מאיר בלבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Meir Balaban Jewish historian from Poland (1877-1942).jpg
קברו של פרופסור מאיר בלבן
קברו של מאיר בלבן בבית הקברות היהודי בוורשה‎
מאיר בלבן מונצח בשמו של רחוב בחולון

פרופ' מאיר בַּלַבָּן (פעמים רבות בכתיב יידי: באַלאַבאַן; בפולנית: Majer Bałaban;‏ י"ח באדר ה'תרל"ז, 20 בפברואר [על פי הלוח הגרגוריאני: 3 במרץ], 1877, לבובי"ח בטבת ה'תש"ג, 26 בדצמבר 1942, גטו ורשה) היה היסטוריון שהתמקד בתולדות יהדות פולין. היה החלוץ של המחקר ההיסטורי המודרני על יהדות פולין.

למד באוניברסיטת לבוב, והחל ללמד במזרח גליציה, בבתי-הספר העממיים על שם הברון הירש.

בין השנים 19091914, לימד בבתי ספר תיכוניים בלבוב. במלחמת העולם הראשונה שרת כרב צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי. בשנת 1920 נתבקש על ידי המיניסטריון להשכלה בוורשה להקים ולעמוד בראש סמינר לרבנים. כך הוא ייסד את סמינר "תחכמוני" של תנועת המזרחי, וניהל אותו עד 1929. במקביל החל בשנת 1925 ללמד על ההיסטוריה והתרבות היהודית באוניברסיטה החופשית הפולנית בוורשה, ועמד בראש המכון לחכמת ישראל. בשנת 1936 קיבל באוניברסיטה דרגת פרופסור חבר.

לאחר שכבשו הנאצים את פולין, הציעו לפרופ' בלבן למסד את מחקרו ההיסטורי של היהודים בשירותם ולנהל עבורם את "המוזיאון היהודי" שתכננו להקים בפראג, מוזיאון שהיה אמור להוות שריד אחרון ליהדות העולם. בלבן סירב להצעה, ולבסוף נפטר מהתקף לב.

מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתיו על יהודי לבוב במאה ה-16 וה-17, על יהודי קרקוב ויהודי לובלין, הצביעו על הקשר העמוק בין היהודים להיסטוריה הפולנית. עבודותיו של בלבן על בתי הכנסת ובתי העלמין היהודיים בפולין הדגישו זיקה זו מהיבט נוסף.

בתקופת השואה הציל כ-3,500 קראים בזכות הצהרתו בפני הנאצים כי הקראים אינם נחשבים כיהודים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר באלאבאן, תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז': 1304–1868/ (עורך מדעי: יעקב גולדברג) ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ג-2002.
  • מאיר בלבן, ביבליוגרפיה על תולדות יהודי פולין והארצות השכנות: מחקרים אשר ראו אור בשנים 1900–1930 ( מבוא: ע. מנדלסון [צלום מהדורת ורשה, 1939]), ירושלים: הפדרציה העולמית של יהודי פולין, תשל"ט.
  • מאיר באלאבאן, די יידן שטאט לובלין (איינלייטונגס-ווארט און איבערזעצונג פון א.ל. שוסהיים; צייכענונגען אין טעקסט פון קארל ריכארד הענקער), בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, 1947.
  • מאיר בלבן, לתולדות התנועה הפרנקית, תל אביב: דביר, תרצ"ד-1934. לתולדות התנועה הפרנקית, באתר HebrewBooks
  • מאיר באלאבאן, יידן אין פוילן: שטודיעס און שילדערונגען פון פארגאנגענע תקופות (מיט 45 בילדער אויף 32 בלעטער), וילנה: ב. קלעצקין, 1930.
  • מאיר בלבן, תולדות עם ישראל וספרותו, כרך א', ברלין: ילקוט, תר"ץ.
  • אלמאנאך צום 10-יעהריגען יובילעאום פון "מאמענט". ורשה: מאמענט, (דרוקער" פון פערלאג "יודישע פרעס ע'), 1921.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרקוס זילבר, "מאיר בלבן ופעילותו הציבורית-הפוליטית בפולין בימי מלחמת העולם הראשונה", שבות 11 [27] (2002–2003), קלט-קנז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.