מרכז טיסות החלל גודרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרכז טיסות החלל גודרד
Goddard Space Flight Center
NASA logo.svg
Goddard aerial.gif
מבט אווירי על מרכז גודרד
מידע כללי
סוכנות אם נאס"א
הקמה 1 במרץ 1959
מנכ"ל/ית רוברט סטריין
מטה מרכזי גרינבלט, מרילנד
38°59′49″N 76°50′54″W
עובדים 10,000
סוכנות בת מתקן הטיסות וואלופס
מכון גודרד לחקר החלל
מתקן ההכשרה והאימות העצמאי

מרכז טיסות החלל גודרדאנגלית: Goddard Space Flight Center ובקיצור GSFC) הוא אחד ממרכזי המחקר הגדולים ביותר של נאס"א. המרכז הוקם ב-1 במרץ 1959 והיה מרכז הטיסה הראשון שסופח לנאס"א. מרכז גודרד מעסיק כ-10,000 עובדים והוא ממקום כ-10.5 ק"מ צפונית-מזרחית לוושינגטון די. סי. בגרינבלט, מרילנד, ארצות הברית. המרכז נקרא על שם רוברט גודרד (1882-1945), מחלוצי מהנדסי הטילים בארצות הברית.

מרכז גודרד הוא הארגון המשולב של מדענים ומהנדסים הגדול ביותר בארצות הברית שמטרתו חקר כדור הארץ, מערכת השמש והיקום באמצעות תצפיות מהחלל. המרכז משמש כמעבדה מרכזית לפיתוח ותפעול רכבי חלל בלתי מאוישים, מבצע מחקרים מדעיים, מפתח ומתפעל מערכות חלל ומפתח מערכות טכנולוגיות הקשורות לנושאים אלו. המרכז מפעיל שתי מערכות עיקוב ותקשורת למשימות חלל: Space Network ו-Near Earth Network, מפתח ומתפעל מערכות מידע מתקדמות בנושא חקר כדור הארץ והחלל ומפתח לוויינים עבור מנהל הים והאטמוספירה הלאומי (NOAA).

מרכז גודרד אחראי למספר משימות חלל של נאס"א כגון טלסקופ החלל האבל, תוכנית אקספלורר, תוכנית דיסקברי, COBE ו-SOHO, ומספר פרויקטים בינלאומיים נוספים. באופן כללי, משימות חלל שמטרתם ביצוע תצפיות חלל מנוהלות על ידי מרכז גודרד בעוד משימות מחקר מנוהלות על ידי JPL.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכת מרכז גודרד ב-16 במרץ 1961.
לוגו מרכז גודרד לכבוד יובל להקמתו.

מרכז גודרד הוא מרכז החלל המבוגר והוותיק ביותר של נאס"א. עד ל-1 במאי 1959 נודע המרכז בשם "מרכז החלל בלטסוויל" אז קיבל המרכז את השם "גודרד" על שם מדען הטילים רוברט גודרד. עם הקמת המרכז הועברו אליו 157 עובדים מצי ארצות הברית שעבדו אז על תוכנית ונגארד. העובדים המשיכו לעבוד עבור מעבדת המחקר של הצי (NRL) בוושינגטון די. סי. בעוד מרכז גודרד היה בהליכי בנייה.

מרכז גודרד תרם לתוכנית מרקורי - תוכנית החלל המאוישת הראשונה של ארצות הברית. המרכז הוביל את התוכנית בימיה הראשונות וניהל את 250 העובדים שעבדו על התוכנית ושמוקמו במרכז המחקר לנגלי בהמפטון, וירג'יניה. בגלל העבודה הרבה שדרשה תוכנית מרקורי החליטה נאס"א בסופו של דבר להקים מרכז חלל חדש - כיום מרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, טקסס. צוות תוכנית מרקורי ופעילות התוכנית הועברו למרכז ג'ונסון ב-1961.

מרכז גודרד המשיך להיות מעורב בתוכנית החלל המאוישת של נאס"א וסיפק תמיכת מחשבים ומעקב באמצעות רדאר אחרי המשימות דרך תחנות הקרקע של מערכת ה-STDN. עם זאת, עיסוקו המרכזי של מרכז גודרד היה בתכנון לוויינים וגשושיות למשימות מחקר. מרכז גודרד היה החלוץ במספר תחומים בפיתוח חלליות, כולל פיתוח חלליות מודולריות שעלו פחות והייתה אפשרות לתקן אותם לאחר שיגורם. החללית SolarMax שפותחה במרכז גודרד שוגרה ב-1980 ותוקנה במסלול על ידי אסטרונאוטים ממעבורת החלל צ'אלנג'ר ב-1984. טלסקופ החלל האבל ששוג ב-1990 עדיין פעיל וגם שיפר את יכולותיו בזכות סדרת משימות שירות שביצעו מעבורות החלל.

כיום עוסק מרכז גודרד עדיין מעורב בתוכניות המפתח של נאס"א. מרכז גודרד פיתח יותר מכשירים לחקר מערכת השמש מכל ארגון אחר ומכשירים פרי פיתוחה הגיעו לכל כוכבי הלכת במערכת השמש.‏[1] מרכז גודרד מפתח כלים לשימוש אסטרונאוטים בפעילות חוץ-רכבית והוא מתפעל את המקפת לסקר הירח (LRO) ששוגרה ב-2009 על מנת לחקור את הירח לקראת נחיתות מאוישות על פניו.

מתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז בקרה בגודרד.
מרכז המבקרים בגודרד.

מרכז מבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז המבקרים במרכז גודרד פתוח לציבור הרחב והכניסה אליו היא ללא תשלום. במרכז המבקרים מוצגים חלליות ומערכות חלל אחרות שפותחו במרכז גודרד.

מתקני בדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

High Bay Cleanroom הוא חדר נקי הממוקם במבנה 29 במרכז גודרד והוא החדר הנקי ברמת ISO-7 הגדול ביותר בעולם עם נפח של 36,812 מטרים מעוקבים.‏[2] חדרי הואקום הסמוכים בבניינים 7 ו-10 ניתנים לחימום לעד +/-200 מעלות צלזיוס (עד פלוס 200 מעלות ועד מינוס 200 מעלות). בבניין 15 מצויה צנטריפוגה היכולה להפיק עד 30 G על עד 2.5 טון מטען.‏[3]

ארכיון מרכז המחקר למדעי האנרגיה והאסטרופיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיון, הקרוי בקיצור HEASARC, הוא הארכיון של נאס"א המיועד לאירכוב והפצת מידע אודות אנרגיה אסטרונומית, מידע אודות קרני X וקרני גמא אסטרונומיים וארכיוני מידע נוספים הקשורים למשימות נאס"א.‏[4]

מרכז טכנולוגיית אבטחת מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז, המכונה בקיצור SATC, הוקם ב-1992 כמחלקה במשרד למערכות אמינות ובטוחות במרכז גודרד. המרכז מהווה מקור למחקרים אודות מדדי תוכנה, אבטחת מידע וניהול סיכונים.‏[5]

מתקנים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז גודרד מנהל שלושה מתקנים נוספים שאינם נמצאים בגרינבלט:

מרכז גודרד אחראי גם לקומפלקס ווייט סאנדס, שני מתקנים הממוקמים בלאס קרוקס, ניו מקסיקו, אך האתר נמצא בבעלות מרכז החלל ג'ונסון כחלק ממתקן הבדיקות ווייט סאנדס.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיית אמן של טלסקופ החלל ג'יימס וב.

עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז גודרד היה מעורב בתכנון, בניית ותפעול חלליות מאז החללית האמריקאית הראשונה - אקספלורר 1. המרכז השתתף בפיתוח לווייני תוכנית לאנדסאט המצלמים את כדור הארץ ותצלומיהם מספקים מידע על שינויים גלובליים בתחומים שונים ומידע ביטחוני ובפיתוח לווייני תוכנית TIROS - לווייני מזג האוויר הראשונים של כדור הארץ. המרכז השתתף גם בפיתוח טלסקופי ומצפי חלל כגון ה-Compton Gamma Ray Observatory וה-Cosmic Background Explorer שסיפקו מידע מדעי על היקום בו אנו חיים.

הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז גודרד מתפעל כיום עשרות משימות מחקר בחלל עבור נאס"א. בין המשימות נמצאים לוויינים מתוכנית EOS (טרה, אקווה ואאורה) המשרתים לצד לוויינים המופעלים על ידי מרכזים שונים בארצות הברית ובעולם. המרכז מתפעל גם את הלוויין TRMM - לוויין המספק מידע חיוני לחיזוי סופות הוריקן. חל ממשימות המרכז מתופעלות על ידיו לשימושם של ארגונים אחרים כגון לאנדסאט 7 המתופעל עבור US Geological Survey ולווייני ה-GEOS המתופעלים עבור מנהל הים והאטמוספירה הלאומי ומשמשים לחיזוי מזג אוויר.

משימות אחרות של מרכז גודרד תומכות במגוון תחומים בתחום חקר החלל. הפרויקט המפורסם ביותר של מרכז גודרד הוא טלסקופ החלל האבל, המספק תצלומים המספקים מידע על גלקסיות רחוקות כבר למעלה מ-20 שנה. משימות אחרות כגון לוויין המחקר WMAP חוקורות את מבנה ואבולוציית היקום. משימות אחרות כגון SOHO חוקרות את השמש ואת השפעות השמש על החיים בכדור הארץ.

עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז גודרד עסוק בפרויקטים שתאריכי השיגור שלהם נעים מהשנה הקרובה ועד לסוף העשור.

הפרויקט העתידי המרכזי ביותר הוא טלסקופ החלל ג'יימס וב העתיד להיות משוגר ב-2014 ולחקור את היקום באמצעים מתקדמים בהרבה מאלו שעל טלסקופ החלל האבל ששוגר ב-1990.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]