מרכז המחקר איימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרכז המחקר איימס
Ames Research Center
NASA logo.svg
NASAAmes.gif
Aerial View of the NASA Ames Research Center - GPN-2000-001560.jpg
מבט אווירי על מתקני מרכז איימס
מידע כללי
סוכנות אם נאס"א
הקמה 20 בדצמבר 1939
מנכ"ל/ית סימון פ. וורדן
מטה מרכזי מאונטן וויו, קליפורניה
עובדים 2,500‏[1]
תקציב 750 - 850 מיליון $‏[1]
אתר אינטרנט
מרכז איימס באתר נאס"א

מרכז המחקר איימסאנגלית: Ames Research Center או בקיצור ARC) הוא אחד ממרכזי המחקר של נאס"א - סוכנות החלל של ארצות הברית. המרכז ממוקם בשדה התעופה הפדרלי מופט (Moffett Federal Airfield) הנמצא בעמק הסיליקון שבקליפורניה, ארצות הברית. המרכז הוקם ב-20 בדצמבר 1939 ונקרא על שמו של ג'וסף סוויטמאן איימס (Joseph Sweetman Ames), פרופסור לפיזיקה שהיה ראש אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשנות ה-20 של המאה ה-20 ואחד ממקימי הסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה (הסוכנות שקדמה לנאס"א). המרכז היה למעבדת המחקר השנייה שפעלה עבור הסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה. המרכז עבר לאחריות נאס"א עם הקמת נאס"א ב-1958.

מרכז איימס הוקם במקור על מנת לבצע מחקרים אודות אווירודינמיקה באמצעות מנהרות רוח על מטוסים מונעים באמצעות מדחפים, אך במהלך השנים תפקיד המרכז התפתח וכלל גם טיסות חלל וטכנולוגיית מידע וכיום המרכז לוקח חלק חשוב בתפעול משימות חלל מחשבי-על ומתמחה באסטרוביולוגיה.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שאיימס מוגדרת כמרכז מחקר ולא כמרכז לטיסות חלל היא הייתה והינה אחראית על מספר משימות חלל:

בנוסף למשימות אלו איימס לקחה חלק במשימות מארס פאת'פיינדר, מארס רובר, פיניקס ומארס סיינס לברטורי.

טכנולוגיית מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

איימס היא ביתם של מחלקות המחקר של נאס"א בתחום מחשבי-העל והבינה המלאכותית[3][4], המהוות חלק חשוב ממאמצי המחקר של נאס"א.

מנהרות רוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצנח של המארס סיינס לברטורי בבדיקות במנהרת הרוח במרכז איימס.

מנהרות הרוח שבמרכז איימס ידועות לא רק בשל גודלם העצום, אלא גם בגלל מאפייניהם השונים המאפשרים ביצוע סוגים שונים של מחקר מדעי והנדסי:

UPWT[עריכת קוד מקור | עריכה]

UPWT - קיצור של Unitary Plan Wind Tunnel היא מנהרת רוח שהקמתה הסתיימה במרכז איימס ב-1956 בעלות של 27 מיליון דולר ומאז היא מנהרת הרוח הפעילה ביותר בשימוש נאס"א. כל מטוסי הנוסעים הגדולים וכמעט כל מטוסי הקרב שנבנו בארצות הברית ב-40 השנים האחרונות נבדקו במנהרה זו. גם קפסולות המרקורי, ג'מיני, אפולו ומעבורת החלל נבחנו במתקן.

NFAC[עריכת קוד מקור | עריכה]

NFAC - קיצור של National Full-Scale Aerodynamics Complex הוא מתקן מנהרות הרוח הגדול ביותר בעולם וניתן להכניס לתוכו מטוסים אמיתיים ולא רק דגמים מוקטנים שלהם. המנהרה המקורית נבנתה ב-1940 והיא גלילית, גובהה 12.2 מטרים ואורכה 24.4 מטרים והיא יכולה לספק דחף אווירי במהירות של 300 קשרים (560 קמ"ש). בשנות ה-80 נוספה עוד מנהרה בגובה 24.4 מטרים ובאורך 48.8 מטרים והותקנו בה מערכות אוויר חדשות. מנהרה זו היא מנהרת הרוח הגדולה ביותר בעולם והיא משמשת לבחינת האווירודינמיקה של כלי טיס שונים ולבצוע מחקרים עליהם. מנהרה זו יכולה להכיל מטוס בואינג 737 בגודל מלא וליצור דחף אוויר במהירות של עד 100 קשרים (190 קמ"ש). למרות

אף על פי ש-NFAC הוצאה משרות נאס"א ב-2003 היא מופעלת כיום על ידי חיל האוויר של ארצות הברית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]