עם 2-6 פרחים בכל דור, המוחזקים בעלי גביע גדולים וצבעוניים. קיימים זנים תרבותיים, הנבדלים זה מזה בצבעיהם וגדליהם.

היסטוריה

תיאורים של שימושיו הרפואיים של הצמח מופיעים כבר בכתביו של תאופרסטוס (במאה ה4 לפנה"ס), דיוסקרידס (המאה ה1 לספירה) ופליניוס הזקן (המאה ה1 לספירה). זרעי המרווה המרושתת מכוסים בשכבה רירית ועקב תכונה זו, נהגו להניח אותם על עיניים שנכנס אליהן חפץ זר, כך שהחפץ יידבק לזרע וניתן יהיה להסירו בקלות.

שימושים

כיום המרווה מגודלת לשם מיצוי שמן, המשמש כחומר ריח בבשמים וחומר טעם ביינות וליקרים. שימוש אחר של השמן הוא בארומתרפיה.

קיימת סברה שזרעי הצמח עשירים בחומצת שומן חיונית מסוג אומגה 3^{[דרוש מקור]}, ואולי מכילים גם חומרים נוספים שנמצאו מועילים לגוף האדם, כגון קו-אנזים Q10, וויטמין E^{[דרוש מקור]}.

קישורים חיצוניים

• מרווה מרושתת באתר "צמחיית ישראל ברשת"