ישיבת מיר
| ישיבת מיר | |
|---|---|
 ישיבת מיר בירושלים |
|
| תאריך יסוד | 1815 |
| מיקום | בית ישראל 3, בית ישראל, ירושלים, ישראל |
| השתייכות (זרם) | ליטאית |
| מייסדים | הרב שמואל טיקטינסקי |
| ראש הישיבה כיום | הרב אליעזר יהודה פינקל |
| מספר תלמידים | 6000 |
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית הנחשבת לאחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד). הישיבה נוסדה על ידי הרב שמואל טיקטינסקי בשנת 1815 בעיירה מיר שבבלארוס. כיום שוכנת הישיבה בירושלים, ויש לה סניף במודיעין עילית. ענף אחר שצמח מן הישיבה הוא ישיבת מיר ארצות הברית.
תוכן עניינים |
הישיבה עד מלחמת העולם הראשונה [עריכה]
לאחר מותו של הרב שמואל טיקטינסקי כיהן כראש ישיבה בנו אברהם, שנפטר בגיל צעיר, ואז החליפו הרב יוסף דוד אייזנשטאט (נפטר ב-1846), שהוחלף על ידי בנו השני של מייסד הישיבה, הרב חיים לייב, עד 1899. בתקופה זו הגיע מספר התלמידים ל-120.
בשנת 1899 צורף הרב אליהו ברוך קמאי, רבה של העיירה מיר, לצוות הנהלת הישיבה, ועמד בראשה עד שנת 1917. ב-1907 מונה חתנו הרב אליעזר יהודה פינקל כר"מ בישיבה, ולאחר מות חותנו נעשה לראש הישיבה ביחד עם גיסו הרב אברהם צבי קמאי. בתקופה זו בלט בישיבה לימוד המוסר, בהשפעת המשגיח הרב ירוחם ליבוביץ.
הישיבה בין מלחמות העולם [עריכה]
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה (1914-1922) הגיעו החיילים הגרמניים למיר, והרוסים פינו את כל התושבים לפנים רוסיה. ב-1922 כשנחתם הסכם ריגה בין ברית המועצות לפולין, חזרו למקומם תחת השלטון הפולני. הישיבה המשיכה לצמוח ונקראה "ישיבת ראשי ישיבות" בפי העם, שכן רוב ראשי הישיבות המתנגדים יצאו ממנה באותו זמן. עד מלחמת העולם השנייה הגיע מספר הלומדים בה ל-400.
הישיבה במלחמת העולם השנייה [עריכה]
בשנת 1939 לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב צורפה העיירה מיר לברית המועצות. מיעוט מתלמידי הישיבה נשארו במיר, רבני הישיבה יחד עם רוב התלמידים ברחו לוילנא שעברה אז לשלטון ליטא. (ראש הישיבה, הרב פינקל, נסע קודם לכן לארץ ישראל) משם עברה הישיבה לקידן בליטא, מאוחר יותר התפצלה הישיבה לשלוש קבוצות בשלוש עיירות. בעקבות השתדלותו ופעילותו של הרב זרח ורהפטיג, חילק הקונסול היפני בליטא, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, לתלמידים אשרות כניסה ליפן. רבים מהתלמידים יצאו בזכותו מליטא ברכבת הטרנס-סיבירית, עם הרבנים חיים שמואלביץ (חתנו של ראש הישיבה הוותיק, הרב פינקל) ויחזקאל לוינשטיין, דרך סיביר לקובה שביפן שם שהו כתשעה חדשים עד שהיפנים נוכחו לראות כי למרבית הפליטים וביניהם בני הישיבה אין סיכוי להמשיך למדינה אחרת, והם הגלו אותם לשאנגחאי הסינית, שהייתה תחת כיבוש יפני, ובה הוקם גטו ליהודים שכונה "גטו שאנגחאי".
בהגיעם ליפן, התעורר פולמוס השבת ביפן, העוסק בשאלה מתי חלים שבתות ומועדים בארץ זו, השוכנת בסמוך לקו התאריך הבינלאומי. עם מעברם לשאנגחאי שבסין, שביחס אליה אין חילוקי דעות, נפתרה הבעיה מאליה. אחרי המלחמה, היגרו תלמידי הישיבה לארצות הברית. חלק מהתלמידים נשארו בארצות הברית, ויסדו מחדש את ישיבתם בברוקלין, אך מרביתם המשיכו עם רבותיהם לארץ-ישראל (ראו להלן).
אחד מבוגרי הישיבה פרסם את הספר "נס ההצלה" ובו סיפור הבריחה וההצלה. ספר נוסף שנכתב בנושא הוא "הזריחה בפאתי קדם".
הישיבה בישראל [עריכה]
בשנת 1944 הקים ראש הישיבה, הרב אליעזר יהודה פינקל, את הישיבה מחדש, עם חלק מהתלמידים והרבנים ששרדו, בשכונת בית ישראל בירושלים.
מ-1965 כיהן כראש הישיבה הרב בנימין ביינוש פינקל. אחרי מותו בשנת תש"ן (1990) הפך לראש הישיבה חתנו, הרב נתן צבי פינקל, אחרי פטירתו בשנת תשע"ב (2011) מונה בנו הרב אליעזר יהודה פינקל. כמו כן מכהנים בישיבה כראשי ישיבה משניים הרב רפאל שמואלביץ, בנו של ראש הישיבה הקודם הרב חיים שמואלביץ, שאף מוסר שיעורים כללים בכל בתי המדרש של הישיבה, וגיסו הרב יצחק אזרחי. השניים חותמים על מסמכי הישיבה תחת התואר "מראשי ישיבת מיר".
מספר הלומדים בישיבה גדל בהתמדה בעשרות השנים האחרונות ובפרט בתקופת כהונתו של הרב נתן צבי פינקל כראש הישיבה. לפני כ-20 שנה למדו בישיבה כ-500 תלמידים וכיום לומדים בה כ-7000 תלמידים, למעלה מחציים נשואים ("אברכים").
הישיבה מתייחדת בכך שאינה גובה שכר לימוד מתלמידיה והיא ממומנת מכספי תרומות. לחלק מתלמידי הישיבה אין מקום בפנימיית הישיבה והם שוכרים על חשבונם חדרי מגורים באזור הישיבה.
כמעט 50% מתלמידי הישיבה הם מארצות הברית, ובערך 800 מאנגליה. כמו כן לומדים בה קבוצות של דוברי רוסית, צרפתית ועוד. השיעורים בישיבה נמסרים ב-5 שפות: עברית, יידיש, אנגלית, רוסית וצרפתית.
רוב תלמידי הישיבה מבוגרים יחסית, בני 19 ומעלה. רובם עוברים לישיבה מישיבות גבוהות אחרות.
בנייני הישיבה [עריכה]
לישיבה מספר מבנים ובהם מסגרות שונות של לימוד.
"הבניין המרכזי" הוא המקום שבו מתקיימות כל התפילות. בניין זה מכיל כמה בתי מדרשות ובו נמסרים השיעורים הכלליים של ראשי הישיבה, בבניין התגוררו בעבר ראשי הישיבה בישראל, מהמייסד הרב אליעזר יהודה פינקל, בניו הרב חיים זאב והרב משה וחתנו הרב חיים שמואלביץ, וכן נכדיו הרב נחום פרצוביץ והרב אליהו ברוך פינקל בבנין זה ישנם גם חדרי פנימיה וחדר אוכל. "חבורת קסטנר" נמצאת בעזרת נשים הגדולה של הבניין המרכזי. בבימ"ד זה כמאה בחורים ישראלים וכמאה וחמישים אמריקאים במסגרת שונה. חבורה זו מקבילה לחבורת "פרידמן" ובראשה עומד הרב נחום קסטנר.
בבניין "בית שלום" נמצא בית המדרש של תוכנית "דף" שבמסגרתה לומדים בכל יום דף גמרא. ראש התוכנית הוא הרב יוסף גוטפרב. כמו כן לומדים בבניין זה משתתפי השיעור של הרב אשר אריאלי, תוכנית שבמסגרתה לומדים בעיון בקצב מהיר יותר מהמקובל בישיבות הליטאיות. השיעור של הרב אריאלי מתקיים מדי יום בפני כ-500 איש. האחראי על מסגרת זו הוא הרב חיים אריה פאם. בבניין "בית שלום" ישנן גם פנימיות וחדר אוכל.
"חבורת שפיגל" נמצאת בעזרת הנשים של בניין "בית שלום". בחבורה עשרות בחורים ואברכים הלומדים במסגרת העיון של הישיבה, ושומעים בכל יום שיעור של הרב שלמה שפיגל, ועד לפטירת הרב נתן צבי פינקל, גם שיעור מיוחד[דרושה הבהרה] מפיו בביתו. החבורה הוקמה בשנת תש"ס בביהמ"ד הישן "שיש".
"בניין פרידמן" הינו בית מדרש שבו לומדים כחמש מאות אברכים ובחורים ישראלים. יש בו הקפדה על נוכחות בסדרים. בתחילת כל זמן מחולקים המקומות בבית מדרש זה לאברכים ולבחורים אשר התמידו בנוכחותם בזמן הקודם. מקים החבורה הוא הרב מרדכי יפה (בנו של הרב דב יפה) ורבני בית המדרש הם הרב ישעיה פינקל (בנו של הרב נתן צבי פינקל) והרב שלמה שפיצר. בבניין זה קיימת גם פנימייה.
בשנת תשס"ה נחנך בניין "בית ישעיה" אשר מכיל כ-1500 מקומות לימוד וכן חדרי אוכל ופנימייה. בבניין זה קיימים שני בתי מדרש. "וולמארק" המשמש בעיקר בחורים אמריקאים ובראשו עומדים הרב ניסן קפלן והרב משה אהרן פרידמן; ו"בית ישעיה" שבו לומדים בחורים מאנגליה צרפת ובלגיה וכן מסגרת חסידית שבראשה עמד הרב אליעזר יהודה פינקל עד התמנותו לראש ישיבה וכיום עומד בראשה אחיו הרב חיים.
בית מדרש "בית מנחם" שימש בתחילה בחורים ישראלים וכיום לומדים בו אברכים.
בית המדרש "שלמי שמחה", משמש אברכים ובחורים דוברי אנגלית. בבית מדרש זה מתקיים "שיעור כללי" מפי ראשי הישיבה לסירוגין.
בית מדרש "נר גבריאל" (מכונה גם "קדשים") משמש חבורות אברכים הלומדים את המסכתות בסדר קדשים.
מיר ברכפלד [עריכה]
סניף של ישיבת מיר נפתח ב"אחוזת ברכפלד", ביישוב מודיעין עילית. ישיבת "מיר ברכפלד", כפי שהיא מכונה, הוקמה על ידי הרב שמריהו יוסף פינקל. בראשות הישיבה עומד הרב אריה פינקל. בתחילת שנת הלימודים תשס"ח, בזמן אלול, מונה חתנו של הרב נתן צבי פינקל - הרב נועם אלון, כראש ישיבה, המעביר שיעורים כלליים בישיבה, ולאחר פטירת הרב פינקל מונה הרב אלון לראש הישיבה לצד הרב אריה פינקל.
עם הר"מים נמנים הרב צבי פרצוביץ, הרב אברהם יצחק ברזל, הרב אברהם חיים סגל ועוד. המשגיח הוא הרב ראובן הכסטר ולצדו צוות של משגיחים עוזרים.
בישיבה לומדים כ-600 תלמידים, בתנאי פנימייה. בנוסף להם לומדים בישיבה (ובבית מדרש נוסף בשכונה, 'ישועת דוד') כ-300 אברכים.
הישיבה בארצות הברית [עריכה]
לאחר המעבר משאנגחאי לארצות הברית הקים הרב אברהם קלמנוביץ' עבור התלמידים ישיבה בברוקלין. חתנו הרב שמואל בירנבוים עמד בראש הישיבה מאז 1952 ועד פטירתו בינואר 2008. בנוסף כיהנו כראשי ישיבה הרב דוד קוויאט (מ-1976 ועד לפטירתו בסוף שנת 2009) והרב שרגא משה קלמנוביץ' (בנו של הרב אברהם). כיום עומדים בראשות הישיבה הרב אברהם יעקב נלקנבאום (חתנו של הרב אברהם קלמנוביץ'), הרב צבי יעקב ז'ולטי, הרב אליהו ברודנא, הרב אשר דב בירנבוים (בנו של הרב שמואל) והרב אשר אליהו קלמנוביץ' (בנו של הרב שרגא משה).
ראשי ישיבת מיר [עריכה]
"מראשי הישיבה"
מנהלים רוחניים:
|
ראש הישיבה:
"מראשי הישיבה":
מנהל רוחני:
ראש ישיבת מיר-ברכפלד:
|
מבוגרי הישיבה [עריכה]
|
|
קישורים חיצוניים [עריכה]
- הרב יוסף ד. עפשטיין, ישיבת מיר, באתר דעת; מתוך: מוסדות תורה באירופה בבניינה ובחורבנה, פרופסור שמואל קלמן מירסקי (עורך)
- אתר הארכיון של העיירה מיר
- היכן מסתופפים תלמידי הישיבה הגדולה בעולם, באתר בחדרי חרדים, 8 בפברואר 2011
- תולדות ישיבת מיר, פורטל עולם התשובה
- ישיבת מיר באתר עולם התורה
- הצלת ישיבת מיר בתקופת השואה, באתר יד ושם
- שרה היינה, הצלת בני הישיבות, באתר יד ושם
- אסתר פרבשטיין, אגרות מווילנה בענייני הצלה, באתר דעת. (ראו הערה 4 למכתב השני)
