משה פינקל (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה פינקל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1883
תרמ"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בנובמבר 1925 (בגיל 42 בערך)
י"ז בתשרי תרפ"ו
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 5 בנובמבר 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
אב נתן צבי פינקל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה פינקל (תרמ"ג, 1883 - י"ז בתשרי תרפ"ו, 5 בנובמבר 1925) היה ר"מ בישיבת סלובודקה וישיבת חברון. בנו של רבי נתן צבי פינקל, ה"סבא מסלובודקה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בישיבת מיר אצל הרב אליהו ברוך קמאי, וכן אצל הרב אליעזר גורדון. כמו כן, נשלח על ידי אביו (יחד עם אחיו הרב אליעזר יהודה) ללמוד אצל הרב חיים סולובייצ'יק בבריסק. כמו כן, למד תקופה בישיבת ראדין אצל החפץ חיים.

בסיוון תרע"ג נישא לשרה זלאטה, בתו של הרב משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת סלובודקה. חתונתו הייתה אירוע מכונן בישיבה, ובנוסף הרב אליהו ברוך קמאי הגיע להשתתף בה. לאחר שמסר את דרשתו, חזר עליה הרב אברהם אליהו קפלן בחרוזים.

לאחר נישואיו, החל לכהן כר"מ בישיבה, והחל למסור שיחות מוסר. בהמשך, הקים מכינה לישיבת סלובודקה, בשם "אור ישראל", בראשה עמד הרב יחזקאל ברשטין, מחבר הספר ה"דברי יחזקאל". הרב פינקל היה מגיע מדי פעם למסור שיעורים במכינה זו.

בחורף תרפ"ה עלה לארץ ישראל, לכהן כר"מ בישיבה בחברון. כעבור פחות משנה, בחול המועד סוכות תרפ"ו, נפטר באופן פתאומי, והוא בן 42[1].

הרב מאיר שמחה הכהן התבטא עליו שהוא יהיה ה"קצות החושן" של הדור[2]. במכתב תנחומים לאביו, כתב הרב ירוחם ליבוביץ עליו: "ארון ה'", "נר ישראל", "באורו נראה אור".

אשתו זלאטה, נפטרה אף היא בצעירותה, בראשית אוגוסט 1939, והיא בת 46[3].

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו גולדה מרים, גדלה אצל סבה הרב אפשטיין ובהמשך אצל דודיה הרב יחזקאל סרנא, הרב אייזיק שר והרב אליעזר יהודה פינקל. נישאה לרב שמחה זיסל ברוידא, לימים ראש ישיבת חברון.

בנו הרב דוד פינקל, חתנו של הרב הלל ויטקינד, היה למדן ומקורב לחזון איש ולרב מבריסק, נפטר בגיל 37 בשנת תשי"ז

בנו ר' מאיר פינקל, חתנו של הרב שמעון מרדכי ברגשטיין עבר לארצות הברית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'ראש ישיבת חברון ז"ל', דואר היום, 5 באוקטובר 1925, עמ' 1.
  2. ^ הרב פינקל הלך לדבר עמו בלימוד, יחד עם הרב אהרן קוטלר, עת שהה סמוך לסלובודקה. על הרב קוטלר התבטא שיהיה רבי עקיבא איגר של הדור.
  3. ^ זלאטה פינקל, הצופה, 2 באוגוסט 1939.