משתמשת:Shahar124/יחסי האיחוד האירופי-שווייץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שוויץ אינה מדינה חברה באיחוד האירופי אך היא קשורה לאיחוד באמצעות שורה של אמנות דו-צדדיות שבהן שווייץ אימצה חוקים שונים של האיחוד האירופי על מנת להשתתף בשוק האחיד של האיחוד, מבלי להצטרף כמדינה חברה. בין המדינות השכנות של שוויץ, כולן מלבד אחת (המיקרו-מדינה ליכטנשטיין) הן מדינות חברות באיחוד האירופי.

סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיחוד האירופי הוא שותפת הסחר הגדולה ביותר של שוויץ, ושוויץ היא שותפת הסחר הרביעית בגודלה של האיחוד האירופי, אחרי בריטניה, ארה"ב וסין. יצוא סחורות משוויץ מהווה 5.2% מהיבוא של האיחוד האירופי. שוויץ מייצאת לאיחוד האירופי בעיקר כימיקלים, מוצרים רפואיים, מכונות, מכשירים ושעון זמן. במונחים של שירותים, היצוא של האיחוד האירופי לשוויץ הסתכם ב-67.0 מיליארד אירו ב-2008 בעוד שהיבוא משווייץ עמד על 47.2 מיליארד אירו. [1]

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתב בנוגע למשא ומתן על חברות

שוויץ חתמה על הסכם סחר חופשי עם הקהילה הכלכלית האירופית ב-1972, ההסכם נכנס לתוקף ב-1973. [2]

שוויץ חברה באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA). שוויץ לקחה חלק במשא ומתן על הסכם האזור הכלכלי האירופי (EEA) עם האיחוד האירופי. היא חתמה על ההסכם ב-2 במאי 1992, והגישה בקשה להצטרפות לאיחוד האירופי ב-20 במאי 1992. עם זאת, תוצאות משאל עם בשווייץ שנערך ב-6 בדצמבר 1992 דחה את החברות באזור הכלכלי האירופי ב-50.3% (שדחו את ההצעה) לעומת 49.7% (שקיבלו את ההצעה), [3] ממשלת שוויץ החליטה להשעות את המשא ומתן לחברות באיחוד האירופי עד להודעה חדשה. המשא ומתן לא התחדש ובשנת 2016 משכה שוויץ רשמית את בקשתה לחברות באיחוד האירופי. [4] [5]

בשנת 1994, שוויץ והאיחוד האירופי החלו במשא ומתן על מערכת יחסים מיוחדת מחוץ לאזור הכלכלי האירופי. שוויץ רצתה לשמור על האינטגרציה הכלכלית עם האיחוד האירופי שאמנת האזור הכלכלי האירופי הייתה מתירה, תוך טיהור היחסים מנקודות המחלוקת שהובילו לדחיית משאל העם. פוליטיקאים שוויצרים הדגישו את האופי הדו-צדדי של משא ומתן זה, שבו המשא ומתן התנהל בין שני שותפים שווים.

משא ומתן זה הביא לסך של עשר אמנות, שניתנו בשני שלבים, תמצות של האמנות אומר שחלק גדול מדיני האיחוד האירופי יחולו על שווייץ למרות שהיא אינה חברה באיחוד האירופי. האמנות הן: [6]

הסכמים דו-צדדיים I (נחתמו ב-1999, נכנסו לתוקף ב-1 ביוני 2002)

  1. תנועה חופשית של אנשים
  2. תנועה אווירית
  3. תנועה בכביש
  4. מוצרים חקלאיים
  5. חסמי סחר טכניים
  6. רכש ציבורי
  7. מדע

הסכמים דו-צדדיים II (נחתמו ב-2004, נכנסו לתוקף בהדרגה בין השנים 2005 ל-2009)

  1. אבטחה ומקלט וחברות בשנגן
  2. שיתוף פעולה ברדיפת הונאה
  3. קביעות אחרונות בשאלות פתוחות בנושאי חקלאות, סביבה, תקשורת, חינוך, טיפול בקשישים, סטטיסטיקה ושירותים. גדיל זה הקים את האזור הווטרינרי המשותף. [7] [8]

ההסכמים הבילטרליים I מתבטאים כתלויים הדדיים. כלומר, אם אחד מהם יופר או לא יחודש, כולם יחדלו לחול. על פי המבוא להחלטת האיחוד האירופי המאשרת את ההסכמים:

The seven agreements are intimately linked to one another by the requirement that they are to come into force at the same time and that they are to cease to apply at the same time, six months after the receipt of a non-renewal or denunciation notice concerning any one of them.[9]

תרגום: שבעת ההסכמים קשורים בקשר הדוק זה לזה על ידי הדרישה שהם ייכנסו לתוקף באותו זמן ושהם יפסיקו לחול בו-זמנית, שישה חודשים לאחר קבלת הודעת אי חידוש או דחיה בעניין של כל אחד מהם.

זה מכונה "סעיף הגיליוטינה". בעוד שהגישה הדו-צדדית שומרת תיאורטית על הזכות לסרב להחלת כללים חדשים של האיחוד האירופי על שווייץ, בפועל ההיקף לעשות זאת מוגבל על ידי הסעיף. ההסכם על האזור הכלכלי האירופי מכיל סעיף דומה.

הסכמים דו-צדדיים מנוהלים על-ידי ועדות משותפות בין שווייץ לאיחוד האירופי. הם אחראים לוודא שההסכמים יתנהלו בצורה חלקה, שיהיו מותאמים במידה האפשרית, ושתהיה החלפת מידע ודיון בכל מחלוקת. 21 ועדות כאלה התקיימו בספטמבר 2021. [10] מערכת זו זוכה לביקורת מצד האיחוד האירופי, אשר מוצא אותה מורכבת מדי.

לפני 2014, הגישה הדו-צדדית, כפי שהיא מכונה בשווייץ, נתמכה באופן עקבי על ידי העם השוויצרי במשאלי עם. היא מאפשרת לשוויצרים לשמור על תחושת ריבונות, בשל הסדרים שבהם שינויים בחוק האיחוד האירופי יחולו רק לאחר שהוועדה המשותפת של האיחוד האירופי-שוויץ תחליט על כך בהסכמה. [11] [12] זה גם מגביל את ההשפעה של האיחוד האירופי לעשרת האזורים, שבהם האזור הכלכלי האירופי כולל יותר אזורים, עם יותר חריגים ממה שיש לאזור הכלכלי האירופי.

מנקודת המבט של האיחוד האירופי, האמנות מכילות במידה רבה את אותו תוכן כמו אמנות האזור הכלכלי האירופי,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור] מה שהופך את שוויץ לחברה וירטואלית באזור הכלכלי האירופי. רוב חוקי האיחוד האירופי חלים באופן אוניברסלי בכל האיחוד האירופי, באזור הכלכלי האירופי ובשווייץ, ומספקים את רוב התנאים של התנועה החופשית של אנשים, סחורות, שירותים והון החלים על המדינות החברות. שוויץ משלמת לתקציב האיחוד האירופי. שווייץ הרחיבה את האמנות הבילטרליות למדינות חברות חדשות באיחוד האירופי, כל הארכה דרשה את אישור הבוחרים השוויצרים במשאל עם.

במשאל עם ב-5 ביוני 2005, הסכימו הבוחרים השוויצרים, ברוב של 55%, להצטרף לאזור שנגן. פעולה זאת נכנסה לתוקף ב-12 בדצמבר 2008. [13]

ב-2009 הצביעו השוויצרים להרחיב את התנועה החופשית של אנשים לבולגריה ולרומניה, האחוזים 59.6% בעד ו-40.4% נגד. [14] בעוד שהנחיית האיחוד האירופי 2004/38/EC בדבר הזכות לנוע ולגור בחופשיות אינה חלה על שוויץ, ההסכם הדו-צדדי בין שווייץ לאיחוד האירופי על תנועה חופשית של אנשים מכיל את אותן הזכויות הן לאזרחים שוויצרים והן לאזרחים של האזור הכלכלי האירופי, ולבני משפחתם. [15]

עד 2010, שוויץ צברה כ-210 הסכמי סחר עם האיחוד האירופי. בעקבות השינויים המוסדיים באיחוד האירופי - במיוחד בנוגע למדיניות החוץ והתפקיד המוגבר של הפרלמנט האירופי - נשיא המועצה האירופית הרמן ואן רומפוי ונשיאת שוויץ דוריס לוטהרד הביעו רצון "לאפס" את יחסי האיחוד האירופי-שוויץ בדרך קלה ונקייה יותר של יישום חוקי האיחוד האירופי בשוויץ. [16] בדצמבר 2012, מועצת האיחוד האירופי הכריזה כי לא יהיו אמנות נוספות בנושאי שוק יחיד אלא אם שוויץ והאיחוד האירופי יסכימו על מסגרת משפטית חדשה בדומה לאזור הכלכלי האירופי, שבין היתר תחייב את שוויץ באופן הדוק יותר לאיחוד האירופי המתפתח. [17] חוסה מנואל בארוסו, נשיא הנציבות האירופית, אישר מאוחר יותר את עמדה זו. עם זאת, משאל עם שני על חברות שווייץ באזור הכלכלי האירופי לא צפוי, [3] והציבור השוויצרי עדיין מתנגד להצטרפות. [18]

הסכם שנגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הפכה שווייץ למשתתפת באזור שנגן עם קבלת הסכם התאגדות במשאל עם עממי בשנת 2005. [19] המשמעות היא שאין בקרת דרכונים בגבולות שוויץ עם שכנותיה, למרות שבקרות המכס ממשיכות להתקיים.

משאל העם ב-2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשאל עם בפברואר 2014, המצביעים השוויצרים אישרו בדוחק הצעה להגביל את חופש התנועה של אזרחים זרים לשוויץ. הנציבות האירופית אמרה שהיא תצטרך לבחון את ההשלכות של התוצאה על יחסי האיחוד האירופי-שוויץ, שכן יישום ההצעה שהתקבלה יפעיל את סעיף הגיליוטינה. [20]

ב-22 בדצמבר 2016, שוויץ והאיחוד האירופי סיכמו הסכם לפיו חוק שוויצרי חדש (בתגובה למשאל העם) יחייב מעסיקים שוויצרים לתת עדיפות למחפשי עבודה בשוויץ (בין אם אזרחים שוויצרים ובין אם אזרחים לא שוויצרים הרשומים בסוכנויות עבודה שוויצריות) תוך המשך שמירה על התנועה החופשית של אזרחי האיחוד האירופי לתוך שוויץ ובכך לאפשר להם לעבוד שם. [21]

תרומות כספיות של שווייץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2008, שוויץ תרמה 1.3 מיליארד פרנק שוויצרי לפרויקטים שונים שנועדו לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים באיחוד האירופי המורחב. [22] דוגמה אחת לאופן השימוש בכסף הזה היא תחנת הרכבת Legionowo שבפולין, שפותחה מחדש עם 9.6 מיליון פרנק שוויצרי מהתקציב השוויצרי שנתרם לאיחוד האירופי. [23]

הסכם מסגרת מוצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשא ומתן בין שוויץ לנציבות האירופית על הסכם מסגרת מוסדית החל ב-2014 והסתיים בנובמבר 2018. ב-7 בדצמבר 2018, המועצה הפדרלית של שוויץ החליטה לא לקבל או לדחות את ההסכם שנקבע, אלא בחרה בהתייעצות ציבורית. [24] ההסכם שנערך במשא ומתן [25] יכסה חמישה תחומים בהסכמים קיימים בין האיחוד האירופי לשווייץ שנעשו ב-1999:

  • תנועה חופשית של אנשים
  • תחבורה אווירית
  • הובלת סחורות ונוסעים ברכבת ובכביש
  • סחר במוצרים חקלאיים
  • הכרה הדדית בתקנים

יש לציין כי ההסכם יקל על העברת חוק האיחוד האירופי בתחומים אלה בקלות לחוק השוויצרי, ובית המשפט האירופי לצדק יהיה הבורר הסופי והמחייב בסכסוכים בתחומים אלה. אם ההסכם היה מתקבל על ידי שווייץ, המדינה תהיה במצב דומה בכל הנוגע להטלת דיני האיחוד האירופי (אם כי רק בחמשת התחומים הנ"ל) לזה של שאר מדינות האיגוד הסחר החופשי האירופי שחברות באזור הכלכלי האירופי. בהמשך לענייני ריבונות, חששות ספציפיים שהועלו בשוויץ כוללים השפעה אפשרית על חוק סיוע המדינה על הבנקים הקנטונליים, פוטנציאל ההטרמה שלהם לחוק השוויצרי (וכל השפעה כתוצאה מכך על הרווחה הסוציאלית, למשל) וההשפעה האפשרית על השכר הגבוה במדינה. קבלת ההסכם נחשבת על ידי הנציבות כהכרחית כדי לאפשר לשווייץ גישה לתחומים חדשים בשוק האירופאי האירופי, לרבות שוק החשמל והשוויון בבורסה. [24]

עד יוני 2019, המועצה הפדרלית של שוויץ לא מצאה פשרה משמעותית לא עם שותפי הייעוץ הפנימיים, כמו איגודי עובדים ונציגי עסקים בשוויץ, ולא עם נשיא הנציבות היוצאת של האיחוד האירופי ז'אן קלוד יונקר. מדינות החברות באיחוד האירופי גם הביעו שלא תתאפשר פשרה נוספת על נוסח הסכם המסגרת המוצע עם שווייץ. כתוצאה מכך, בריסל לא הרחיבה את שווי שוק המניות שלה לבורסה בשוויץ בגלל התמוטטות זו של המשא ומתן בין שוויץ לאיחוד האירופי, ולצורך אמצעי נגד, יושמה פקודת המועצה הפדרלית של שוויץ מנובמבר 2018, המגבילה את ההחלפה העתידית של רוב המניות השוויצריות הנסחרות באיחוד האירופי לבורסת SIX Swiss בציריך. [26] [27] [[קטגוריה:האיחוד האירופי: יחסי חוץ לפי מדינה]] [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]

  1. ^ "Switzerland - Trade - European Commission". Ec.europa.eu. נבדק ב-2016-06-17.
  2. ^ "Summary of Treaty". Treaties office database.
  3. ^ 1 2 Miserez, Marc-Andre (2012-12-02). "Switzerland poised to keep EU at arm's length". swissinfo. נבדק ב-2013-02-09. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "20years" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  4. ^ "EU membership application not to be withdrawn". swissinfo. 2005-10-26. נבדק ב-2015-03-12.
  5. ^ Schreckinger, Ben (15 ביוני 2016). "Switzerland withdraws application to join the EU – POLITICO". Politico.eu. נבדק ב-17 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Integration Office FDFA/FDEA, Swiss Confederation, ed. (באוגוסט 2009). "Bilateral agreements: Switzerland–EU" (PDF). {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Veterinary Agreement between Switzerland and the EU". Government of Switzerland. Food Safety and Veterinary Office. 2017-03-07.
  8. ^ "Food Safety : Agreements with non-EU countries". European Commission. Directorate-General for Health and Food Safety. נבדק ב-3 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Decision of the Council, and of the Commission as regards the Agreement on Scientific and Technological Cooperation, of 4 April 2002 on the conclusion of seven Agreements with the Swiss Confederation (2002/309/EC, Euratom) OJ L 114, 30.4.2002, p. 1.
  10. ^ error, www.eda.admin.ch (בצרפתית)
  11. ^ "EUR-Lex - 22011D0702 - EN - EUR-Lex". eur-lex.europa.eu.
  12. ^ "EUR-Lex - 22012D0195 - EN - EUR-Lex".
  13. ^ "Entry to Switzerland". Swiss Federal Office for Migration. אורכב מ-המקור ב-10 במרץ 2014. נבדק ב-2008-11-24. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Schweiz, 8. Februar 2009 : Weiterführung des Freizügigkeitsabkommens zwischen der Schweiz und der Europäischen Gemeinschaft und Ausdehnung auf Bulgarien und Rumänien" (בגרמנית). Database and Search Engine for Direct Democracy. 8 בפברואר 2009. נבדק ב-12 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Agreement with the Swiss Federation: free movement of persons". European Commission. נבדק ב-26 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Pop, Valentina (19 July 2010) EU looking to reset relations with Switzerland, EU Observer
  17. ^ Council of the European Union, 8 Jan 2013: Council conclusions on EU relations with EFTA countries
  18. ^ Keiser, Andreas (2012-11-30). "Swiss still prefer bilateral accords with EU". Swissinfo. נבדק ב-2013-02-09.
  19. ^ Allen M. (March 2009). Switzerland's Schengen entry finally complete. swissinfo.ch; retrieved 14 June 2013.
  20. ^ "Swiss immigration: 50.3% back quotas, final results show". BBC. 9 בפברואר 2014. נבדק ב-10 בפברואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ EU and Switzerland agree on free movementתבנית:Sndeuobserver, 22 Dec 2016
  22. ^ "The Swiss contribution in brief". www.dfae.admin.ch.
  23. ^ "Transport Center in Legionowo - Switzerland's Contribution to the Enlarged EU". Swiss Federal Department of Foreign Affairs. 2015-12-29. אורכב מ-המקור ב-2016-08-16. נבדק ב-2016-07-12.
  24. ^ 1 2 Swissinfo 7 December 2018
  25. ^ Swiss Confederation ACCORD FACILITANT LES RELATIONS BILATÉRALES... 23.11.2018
  26. ^ "EU equivalence assessment of Swiss stock exchanges". ILO.com. Retrieved 19 August 2019.
  27. ^ Brüssel soll warten – die Schweiz schiebt den Rahmenvertrag auf die lange Bank (in German). Neue Zürcher Zeitung. Retrieved 19 August 2019.