משתמש:ארז נמרוד כהן/טיוטות/לוגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגרד נולד במדראס שבהודו, אבל גדל בוורססטר, אנגליה. הוא היה בנם של כומר פ.ג. לוגרד, ששירת בצבא הבריטי במדראס, ומרי הווארד, ביתו הצעירה של כומר ג'ון גרטון הווארד מאצולת יורקשייר. לוגרד חונך בבית הספר רוסאל ובאקדמיה הצבאית המלכותית סנדהארסט.


קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגרד הושם בגדוד השני של חטיבת מזרח נורפולק ששירתה בהודו. הוא השתתף במלחמה על אפגניסטן ב1878-1880, קמפיין סודאן (המלחמה המהאדיסטית) ב1884-1885 ובמלחמת בורמה השלישית ב-1886-1887.

במאי 1888 מונה לוגרד כמפקד משלחת מתיישבים בניאסאלנד (מלאווי של ימינו).

תום שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזב את ניאסאלנד באפריל 1889, הצטרף לוגרד לחברה הבריטית במזרח אפריקה. תחת שירותם חקר את נהר סבקי והאזורים הסובבים אותו במקביל להרחבת פעילות האמנציפציה של עבדי הערבים באזור זנזיבר.

ב-1890 נשלח לוגרד על ידי החברה לאוגנדה. שם הבטיח את שליטת הבריטים בשטח והשקיט מתחים בין השבטים, לרוב באמצעות כיבוש של השבטים האחרים. מאמציו נתקלו בהתנגדויות חזקות בעיקר מצד הצרפתים שביצעו התקפת פתע על הכוחות הבריטיים.

לאחר שהצליח להרגיע ולהבטיח את השטח מונה לוגרד כראש המנהל הצבאי של אוגנדה מה-26 בדצמבר 1890 עד מאי 1892. במהלך תפקידו חקר את אזור רכס רוונזורי ואגם אלברט ומיפה חלק ניכר מהמדינה. מביקורו באגם אלברט חזר עם כמה אלפי סודאנים פליטים שנשארו באזור מכוחותיהם של אמין פאשה והנרי מורטון סטנלי.

בעת חזרתו לאנגליה ב-1892, שיכנע את ראש הממשלה דאז, וויליאם גלדסטון וממשלתו שאין לנטוש את אוגנדה. ב- 1894 לוגרד הוזמן על ידי החברה הניגרית המלכותית לבורגו שם הוא איבטח אמנות עם מלכים וצ'יפים אשר הסכימו להכיר בשלטונה של החברה הבריטית ולהדיר את הכוחות הקולוניאלים האחרים באזור.

ב-1897 נשלח על ידי ממשלת בריטניה למערב אפריקה שם הוטל עליו לבנות כוח מקומי להגן על האינטרסים הבריטיים בלאגוס וניגריה כנגד תוקפנות צרפתית.

באוגוסט 1897 לוגרד הקים את כוח הגבול המערב אפריקאי ופיקד עליו עד שנפתר הסכסוך עם הצרפתים בדצמבר 1899.

בשירות השלטונות הקולוניאליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום המשבר עם צרפת מונה לוגרד לנציב עליון של הפרוטקטורט של צפון ניגריה, תפקיד שביצע עד 1906. תפקידו של לוגרד כלל את הרחבת השליטה הבריטית באזור וארגונה. הוא נתקל בקשיים עקב התנגדותו של הסולטאן של סוקוטו ונסיכי פולה אחרים אשר סירבו לפעול בהתאם להסכם עם הבריטים.

פעולה צבאית כנגד האמיר של קאנו וסולטאן סוקוטו איפשרה את חיזוק השליטה הבריטית באזור. עד התפטרותו של לוגרד מתפקיד הנציב העליון הייתה צפון ניגריה תחת ניהול ושליטה מלאה של הבריטים.

מושל הונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לאחר שהתפטר מתפקיד הנציב העליון של צפון ניגריה, מונה לוגרד כמושל הונג קונג, תפקיד שביצע עד מרץ 1912. בתקופתו הציע לוגרד להחזיר את וואיהי לממשלת סין בתמורה לחכירת שטחים חדשים. ההצעה נשללה על ידי ממשלת בריטניה. יש המאמינים כי קבלת ההצעה הייתה שומרת את הונג קונג בידיים בריטיות לעד. לוגרד ידוע במאמציו להקים את אוניברסיטת הונג קונג ב-1911 למרות התנגדויות המשרד הקולוניאלי הבריטי והחברות הבריטיות.

המנדט הכפול באפריקה הטרופית הבריטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנדט הכפול באפריקה הטרופית הבריטית היא אחת מיצירותיו של לוגארד בנוגע לשלטון עקיף באפריקה. ביצירה זו מתאר לוגרד את הסיבות והשיטות ליישום תהליך הקולוניזציה של אפריקה על ידי בריטניה. חלק מהצדקותיו כוללות את הפצת הנצרות וחיסול הברבריות. הוא טען כי תפקיד המדינה הוא להגן על המסיונרים, על ראשי השבטים ובני השבטים מעצמם ומכוחות זרים באמצעות פרוייקט הקולוניזציה. בעיני לוגרד היה חיוני שבריטניה תשלט על שטחים שטרם קיבלו הכרה לפני גרמניה, פורטוגל או צרפת. הוא טען שבאמצעות ייצוא משאבים כגון גומי ומיסוי אוכלוסיות מקומיות יכולים להיות מקורות הכנסה גבוהים לבריטניה. בנוסף משאבים אלו ושכר העבודה הנמוך של המקומיים (לאחר שהעבדות כבר אינה חוקית), תהווה את התמריץ להמשך המהפכה התעשייתית בבריטניה. לבסוף טוען לוגרד שהקולוניאליזם הפך לאופנה ועל מנת שבריטניה תישאר מעצמת-על, עליה להחזיק בכל מושבותיה.

לוגרד דחף לשלטון מקומי במושבות האפריקאיות. הוא הנח ששחורים אפריקאים היו שונים בהרבה מהלבנים האירופאים ולכן יש להפקיד מקומיים בתפקיד המתווכים בין השלטון הקולוניאלי לחברה. כך מצטמצמים החיכוך וההתנגדות לבריטים כיוון שעמי אפריקה יסכימו להיות מונהגים על ידי מישהו מתוכם שדובר את שפתם ומכיר את מנהגיהם. הטכניקה הזו אומצה על ידי מנהיגים קולוניאליים אחרים.

מושל ניגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 1912 שב לוגרד לניגריה כמושל שני הפרוטקטורטים. משימתו העיקרית הייתה להשלים את איחודם לכדי קולוניה אחת. למרות התנגדות קלה מצד האליטה של לאגוס, האיחוד לא נתקל בבעיות רבות. ב-1914-1919 מונה לוגרד למושל המושבה המאוחדת של ניגריה. במהלך כהונתו פעל לשיפור תנאי החיים של המקומיים על ידי אסירת צריכת אלכוהול ועל ידי מאבק בעבדות.

בשנים 1922-1936 היא הנציג הבריטי בוועדת המנדטים בחבר הלאומים.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגרד נישא לפלורה לואיז שאו ב- 1902. פלורה הייתה כתבת של עיתון הטיימס בנושאים קולוניאלים. לוגרד נפטר בשנת 1945.

Honours[עריכת קוד מקור | עריכה]

Lugard was created Companion of the Order of the Bath (CB) in 1895. He was knighted as Knight Commander of the Order of St Michael and St George (KCMG) in 1901 and raised to Knight Grand Cross (GCMG) in 1911. He was appointed to the Privy Council, entitling him to style himself "The Right Honourable", in the 1920 New Year Honours.