כפר יחזקאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כפר יחזקאל
כפריחזקאל01.JPG
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגלבוע
גובה ממוצע ‎11‏ מטר
תאריך ייסוד 1921
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 1,089 תושבים
מיקום כפר יחזקאל
כפר יחזקאל
כפר יחזקאל
כפר יחזקאל מתל יזרעאל
מבט על כפר יחזקאל מתוך כדור פורח
בית הכנסת בכפר יחזקאל

כפר יחזקאל הוא מושב עובדים בעמק יזרעאל, בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגלבוע. גובהו כ-20 מ' מעל פני הים, והוא שוכן מצפון לכביש 71, כביש עפולה-בית שאן, כ-6 ק"מ דרומית מזרחית לעפולה. לידו נמצאים קיבוץ גבע והגן הלאומי מעיין חרוד.

על-פי אתר המועצה האזורית, נכון לתחילת שנת 2007, יש בכפר כ-80 נחלות חקלאיות ובהן 110 משפחות, ועוד כ-60 משפחות של לא-חקלאים.

תולדות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב נוסד בט"ו בכסלו ה'תרפ"ב, 16 בדצמבר 1921, על אדמות עמק חרוד שנרכשו על ידי יהושע חנקין ממשפחת סורסוק הלבנונית. המושב תוכנן ב-1922 בידי האדריכל ריכרד קאופמן. בראשיתו נקרא כשמו הערבי של השטח והמעיין שבו: "עין טבעון". אחר כך שונה השם לכפר יחזקאל על שם שר האוצר הראשון של עיראק, היהודי ששון יחזקאל, שתרם כסף לקרן הקיימת לישראל לקניית אדמות בארץ.

המתיישבים הראשונים של כפר יחזקאל היו אנשי אחדות העבודה מבין חלוצי העלייה השנייה, שהגיעו לכפר לאחר שעבדו במושבות ובחוות חקלאיות ורכשו ניסיון חקלאי. הכפר היה מושב העובדים השני בישראל, והוקם כשלושה חדשים לאחר הראשון - נהלל. המבנה הכלכלי של המושב היה דומה לקיבוץ, אך שימר את התא המשפחתי. חלק מהמתיישבים הראשונים היו לפני כן ממגיני תל חי ומקימי הכפר חמארה בגליל העליון שפונה בעקבות התקפות ערבים מכיוון לבנון, שהייתה אז בשלטון צרפתי.

בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי אשכנזי מביא את סיפור הקמתו של בית הכנסת בכפר. רוב ההורים של החלוצים היו שומרי מצוות והוקצה להם חדר בצריף שנבנה למען השוחט, בנימין זאב רוטברג. בשנת 1924 בקשו ה"זקנים" ובראשם אברהם פלדשטיין, להקים בית כנסת בכפר. ההורים זכו לעידוד מהרב הראשי הראשון של ארץ ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק, שביקר במושב ב-1924, וביקש מהמייסדים לבנות בית כנסת.

במאי 1927 ביקש הרב קוק, בשנית, שיוקם בית כנסת. באסיפת חברים כללית, נדחתה בקשתו ברוב זעום. אלי אשכנזי בהארץ מצטט את אחת החברות שאמרה, כי בית הכנסת "נוגד את כיוון עבודתנו בעתיד". אבל נראה, ש"הזקנים" החליטו שבית הכנסת יקום על אפם ועל חמתם של בניהם. רוטברג קבע בפנקס, "שלא ברצונם יהיו מוכרחים ליתן מגרש לבניין בית הכנסת, והאסיפה הזאת תהיה לבושה וכלימה בכל העולם". בשנת 1928 הונחה אבן פינה לבית הכנסת שנקרא "אשל אברהם". בחודש מאי 2010 הסתיים שיפוץ מקיף של בית הכנסת בעזרת תרומות נדיבות מהארץ ומחו"ל ונחתמה אמנה תפילה שנועדה לשמור על האופי הפלורליסטי של המקום תוך אפשרות שילוב תפילות ולימוד לכל סוגי הקהלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]