משתמש:ישראל קרמר/היער הלאומי סקוויה2
 | |
| מיקום היער הלאומי סקוויה בקליפורניה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה | 1908 |
| גוף מנהל | שירות היערות של ארצות הברית |
| נתונים ומידות | |
| שטח | כ-4,630.55 קמ"ר |
| מיקום | |
| מדינה | קליפורניה, ארצות הברית |
| קואורדינטות: 36°2′24″N 118°30′16″W | |
"היער הלאומי סקוויה" (Sequoia National Forest) ממוקם במדרונות דרום רכס סיירה נבדה בקליפורניה, ארצות הברית בשטח של 4,630.55 קמ"ר לא רציפים בטווח גובה של 3,700-300 מטרים. בעבר שטחו הגיע ל-10,630 קמ"ר וכלל את שטח סקוויה ואת שטח "חורשת גראנט" בפארק הלאומי קינגס קניון עוד כשהייתה "הפארק הלאומי גנרל גראנט" ופארק קינגס קניון לא היה קיים. היום פארק הסקוויה וחורשת גראנט מנוהלים על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית[1]. וכן חלו שינויי שטח שונים כשהוצאו משטח היער שטחים מסוימים שהיו מוגנים בפני עצמם וסופחו אליו שטחים שלא היו מוגנים. היער הלאומי הזה נקרא על שם עצי סקוויה ענקית הצומחים בפארק ב-39 חורשות שהן יותר ממחצית מחורשות הסקוויה הענקית הקיימות.
היער הזה, כמו כל היערות הלאומיים בארצות הברית, מנוהל על ידי "שירות היערות של ארצות הברית", שהוא בפיקוח פדרלי של "מחלקת החקלאות" (Department of Agriculture), ושמו המלא USDA Forest Service. הוא מורכב משתי יחידות, צפונית ודרומית, שביניהם מפרידים "הפארקים הלאומיים סקוויה וקינגס קניון".
הוא הוכרז כיער לאומי ב-1 ביולי 1908 בשטח שהיה לפני כן חלק מהיער הלאומי סיירה, בחוק של הקונגרס שנחתם על ידי נשיא ארצות הברית דאז תאודור רוזוולט. ב-1 ביולי 1910 הוקטן היער כשהוכרז על הקמת "היער הלאומי קרן" בשטח של 7,896.19 קמ"ר בדרום-מזרח יער הסקוויה. ב-1 ביולי 1915 חזר השטח ליער הלאומי סקוויה והיער הלאומי קרן חדל להתקיים. ב-15 באפריל 2000 הוכריז הנשיא ביל קלינטון על 1,326 קמ"ר מהיער כמונומנט לאומי שנקרא "המונומנט הלאומי סקוויה ענקית" (Giant Sequoia National Monument) שבו 38 מ-39 החורשות.
העץ הששי בגודלו בעולם, Boole Tree נמצא בשטח היער הזה בקצה "קניון המלכים" בחורשה הנקראת Converse Basin Grove (בעברית: "חורשת אגן הניגוד/ההיפוך")[2], כ-8 קילומטרים מ"חורשת גראנט" שבפארק הלאומי קינגס קניון. נפחו במדידה האחרונה 1244 מ"ק, גובהו כ-82 מטרים והיקפו בבסיסו כ-34.5 מטרים.
משרדי הנהלת היער נמצאים בפורטוויל (Porterville) שבמחוז טולייר. משרדי ריינג'רים מקומיים נמצאים במקומות דונלאפ (Dunlap) שבמחוז פרנסו, בקרנוויל (Kernville) ו"אגם איזבלה" (Lake Isabella) במחוז קרן, ובספרינגוויל ( Springville) במחוז טולייר.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטח היער המנוהל על ידי שירות היערות הלאומיים של ארצות הברית (כ-4,935 קמ"ר) מחולק לחמישה אזורים שעל כל אחד מהם ממונה ריינג'ר (ranger): אזורי הריינג'ר "נהר אגמון האגם" (Tule River), "המעיינות החמים" (Hot Springs), "אחו קָנֶל" (Cannel Meadow) ו"גרינהורן" (Greenhorn) מרכיבים את היחידה הדרומית[3] ו"אזור ריינג'ר אגם יוּם" (Hume Lake Ranger District) נמצא ביחידה הצפונית הקטנה פי כמה.
היחידה הצפונית גובלת בצפון ביער הלאומי סיירה, במזרח בחלק הדרומי של הפארק הלאומי קינגס קניון כולל "חורשת גרנט", ובדרום-מערב בפארק הלאומי סקוויה כשהיא מקיפה את רוב הקצה הצפון-מערבי שלו. היחידה הדרומית גובלת בצפון בפארק הלאומי סקוויה, בצפון-מזרח ביער הלאומי איניו, במערב היא מקיפה, בין השאר, את החלק המזרחי של "השמורה האינדיאנית נהר אגמון האגם" (Tule River Indian Reservation) ומדרום לה נמצא מדבר מוֹגֶ'יב (ראה מפה בהערה 6) וערוץ פוסו (Poso creek).
החלק הצפוני של המונומנט הלאומי מהווה את רוב היחידה הצפונית של היער והחלק הדרומי הוא בצפון-מערב של היחידה הדרומית. החלק הצפוני גובל בנהר המלכים (שמעברו השני היער הלאומי סיירה) ובארץ הבראשית מונרך בצפון, בפארק קינגס קניון במזרח, בארץ הבראשית אגמי ג'ני (Jennie Lakes Wilderness) בדרום-מזרח, בפארק סקוויה בדרום, ובצפון-מערב של היחידה הצפונית של היער הלאומי סקוויה במערב. החלק הדרומי של המונומנט הלאומי גובל בארץ הבראשית הטרוטה המוזהב בצפון מזרח, בנהר קרן (החוצה את היחידה הדרומית של היער הלאומי סקוויה) במערב[4].
במונומנט הלאומי 38 מ-39 החורשות של עצי הענק שביער הלאומי סקוויה. חורשות הסקוויה הם חלק מ-790 קמ"ר של עצים זקנים הכוללות גם מינים שונים ממשפחת אורניים כמו "אורן ג'פרי" (Pinus jeffreyi), "אשוח אדום" (Abies magnifica), תת-מין של "צוגנית מנזיס" (Pseudotsuga menziesii menziesii), "אורן פונדרוסה" (Pinus ponderosa), "אשוח לבן" (Abies concolor), ו-Pinus contorta המכונה באנגלית "אורן מוט האוהל" (Lodgepole Pine). באחת החורשות הנקראת "חורשת פרצת הדובדבן" (Cherry Gap Grove) ושטחה כ-140 דונמים, נכרתו כל עצי הסקוויה הזקנים שצמחו בה. טווח הגובה של היער הוא 3,660-300 מטרים עם כמה מהתצפיות היפות ביותר של נופים הרריים.
הוא כולל מעל 4,020 קילומטרים של כבישים שמהם מתוחזקים 2,415 קילומטרים בקירוב. ביער הלאומי סקוויה שבילי טיול שאורכם הכולל מעל 1,365 קילומטרים. וכן קיימים בו מתקני מחנאות ובילוי.
באתר כלולים חלקים של שישה אזורי ארץ בראשית: "מונרך" שבצפון מזרח של היחידה הצפונית, "אגמי ג'ני" שבדרום מזרח של היחידה הצפונית, ה"שמך המוזהב" (Golden Trout) שמצפון ליחידה הדרומית (חלק מהשטח הכולל שלו הוא "היער הלאומי איניו"), "דרום הסיירה" שבצפון מזרח של היחידה הדרומית, "ארץ הכיפה" (Dome Land) שבמזרח היחידה הדרומית ו"קיאבה" (Kiavah) שבדרום מזרח של היחידה הדרומית (בחלק נפרד קטן - ראו הערה 4).
היער הלאומי סקוויה כולל גם קניונים שנחקקו על ידי קרחונים, מונוליתים רמים של שחם (גרניט), נהרות גועשים ושטחי אחו פורחים.
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשקעים יורדים בין אוקטובר לאפריל, כשבשטח הגבוה יורד יותר שלג. בחורף הטמפרטורה יורדת אל מתחת לאפס (בעיקר בגבהים הרמים) ובקיץ הטמפרטורה מגיעה לכ-40 מעלות צלזיוס. בקיץ יכולות להתפתח סופות רעמים.
תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היער הלאומי סקוויה מציע טווח רחב של פעילויות בילוי שונות:
שבילי טיול ורכיבה - טיול משפחתי, טיול תרמילאים, רכיבת סוסים ורכיבת אופניים בהרים;
אתרי מחנאות;
פעילויות במקורות המים (כמו נהרות, אגמים ומאגרי המים) - דייג, שיט סירות, שיט רפסודות, שיט קייאקים, סקי מים ושחייה;
פעילויות סקי שלג שונות בחורף ברמות הגובה העליונות - גלישה במורד (דאון היל), גלישה למרחקים, גלישה באמצעות גלשן שלג, הליכת שלג (באמצעות נעלי שלג מיוחדות) ונסיעה ברכב שלג.
שביל הטיול החשוב ביותר ביער הלאומי הזה הוא "השביל הנופי הלאומי הפסגה הפסיפית" (Pacific Crest National Scenic Trail) שאורכו הכולל מעל 4,180 קילומטרים בין קנדה למקסיקו, והוא חוצה את היער הלאומי סקוויה לאורך של כ-125 קילומטרים.
שבילי טיול חשובים נוספים בפארק הם: "שביל הפסגה" (Summit Trail), "שביל אחו קָנֶל" (Cannel Meadow Trail), "שביל אגם יום" (Hume Lake Trail), "שביל הערוץ הסלעי" (Stony Creek Trail), "שביל ג'ני אליס", "שביל אחו רוֹוֶל" (Rowell Meadow Trail), "שביל אגם האורג" (weaver lake trail)[5], "שביל ערוץ החמור" (Jackass Creek Trail), "שביל מאה הענקים" (Trail of 100 Giants) ב"חורשת האחו הארוך" (Long Meadow Grove)[6] שבשטח
"המונומנט הלאומי הסקוויה הענקית"[7], ו"שביל עץ בּוּל" (הכוונה לעץ המוזכר בפתיח).
אתרים מעניינים נוספים ביער הלאומי סקוויה הם: "אגם יום" (בשטח המונומנט הלאומי), "גֶּדַע שיקגו" (Chicago Stump), "תחנת אחו קנל", "נהר קרן" , "נהר המלכים" ו"סלע הכיפה" (Dome Rock).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Sequoia National Forest, על "היער הלאומי סקוויה" באתר הרשמי של שירות היערות של ארצות הברית.
- Giant Sequoia Photo Gallery, תמונות מחורשות במונומנט הלאומי שביער הלאומי סקוויה מתוך אתר שירות היערות.
- Information on the Giant Sequoia National Monument, מידע על המונומנט הלאומי באתר save america's forests.
- Sequoia National Forest - California, על היער הלאומי סקוויה והפעילויות בו באתר gorp.
- nf.sequoia, אפשרויות הבילוי והנופש ביער הלאומי סקוויה באתר totalescape.
- Three Forests, אתר על שלושת היערות הלאומיים סיירה, סטניסלאוס וסקוויה.
- Panorama of Hwy 180 view of Spanish Mtn, תמונה פנורמית של 360 מעלות מהיער הלאומי סקוויה.
- מעל 2,100 מצגות של תמונות מהיער הלאומי סקוויה, מהאתר webshots (חלק מהמצגות יכולות להיות מעורבות עם תמונות מאזורים אחרים).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראה כאן בגרסה מקוונת של "ספר עזר למחנאים ביערות הלאומיים בקליפורניה" שחובר על ידי אנשי שירות היערות של ארצות הברית ב-1915. הנתון של השטח המקורי מופיע באקרים.
- ^ החורשה ששטחה 15 קמ"ר כללה בעבר אלפי עצים, אך הם נכרתו ברובם הגדול בשנים 1918-1892, ונותרו 60 עצים גדולים בלבד.
- ^ היחידה הדרומית מורכבת למעשה משלושה חלקים קרובים ששניים מהם קטנים יותר מהיחידה הצפונית. אחד מהם הנמצא הנמצא מדרום-מזרח לחלק העיקרי מהווה את רובו של אזור "ארץ הבראשית קיאבה", והשני נמצא מדרום-מערב לו וכן מדרום ודרום-מזרח לחלק העיקרי, ובין השני לבין החלק העיקרי נמצא "אגם איזבלה".
- ^ מפה של היער הלאומי סקוויה וגבולותיו: [1].
- ^ weavers הוא השם האנגלי של משפחת אורגיים מסדרת ציפור השיר.
- ^ שטח החורשה הזו הוא 1.4 קמ"ר ובו כמה עצים ידועים כשהמפורסם והגדול שבהם הוא "הצ'יף האדום" הצומח בדרום-מערב החורשה בחלק שנכרתו בו עצי הסקוויה מסביב. פרט זה הוא העץ הסקוויה ה-41 בגודלו שבמדידה האחרונה גובהו היה 74.7 מטרים, היקף גזעו בבסיס 24.6 ונפחו המוערך מעל 813 מ"ק עץ.
- ^ הסבר על הטיול בשביל 100 הענקים, על הגישה לשביל ומיקומו, על המונומנט הלאומי ועל הסקוויה הענקית במסמך של שירות היערות של ארצות הברית.