אברהם אליהו קפלן
הרב אברהם אליהו קפלן (י"ב בחשוון ה'תר"ן, 1890 - ט"ו באייר ה'תרפ"ד, 1924) היה רב ותלמיד חכם, מאנשי תנועת המוסר וראש בית המדרש לרבנים בברלין.
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בעיירה קיידאן, במחוז קובנה שבליטא. אביו, שכונה "העילוי מרקוב", נפטר לפני לידתו והוא נקרא על שמו. בן 12 עברה אמו לטלז והוא למד בישיבת טלז. בן 17 נסע ללמוד בישיבת קלם, משם עבר לישיבת סלובודקה ובה למד כשבע שנים, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה שאז חזר לבית אמו בטלז, שם התקרב אל הרב יוסף יהודה ליב בלוך ראש השיבה ורב העיר. בשנותיו בישיבת סלובודקה התקרב אל "הסבא מסלובודקה", ר' נתן צבי פינקל, מן הדמויות הבולטות בתנועת המוסר, וכן מן הרב יוסף יהודה ליב בלוך. פעל להקים אגודת נוער חרדי בליטא ואף נבחר לוועד הלאומי של יהודי ליטא. ב-1920 התמנה לר"מ בבית המדרש לרבנים בברלין ("סמינר הילדסהיימר"), המוסד המרכזי של הנאו-אורתודוקסיה , והביא את רוחן של ישיבות ליטא ושל תנועת המוסר אל בית המדרש. השתתף בעריכת השו"ת של קודמו בראשות בית המדרש, הרב דוד צבי הופמן. לאחר ארבע שנים בבית המדרש הלך לעולמו בט"ו באייר ה'תרפ"ד, והוא בן 34 בלבד. מותו היה מכה קשה לבית המדרש; החליף אותו בתפקיד ידידו מישיבת סלובודקה, הרב יחיאל יעקב ויינברג.
רא"א קפלן היה בעל נפש פיוטית, ניגן בכינור וכתב שירים; המפורסם שבשיריו נקרא "שקעה חמה", אשר מושר באותה מנגינה כמו "אני מאמין" של שאול טשרניחובסקי. הגותו על תנועת המוסר פורסמה במאמרו "בעקבות היראה", וכן מאמרים רבים שכתב על תנועת החסידות ועוד נדפסו על ידי בנו בספר "בעקבות היראה" (הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ך; מהדורה חדשה, תשמ"ח), וחידושיו בתלמוד ובהלכה יצאו בספר "דברי תלמוד" (מוסד הרב קוק, תשי"ח-תש"ל). בדעתו היה לכתוב פירוש על התלמוד הבבלי שישלב את הלמדנות הליטאית עם מחקר התלמוד, אך הוא הספיק לכתוב רק את המבוא. הוא תמך באגודת ישראל, אך פרסם מאמר הספד אחרי מותו של תאודור הרצל.
גיסו היה פרשן המקרא והמחנך פרופ' פיבל מלצר.
[עריכה] לקריאה נוספת
- י"ג בקהופר, "הרב אברהם אליהו קפלן זצ"ל"
, בתוך: המעין ל"ט, ד, ירושלים, תמוז תשנ"ט, עמ' 31 - 46; הנ"ל, " הרב א"א קפלן זצ"ל, חלק ב"
, המעין מ', א, ירושלים, תשרי תש"ס, עמ' 27 - 42
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אשכול על דמותו בפורום עצור כאן חושבים
- איתי מרינברג, ר' אברהם אליהו קפלן - סקירה קצרה, אתר "הזמנה לפיוט"
- על עריכת פירוש לתלמוד הבבלי
המבוא של רא"א קפלן לפירוש שהתכוון לכתוב, בעריכת אליהו סולוביצ'יק ויואל קטן - מכתב לרב חיים מאיר גיטלסון אודות תכניות מעשיות לעליה לארץ ישראל ולמהפכה תרבותית בה, מתוך "בעקבות היראה"