משתמש:ישראל קרמר/היער הלאומי סקוויה4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היער הלאומי סקוויה
מיקום היער הלאומי סקוויה בקליפורניה
מיקום היער הלאומי סקוויה בקליפורניה
מיקום היער הלאומי סקוויה בקליפורניה
מידע כללי
תאריך הקמה 1908
גוף מנהל שירות היערות של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח 4,630.55 קמ"ר
מיקום
מדינה קליפורניה, ארצות הברית
קואורדינטות: 36°2′24″N 118°30′16″W

"היער הלאומי סקוויה" (Sequoia National Forest) ממוקם במדרונות דרום רכס סיירה נבדה בקליפורניה, ארצות הברית בשטח של 4,630.55 קמ"ר לא רציפים בטווח גובה של 3,700-300 מטרים. בעבר שטחו הגיע ל-10,630 קמ"ר וכלל את שטח הפארק הלאומי סקוויה ואת שטח "חורשת גראנט" בפארק הלאומי קינגס קניון עוד כשהיה "הפארק הלאומי גנרל גראנט" ופארק קניון המלכים לא היה קיים.[1] היום פארק הסקוויה וחורשת גראנט מנוהלים על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. וכן חלו שינויי שטח שונים כשהוצאו משטח היער שטחים מסוימים שהיו מוגנים בפני עצמם וסופחו אליו שטחים שלא היו מוגנים.

היער הלאומי הזה נקרא על שם עצי סקוויה ענקית הצומחים ב-41 חורשות, יותר ממחצית מחורשות הסקוויה הענקית הקיימות, המצויות בשטח היער במלואן או בחלקן, ו-39 מתוכן נמצאות במלואן או בחלקן ב"מונומנט הלאומי סקוויה ענקית" (Giant Sequoia National Monument) הכולל 1326 קמ"ר מהיער.[2]

ככל היערות הלאומיים בארצות הברית, מנוהל היער על ידי "שירות היערות של ארצות הברית"[3], והוא מורכב משתי יחידות, צפונית ודרומית, שביניהם מפרידים "הפארקים הלאומיים סקוויה וקינגס קניון".

העץ הששי בגודלו בעולם, Boole Tree נמצא בשטח היער בקצה "קניון המלכים" בחורשה הנקראת Converse Basin Grove[4], כ-8 קילומטרים מ"חורשת גראנט" שבפארק הלאומי קינגס קניון. נפחו במדידה האחרונה 1244 מ"ק, גובהו כ-82 מטרים והיקפו בבסיסו כ-34.5 מטרים.

משרדי הנהלת היער נמצאים בפּוֹרטֶרוויל שבמחוז טולייר. משרדי ריינג'רים מקומיים נמצאים בספרינגוויל במחוז טולייר, בדונלאפ (Dunlap) שבמחוז פְרנסו, וקֶרְנְוויל ו"אגם איזבלה" במחוז קרן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היער הוכרז כיער לאומי ב-1 ביולי 1908 בשטח שהיה לפני כן חלק מהיער הלאומי סיירה, בחוק של הקונגרס שנחתם על ידי נשיא ארצות הברית דאז תאודור רוזוולט. ב-1 ביולי 1910 הוקטן היער כשהוכרז על הקמת "היער הלאומי קרן" בשטח של 7,896.19 קמ"ר בדרום-מזרח יער הסקוויה. ב-1 ביולי 1915 חזר השטח ליער הלאומי סקוויה והיער הלאומי קרן חדל להתקיים. במשך השנים חלו שינויי שטח שונים עד ששטחו התייצב על השטח כפי שהוא היום. ב-15 באפריל 2000 הוכריז הנשיא ביל קלינטון על 1,326 קמ"ר מהיער כמונומנט לאומי שנקרא "המונומנט הלאומי סקוויה ענקית".

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה הדרומית ליער הלאומי סקוויה

היער מחולק לחמישה אזורים שכל כל אחד ממונה ריינג'ר: אזורי הריינג'ר "נהר אגמון האגם", "המעיינות החמים", "אחו קָנֶל" ו"גרינהורן" מרכיבים את היחידה הדרומית[5] ו"אזור ריינג'ר אגם יוּם" (Hume) נמצא ביחידה הצפונית הקטנה פי כמה.

היחידה הצפונית גובלת בצפון ביער הלאומי סיירה, במזרח בחלק הדרומי של הפארק הלאומי קינגס קניון כולל "חורשת גרנט", ובדרום-מערב בפארק הלאומי סקוויה כשהיא מקיפה את רוב הקצה הצפון-מערבי שלו. היחידה הדרומית גובלת בצפון בפארק הלאומי סקוויה, בצפון-מזרח ביער הלאומי איניו, במערב היא מקיפה, בין השאר, את החלק המזרחי של "השמורה האינדיאנית נהר אגמון האגם" ומדרום לה נמצא מדבר מוֹגֶ'יב (ראה מפה בהערה 6) וערוץ פּוֹסוֹ. צפון המונומנט הלאומי מהווה את רוב היחידה הצפונית של היער, וגובל בצפון בנהר המלכים (שמעברו השני היער הלאומי סיירה) וב"ארץ הבראשית מונרך", במזרח בפארק קינגס קניון, בדרום-מזרח ב"ארץ הבראשית אגמי ג'ני", בדרום בפארק סקוויה, ובמערב הוא גובל בחלק הצפון-מערבי של היחידה הצפונית של היער. דרום המונומנט הלאומי הוא בצפון-מערב של היחידה הדרומית, וגובל ב"ארץ הבראשית הטרוטה המוזהב" בצפון-מזרח, ובמערב בנהר קרן (החוצה את היחידה הדרומית של היער הלאומי סקוויה)[6].

חורשות הסקוויה הם חלק מ-790 קמ"ר של עצים זקנים הכוללות גם מינים שונים ממשפחת אורניים כמו "אורן ג'פרי", "אשוח אדום", תת-מין של "צוגנית מנזיס", "אורן פונדרוסה", "אשוח לבן", ומין האורן Pinus contorta. באחת החורשות הנקראת Cherry Gap Grove ושטחה כ-140 דונמים, נכרתו כל עצי הסקוויה הזקנים שצמחו בה. טווח הגובה של היער הוא 3,660-300 מטרים עם כמה מהתצפיות היפות ביותר של נופים הרריים.

בשטח היער מעל 4,020 קילומטרים של כבישים שמהם מתוחזקים 2,415 קילומטרים בקירוב. ביער הלאומי סקוויה שבילי טיול שאורכם הכולל מעל 1,365 קילומטרים. וכן קיימים בו מתקני מחנאות ובילוי.

באתר כלולים חלקים של שישה אזורי ארץ בראשית: "מונרך" שבצפון מזרח של היחידה הצפונית, "אגמי ג'ני" שבדרום מזרח של היחידה הצפונית, ה"שמך המוזהב" שמצפון ליחידה הדרומית (חלק מהשטח הכולל שלו הוא "היער הלאומי איניו"), "דרום הסיירה" שבצפון מזרח של היחידה הדרומית, "ארץ הכיפה" שבמזרח היחידה הדרומית ו"קיאבה" שבדרום מזרח של היחידה הדרומית (בחלק נפרד קטן - ראו הערה 4).

היער הלאומי סקוויה כולל גם קניונים שנחקקו על ידי קרחונים, מונוליתים רמים של שחם (גרניט), נהרות גועשים ושטחי אחו פורחים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשקעים יורדים בין אוקטובר לאפריל, כשבשטח הגבוה יורד יותר שלג. בחורף הטמפרטורה יורדת אל מתחת לאפס (בעיקר בגבהים הרמים) ובקיץ הטמפרטורה מגיעה לכ-40 מעלות צלזיוס. בקיץ יכולות להתפתח סופות רעמים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היער הלאומי סקוויה מציע טווח רחב של פעילויות בילוי שונות:
שבילי טיול ורכיבה - טיול משפחתי, טיול תרמילאים, רכיבת סוסים ורכיבת אופניים בהרים;
אתרי מחנאות;
פעילויות במקורות המים (כמו נהרות, אגמים ומאגרי המים) - דייג, שיט סירות, שיט רפסודות, שיט קייאקים, סקי מים ושחייה;
פעילויות סקי שלג שונות בחורף ברמות הגובה העליונות - גלישה במורד (דאון היל), גלישה למרחקים, גלישה באמצעות גלשן שלג, הליכת שלג (באמצעות נעלי שלג מיוחדות) ונסיעה ברכב שלג.

אגם היום

שביל הטיול החשוב ביותר ביער הלאומי הזה הוא Pacific Crest National Scenic Trail ("השביל הנופי הלאומי הפסגה הפסיפית") שאורכו הכולל מעל 4,180 קילומטרים בין קנדה למקסיקו, והוא חוצה את היער הלאומי סקוויה לאורך של כ-125 קילומטרים.
שבילי טיול חשובים נוספים בפארק הם: "שביל הפסגה" (Summit Trail), "שביל אחו קָנֶל", "שביל אגם יום", "שביל הערוץ הסלעי" (Stony Creek), "שביל ג'ני אליס", "שביל אחו רוֹוֶל" (Rowell), "שביל אגם האורג"[7], "שביל ערוץ החמור" (Jackass Creek), "שביל מאה הענקים" ב"חורשת האחו הארוך"[8] שבשטח "המונומנט הלאומי הסקוויה הענקית"[9], ו"שביל עץ בּוּל" (הכוונה לעץ המוזכר בפתיח).

אתרים מעניינים נוספים ביער הלאומי סקוויה הם: "אגם יום" (בשטח המונומנט הלאומי), "גֶּדַע שיקגו" (Chicago Stump), "תחנת אחו קנל", "נהר קרן", "נהר המלכים" ו"סלע הכיפה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה כאן בגרסה מקוונת של "ספר עזר למחנאים ביערות הלאומיים בקליפורניה" שחובר על ידי אנשי שירות היערות של ארצות הברית ב-1915. הנתון של השטח המקורי מופיע באקרים.
  2. ^ ראה ברשימת החורשות של הסקוויה הענקית בויקיפדיה האנגלית ("List of giant sequoia groves").
  3. ^ בפיקוח פדרלי של "מחלקת החקלאות" (Department of Agriculture), ושמו המלא USDA Forest Service.
  4. ^ החורשה ששטחה 15 קמ"ר כללה בעבר אלפי עצים, אך הם נכרתו ברובם הגדול בשנים 1918-1892, ונותרו 60 עצים גדולים בלבד.
  5. ^ היחידה הדרומית מורכבת למעשה משלושה חלקים קרובים ששניים מהם קטנים יותר מהיחידה הצפונית. אחד מהם הנמצא הנמצא מדרום-מזרח לחלק העיקרי מהווה את רובו של אזור "ארץ הבראשית קְיאבָה", והשני נמצא מדרום-מערב לארץ הבראשית הזה, וכן מדרום ודרום-מזרח לחלק העיקרי. בין החלק הקטן השני לבין החלק העיקרי של היחידה הדרומית נמצא "אגם איזבלה".
  6. ^ מפה של היער הלאומי סקוויה וגבולותיו: [1].
  7. ^ הכוונה לציפור השיר ממשפחת אורגיים המכונה באנגלית weaver.
  8. ^ שטח החורשה הזו הוא 1.4 קמ"ר ובו כמה עצים ידועים כשהמפורסם והגדול שבהם הוא "הצ'יף האדום" הצומח בדרום-מערב החורשה בחלק שנכרתו בו עצי הסקוויה מסביב. פרט זה הוא העץ הסקוויה ה-41 בגודלו כשבמדידה האחרונה גובהו היה 74.7 מטרים, היקף גזעו בבסיס 24.6 ונפחו המוערך מעל 813 מטרים מעוקבים של עץ.
  9. ^ ראו הסבר על הטיול בשביל 100 הענקים, על הגישה לשביל ומיקומו, על המונומנט הלאומי ועל הסקוויה הענקית במסמך של שירות היערות של ארצות הברית.