משתמש:ביקורת/היהודים במלחמת העולם הראשונה/אנ-סקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זיהוי אישים ונושאים המוזכרים אצל ש. אנ-סקי (חורבן היהודים) לשם מציאת מקורות לכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'דיסלב ליובומירסקי
ז'דיסלב ליובומירסקי
...ותחת השמים הבהירים עפו מעת לעת אוירופלנים גרמניים בדמות יוני-פלד הנושאות בכנפיהן מות ואבדון...

– עמ' 18

ישראל ברודסקי
ישראל ברודסקי
אלכסנדר קונובלוב
אלכסנדר קונובלוב
עמ' 7
עמ' 8
עמ' 9
עמ' 10
  • עלילת קרסניק - ארבעה יהודים ובהם רבה של קרשניק נתלו (מיכל ארונסון, דער רב פון קראסניק (פואמה), יידישעס טאגעבלאט, 25 באפריל 1915)
  • משפט גרשונוביץ - בתחילת המלחמה, בספטמבר 1914, כבשו הגרמנים את העיירה מריאמפול שבפלך סובאלק, ליד הגבול, ובהתאם לאמנת האג ערכו בחירות לנציגות העיר (שתייצג את העיר במו"מ פני הכובשים). לראש העיר מונה היהודי י' גרשונוביץ ולעוזרו פולני בשם בארטלינג (שתי האוכלוסיות שהרכיבו את העיירה). כעבור שבועיים הרוסים גירשו משם את הגרמנים, ובאוקטובר 1914 הורשע גרשונוביץ על ידי השלטונות הצבאיים באשמה שעם בואם של הגרמנים לעיר הוא כינס אסיפה בבית הכנסת ושידל את את היהודים לספק לגרמנים אספקה וסוסים; במילים אחרות, ההאשמה כללה בעצם את כל יהודי העיר. הוא נדון ל-8 שנות עבודת פרך. אחרי פסק הדין עלה גל של אנטישמיות בעיתונות בעקבות "הבגידה היהודית המריאמפולית". הוא ריצה שנה ועשרה חודשים בבית הסוהר לעובדי עבודת פרך בירוסלאב, עד שב-28 בספטמבר 1916 בית הדין הצבאי העליון דן מחדש בעניינו בעיר דווינסק ומצא שהוא חף מפשע. אם הבנתי נכון, המעשים שיוחסו לגרשונוביץ בוצעו דווקא על ידי עד ההאשמה עצמו, שנאלץ להודות באשמתו...[1]
  • משפט לומז'ה - "[...] אחר זה התחילו משפטי המרגלים. בתור מֻשכל ראשון הֻקבע הדבר ונתקבל להלכה, כי היהודים הם בוגדים בארץ מולדתם, ובכל מרתף של איש יהודי נראה להם טלפון מֻסתר, בכל רחים-של-רוח של יהודי - אות סתרים אל האויב, בכל בית-כנסת או בית-מדרש - גניזה מֻסתרת של נשק, בכל באר שעל-יד בית יהודי - איזו מכונה נסתרה. מחברי המאמרים שהזכרנו מצַינים תשעה משפטים של יהודים שונים, שנאשמו בבגידה, והיותר אפיָני שבהם הוא משפטו של בעל בית האילוזיון "קורסו" בלומז'ה. הוא נאשם בבגידה על סמך זה, שהז'נדרמים מצאו אצלו שני טלפונים אשר מוצאם מגרמניה. ועל יסוד זה העלילו עליו עלילת בגד ומעל בממשלה".[2]
עמ' 11
עמ' 15
עמ' 16
עמ' 17
עמ' 18-19
  • הזמיר - מועדון ספרותי יהודי שנוסד ונוהל בידי י"ל פרץ, שימש בימי המלחמה כמקלט לכמה מאות פליטים יהודיים
  • פרץ ודינסון
עמ' 20
עמ' 21
  • הז'ידים שלכם הם בוגדים! הם שסייעו בידי קורף לנוס אל האויב - מי הוא הבוגד קורף? {{{1}}} - מדובר ב"שר הפלך הוורשאי ברון קורף, שנפל שבי בידי הגרמנים" - סמיון ניקולייביץ קורף (רו')
עמ' 24
עמ' 25
עמ' 26
אני מי שהיה כהן-דת וגם אנכי לא ידעתי, כי שורר אצלכם מנהג או חוק למתוח חוטי ברזל מחצר לחצר

גריגורי פטרוב (אנ'), מצוטט בעמ' 27

עמ' 27
עמ' 28
עמ' 29
עמ' 30
עמ' 31
עמ' 35
עמ' 36
עמ' 37
עמ' 38
עמ' 49
עמ' 61
עמ' 86
עמ' 88
עמ' 89
  • המורשה לשנו בגליציה שליקביטש? לא מישהו חשוב להבנתי
  • מקלקוב? ודֶמידוב (אנ') (זיהוי ודאי, איגור פלטונוביץ דמידוב, חבר הדומה וקדאי חשוב, אחיו היה לב פלטונוביץ דמידוב)
עמ' 90
עמ' 92
  • ב. מ. רטנר - מה ההקשר? יש עורך-דין סוציאליסטי שאנ-סקי נסע אתו; התנדב ליחידה של דמידוב. אבל זה בוריס יפימוביץ' רטנר (Ратнер, Борис Ефимович;‏ 1883–1961). - עליו מדובר, אבל אנ-סקי קורא לו ב. מ. לא יודע למה, אולי טעה. הוא לא מי יודע מה אהב אותו
  • שושנה פרסיץ
עמ' 95
  • הגברת נ. מזור - הקימה את חברה לעזרת היהודים קרבנות המלחמה שפעלה בדרום מערב האימפריה הרוסית וחילקה בימי המלחמה למעלה מ-10,000,000 רובל והצילה מרעב עשרות אלפי יהודים (אולי גולדה (זהבה) אשתו של אליהו מזור? - ואם כן טעיתי בפיענוח וצ"ל: ג. מזור) - לא, זה ללא ספק נו"ן. על ה"חברה לעזרת היהודים קרבנות המלחמה" (או "הוועד היהודי -"), שנוסדה ב-1915 בפטרוגרד (כלומר, על ידי יהודים שמחוץ ל"תחום המושב"; החברה שיתפה פעולה עם ועדי העזרה המקומיים שקמו ב"תחום") ונקראה בראשי התיבות שלה ברוסית, "יֶקוֹפוֹ" (יעקאָפּאָ; EKOPO; ברוסית: Еврейский комитет помощи жертвам войны‏ – ЕВОПО)‏ ראה כאן וכאן.
עמ' 96
עמ' 97
עמ' 110
  • העסקן הפטרבורגי המפורסם דוד פיינברג ?
  • הגרף בוברינסקי, מוזכר לעיל עמ' 30
עמ' 117-118
עמ' 120
  • תחנת הרכבת בלבוב (אנ') - הבנין היותר יפה והיותר נהדר שבעיר... כשנסוגו הרוסים מלבוב... והחריבוהו עד היסוד. על קורות המבנה במלחמת העולם הראשונה לא תקראו מילה בוויקיפדיה האנגלית. אבל האוקראינים לא שכחו ולא סלחו ובוויקיפדיה האוקראינית הכל כתוב כמובן
  • הפרקליט ד"ר יעקב דיאמנט
  • רב העדה ד"ר הויזנר - כנראה ד"ר ברנהרד (דב) האוזנר, וכנראה אביו של גדעון האוזנר ?
עמ' 123
...פתוחים שני בתי=קהאוה המלאים תמיד מבקרים מפה לפה, וביחוד אופיצירים. יש בעיר קינומטוגרף, ובבואי היו הכתלים מודבקים אפישות גדולות על דבר תזמרת של סימפוניה שנערכה על ידי אדם אחד ושמו סמירנוב

– עמ' 136

עמ' 131
עמ' 132
  • הסופר והסוציאליסט-הרבולוציונר ? רוסקוב (בעילום שמו: קוסרין) - ???
עמ' 137
עמ' 145
עמ' 146
עמ' 153
עמ' 164
עמ' 167
עמ' 168
עמ' 169
עמ' 171
עמ' 175

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה יצחק אשר ניידיץ, בחלום ובמעשה: ספר זכרון, תל אביב: מ' ניומן, תשט"ז, עמ' 198–199; "בשנות מלחמת העולם הראשונה" [זכרונות מליטא ומפולין], העבר יג (תשכ"ו), עמ' 4; נח גריס, "היהודים בחייו וביצירתו של קורולנקו", העבר יט (תשל"ב): "מאתיים שנה ליהדות רוסיה 1772–1972", עמ' 92–93.
  2. ^ מאיר בלבן, "יהודי פולין ומלחמת העולם", התקופה יד–טו (תרפ"ב), עמ' 759.