משתמש:מיכל בר-עד/רחה שטרנבוך

רחה שטרנבוך (לבית רוטנברג, 1905-1971), בתו של רב יהודי בשם מרדכי רוטנברג, הייתה ילידת פולין אך בהמשך חייה גרה בשוויץ. היתה רעייתו של יצחק שטרנבוך, איש עסקים במונטרו, שוויץ והצילה אלפי יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה.

רחה שטרנבוך

אין תמונה חופשית
לידה	1905 פולין
פטירה	1971 (בגיל 66 בערך) שוויץ
מקום קבורה	ציריך
השקפה דתית	יהודיה
בן זוג	יצחק שטרנבוך

קורות חייה

לפני השואה

נכדתה של רחה תיארה את בית סבתה לפני השואה במילים אלו: "היה להם בית מסחר לבגדים, ומספרים שפלא הוא שבית המסחר הזה עוד התקיים, כי יותר משמכרו שם בגדים ניתנו בגדים בחינם. בבית היתה מבשלת, ובישלו שם בלי הרף. אמא שלי, שהיתה אז בת ארבע, זוכרת את עצמה אומרת לאמה: יש עוד פינה של רצפה, אפשר לשכן שם מישהו. הבית היה מכניס אורחים עוד לפני המלחמה, כשמהגרים ממזרח אירופה הגיעו לשוויץ. הם לא תמיד היו אנשים אסתטיים, והעוזרת סירבה לנקות את חדרם, אז סבתא שלי ניקתה את חדרם, וזה היה מובן מאליו."

בשואה

אף על פי שהייתה אשה יהודייה אורתודוקסית, ובחלק מהזמן הייתה בהיריון, רחה בילתה לילות מלאים ביער ליד הגבול האוסטרי כדי להבריח פליטים בעת שניסתה להתחמק משומרי הגבול השווייצריים שקיבלו פקודות להחזיר כל אחד מעל גיל שש-עשרה ומתחת לגיל שישים. היא עבדה עם קפטן המשטרה השוויצרי, פול גרינינגר, שבשנת 1938 סייע לה להבריח יותר מ-800 פליטים לשווייץ, עד שמנהיג יהודי בשוויץ הלשין עליהם, ורחה שטרנבוך נעצרה, נכלאה והפילה את בנה בעקבות התנאים בכלא. גרינינגר איבד את עבודתו על עזרתו ליהודים, אך מאוחר יותר משפחת שטרנבוך סייעה לו כלכלית.

לאחר שחרורה מבית הכלא המשיכה רחה שטרנבוך בפעילותה לבדה וסייעה להציל מעל 2,000 יהודים. בסיכון רב הבריחה ויזות שוויצריות מזויפות ליהודים רבים מעבר לגבולות גרמניה ואוסטריה. מאוחר יותר היא השיגה אשרות כניסה סיניות שאפשרו לבעליהן לחצות את שוויץ ואיטליה לנמלים שמהם ניתן היה לברוח לארץ ישראל.

ביום בר המצווה של אחד מבניה נודע לה שיש יהודים בסכנה בויצ'י שבצרפת . במקום ללכת לבית הכנסת עלתה על רכבת לצרפת בשבת והצילה את היהודים שהיו בסכנה. על אף שהנסיעה בשבת אסורה על פי היהדות, מצוות "פיקוח נפש" מתארת את העיקרון כי שימור חיי האדם מבטל כמעט בכל מצב שיקול דתי אחר.

לרחה הייתה גישה לתיקים הדיפלומטים הפולנים, והיא הצליחה לשלוח מברקים מקודדים לאנשי הקשר שלה בוועד ההצלה בארצות הברית ובתורכיה. שימוש חשוב בערוץ תקשורת זה היה כשהשטרנבוכים יצרו קשר עם ועד ההצלה בניו-יורק ב- 2 בספטמבר 1942 וידעו אותו לגבי זוועות השואה וחיזוק כבל גרהרדט ריגנר שקרה כחודש לפני. לשטרנבוכים היה חשוב לשלוח מסר זה כדי לחשוף את יהודיי אמריקה למציאות בשואה והוביל לפגישה של 34 ארגונים יהודיים. התיק הדיפלומטי הפולני שימש גם לשליחת מסרים סודיים, כסף ליהודים באירופה הכבושה ושוחד לצרכי חילוץ. רחה שטרנבוך גם פיתחה קשרים טובים עם הנציג האפיפיורי לשווייץ, מונסיניור פיליפה ברנדיני, דיקן הקהילה הדיפלומטית השוויצרית, והוא נתן לה גישה אל שליחי הוותיקן כדי לשלוח כסף ומסרים לארגונים יהודיים וארגוני התנגדות באירופה הכבושה. רחה שטרנבוך היתה בין הראשונים שהשיגו תעודות זהות דרום אמריקאיות והפיצו אותם ליהודים שחייהם היו בסכנה מהנאצים.

בספטמבר 1944 יצרה רחה קשר עם ז'אן מארי מוסי, נשיא שווייץ לשעבר ומכר של הימלר. לבקשתה של רחה שטרנבוך, פתח מוסי במשא-ומתן שלו ושל בנו בנואי מוסי עם הימלר, שהיה מוכן לשחרר יהודים אז במחנות-ריכוז תמורת כופר של מיליון דולר. ב -7 בפברואר 1945 העביר מוסי את 1,210 האסירים הראשונים מטרזיינשטאט, והבטיח להעביר עוד במרווחים של שבועיים. למרבה הצער גם היוזמה הזאת נחסמה כנראה על ידי מנהיג יהודי בשווייץ.

השטרנבוכים המשיכו לנהל משא ומתן עם הימלר דרך בן בריתם מוסי עד סוף המלחמה. היה הסכם לפיו יוסגרו ארבעה מחנות ריכוז שלמים לבעלות ברית אם ארה"ב תעלה את שומרי המחנה לדין בבית המשפט, במקום לירות בהם על המקום. הסכם זה הציל את חייהם של מספר גדול של אסירים במחנה. השטרנבוכים ניהלו משא-ומתן על שחרורן של אלפי נשים ממחנה ראוונסבריק ושחרור 15,000 יהודים באוסטריה.

לאחר השואה

במחציתה של שנת 1946 היה ברור שיהודים אינם יכולים להישאר בפולין, ולשטרנבוכים היה ברור שיש להוציא את היהודים מפולין מהר ככל האפשר. רחה, שדאגה לצרכים הפיזיים והדתיים של היהודים לאחר המלחמה, החלה לפעול מיידית גם למען הוצאת היהודים מפולין. המלאכה לא היתה קלה לא רק בגלל איסור היציאה משם, אלא גם בגלל ניגודי אינטרסים בין ארגונה וארגון ה"בריחה" שכבר היה קיים בפולין מסוף שנת 1945. ארגון ציוני זה הכשיר בעיקר צעירים לקראת עלייה לא חוקית לפלשתינה, ולא התעניין באלו הרוצים לצאת ליעדים אחרים או במבוגרים. בנוסף, מדיניות הארגון היתה להעביר את כל הצעירים לידי עליית הנוער, שלא הצטיינה בשמירת הדת. פרט זה היה כמובן, למורת רוחם של השטרנבוכים. הם רצו להוציא את הנוער מהר ככל האפשר מפולין ולמוסרו למשפחות דתיות כדי שיגדלו באווירה דתית.

בפולין, כבצרפת ובלגיה, גילתה רחה ילדים יהודים רבים שהיו מצויים בידיים לא יהודיות, והיה צורך להצילם. רחה הייתה נחושה בדעתה לפתור את כל הבעיות הללו, ובתחילת 1946 יצאה לפולין. בפולין עבדה רחה עם מר יחיאל גרנטשטיין, הסופר הדתי שהיה מהפעילים בהשבת חיי הדת לתפקודם.

פטירתה

רחה שטרנבוך נפטרה במונטריי שבשוויץ ונקברה בציריך בשנת תשל"א (1971). רק לאחר מותה פורסם הספר אודותיה 'Heroine of Rescue' ( 'גיבורת ההצלה )', ספר שמגולל רק מעט ממפעל חייה (הספר יצא לאור באנגלית בתשמ"ד, בהוצאת ArtScroll).

קישורים חיצוניים

• הסקרן הקטן, גב' רחה שטרנבוך, פורום: בחדרי חרדים - לקוח מתוך אתר זכור - אמונה בימי השואה, 19 בפברואר 2003

שטרנבוך רחה - הצילה אלפים מהשואה, מכללת הרצוג דעת - אנציקלופדיה יהודית

• LowellMikenCtr, Recha Sternbuch: Leadership in Action, Giver of Hope, יוטיוב, 14 בספטמבר 2015