משתמש:שקד כהן-אליסף/דאבסטפ טיוטה אישית

דאבסטפ
Dubstep
מקורות סגנוניים	גראז' בריטי; גריים; דאב; דראם נ' בייס; ברייקביט; טכנו
מקורות תרבותיים	אמצע-תחילת שנות ה-2000; דרום לונדון, אנגליה
כלים	סקוונסר, טרנטייבל, סמפלר, מכונת תופים, סינתיסייזר, כלי מקלדת, מחשב אישי
פופולריות מיינסטרים	נפוץ מאוד בסצנת האנדרגראונד, בעל פופולריות מסוימת במיינסטרים
נגזרות	ברוסטפ; פוסט-דאבסטפ; דיפ-דאב; רידים
תת-סוגות
	דאבסטפ מלודי, מטאלסטפ, דת'סטפ, טראווט, מינאטורי, קולור בייס/פיוצ'ר רידים

דאבסטפ (באנגלית: Dubstep) הוא ז'אנר במוזיקה אלקטרונית, אשר מקורו באנגליה בתחילת המילניום. הסאונד שלו הושפע במקור מהרבה סגנונות, כגון גריים, גראז' בריטי, טכנו. כיום אפשר לראות המון השפעות ממטאל, היפהופ, פופ, דראם נ' בייס^[1] מוזיקת דאבסטפ מאופיינת במספר תכונות שכיחות: הקצב של סגנון הדאבסטפ הוא לרוב בתחום 140–150 פעימות לדקה, ומאופיין במקצב ייחודי שיושב על 4/4 עם דגשים על הפעימה הראשונה והשלישית . מבחינת הסאונד האופייני, סגנון הדאבסטפ מאופיין בצלילי באס נמוכים ו"מבעבעים" (Wobble).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות (1999-2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוצאה הראשונה של קטע דאבסטפ הייתה בשנת 1999, והיא הייתה קטע אינסטרומנטלי אפל וניסיוני של רמיקס דאב לקטעי 2-סטפ גראז' אשר ניסה לשלב את האלמנטים הפאנקיים של הברייקביט, או את האלמנטים האפלים של הדראם נ' בייס לתוך 2-סטפ. הקטעים הופיעו כחלק מבי-סייד בסינגל.

אבולוציה (2003-05)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל השנה, DJ Hatcha סלל כיוון חדש עבור דאבסטפ ב- Rinse FM ודרך הסטים שלו, הוא שאב אך ורק ממאגר של מפיקים חדשים בדרום לונדון כדי להתחיל כיוון חדש, אפל ומינימלי בדאבסטפ.

בסוף שנת 2003, בהפעלה עצמאית, אירוע בשם 'Filthy Dub'^[2], שניהל פלסטיסיאן ביחד עם השותף שלו דייוויד קרלייל, החל להתרחש באופן קבוע. הרבה אמנים מפורסמים הופיעו בבכורה כדיג'יי. דרום לונדון הגיעו במהרה למופע משלהם.

לאחר שהוציאו סינגלים בגודל 12 אינץ 'ב- Big Apple, הם הקימו את DMZ Records, שהוציאה עד היום ארבעה עשר "12. הם החלו גם את DMZ הלילה שלהם, שנערך כל חודשיים בבריקסטון, חלק מלונדון שכבר היה קשור מאוד לרגאיי. DMZ הציגה אמני דאבסטפ חדשים כמו Skream, Kode 9, Benga, Pinch, DJ Youngsta, Hijak, Joe Nice ו- Vex'd. אירוע השנה הראשון של DMZ (במקום המוני, כנסייה שהוסבה) ראה אוהדים שהגיעו ממקומות רחוקים: משוודיה, ארצות הברית ואוסטרליה, מה שהוביל לתור של 600 איש באירוע. זה אילץ את המועדון לעבור מהמרחב הרגיל של 400 הקיבולת למסה '. חדר מרכזי, אירוע שצוטט כרגע מרכזי בהיסטוריה של דאבסטפ. מאוחר יותר, מלה ימצא גם את הלייבל המשפיע Deep Medi Musik

בשנת 2004 הוציא הלייבל של ריצ'רד ג'יימס, Rephlex, שני אוספים שכללו רצועות דאבסטפ - Grime and Grime 2. הראשון הציג את Plasticman, מארק וואן ו-Slauter Mob, עם Kode 9, Loefah, ו-Digital Mysticz מופיעים בשני. אוספים אלה סייעו להעלות את המודעות לדאבסטפ בתקופה בה צליל הלכלוך משך תשומת לב רבה יותר, ונוכחותם של Digital Mystikz ו- Loefah במהדורה השנייה תרמה להצלחת ליל המועדונים שלהם ב- DMZ. זמן קצר לאחר מכן, העיתון העצמאי ביום ראשון הגיב על "צליל חדש לגמרי", בתקופה בה שני הז'אנרים הפכו פופולריים, וקבע כי "Grime" ו"דאבסטפ "הם שני שמות לאותו סגנון, שהיה ידוע גם בשם"sublow" ,"8-bar" ו-" eskibeat".

גדילה (2005-2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2005, FWD >> העלתה תקליטי Grime לקדמת התור. בהתבסס על הצלחת ההמנון הזועף של "Skream" "Midnight Request Line", ההייפ סביב ליל ה- DMZ והתמיכה מפורומים מקוונים (בעיקר dubstepforum.com) ותקשורת, הסצנה זכתה לבולטות לאחר הדיג'יי לשעבר ברדיו 1 מרי אן הובס אספה דמויות מובילות מהסצנה להופעה אחת שכותרתה "Dubstep Warz", (בהמשך הוציאה את אלבום האוסף Warrior Dubz). התוכנית יצרה קהל עולמי חדש לסצנה, לאחר שנים של באזז תת קרקעי אך ורק בבריטניה. אלבומה של קבורה בשם קבוצה המופיע ברשימות המיטב של המבקרים "Best of ..." לשנה, בעיקר האלבום הטוב ביותר של The Wire לשנת 2006. הצליל הוצג גם בצורה בולטת בפסקול הסרט המדעי ילדים של גברים משנת 2006, שכלל את Digital Mystikz, Trio Trio, Kode 9, Pressure ו- DJ Pinch. התחמושת פרסמה גם את האוסף הרטרוספקטיבי הראשון של עידן הדאבסטפ 2000-2004 בשם "שורשי דאבסטפ", שחובר בשיתוף "תחמושת" ו"בלקדאון" על תווית הטמפה.

שגריר צפון אמריקה הראשון בצליל, DJ Joe Nice, בבולטימור, סייע לבעיטת התפשטותו ליבשת. ערבי מועדוני דאבסטפ רגילים החלו להופיע בערים כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, סיאטל, מונטריאול, יוסטון ודנבר, ואילו מרי אן הובס אצרה חלון ראווה של דאבסטפ בפסטיבל סונאר בברצלונה בשנת 2007. אמנים שאינם בריטים זכו לשבחים גם בקהילת דאבסטפ הגדולה. סצנת הדאבסטפ הדינמית ביפן צומחת במהירות למרות המרחק התרבותי והגיאוגרפי שלה מהמערב. די.ג'יי / מפיקים כמו Goth-Trad, Hyaku-mado, Ena ו- Doppelganger הם דמויות מרכזיות בסצנת טוקיו. Joe Nice ניגן ב- DMZ, ואילו החלק החמישי של סדרת המיקס "Dubstep Allstars" של טמפה (שיצא בשנת 2007) כלל רצועות של המפיק הפיני טס לה רוק והאמריקאים ג'וג'ו ומתי ג'י

אמני טכנו ותקליטני DJ החלו להטמיע את דאבסטפ בסטים ובהפקות שלהם. את "דם על הידיים" של שקלטון עיבד מחדש את מפיק הטכנו המינימלי ריקרדו וילאלובוס (מעשה שהוחזר כאשר וילאלובוס כלל מיקס של שקלטון ב- EP "Vasco" שלו) ונכלל בתקליטור מיקס של קאסי תושב פנורמבר. השיר "Metric" של אלן אלין ומכשירים משנת 2006 (מתוך אלבום תזמורת הבועות), "Godspeed" של מודסלקטור (מתוך אלבום יום ההולדת שמח 2007, בין היתר, ברצועות באותו אלבום) והרמיקס של רומן פלוגל ל "האמר של ת'ור" של ריטון הם דוגמאות נוספות לטכנו המושפע מדאבל. חנות התקליטים Hard Wax בברלין (המופעלת על ידי אמני הטכנולוגיה המדובבים המשפיעים הערוץ הבסיסי) תומכת גם בתווית של גולגולת דיסקו של שקלטון, ובהמשך הרחיבה את המיקוד שלה לכלול מהדורות dubstep אחרות.

בקיץ 2007 התרחבה הלוח המוזיקלי של דאבסטפ עוד יותר, כאשר בנגה וקוקי זכו להיט קרוסאובר (באופן דומה ל"בקשת השורה "של Skream) עם הרצועה" לילה ", שזכתה לנגינה נרחבת של תקליטנים במגוון מגוון של ז'אנרים. ה- DJ רדיו 1 של ה- BBC, ג'יל פיטרסון, כינה את תקליטו בשנת 2007, וזה היה גם להיט מאסיבי בז'אנר באותה מידה המכוונת לבס, אך בהחלט ארבעה-עד-הקומה של בית הבס, ואילו המהדורה המאוחרת של Burial בסוף 2007 Untrue (שהיה מועמד לפרס המוזיקה הארצית של מרקורי לשנת 2008 בבריטניה) שילב שימוש נרחב בדוגמאות ווקאליות של "הילדה הסמוכה", מניפולציות בכבדות, בעיקר ". קבורה דיבר ארוכות על כוונתו לשלב מחדש אלמנטים של קודמים מוסיקליים כמו מוסך דו-שלבי ובית בסאונד שלו.

בדומה לתופים ובס לפני כן, דאבסטפ החל להשתלב בתקשורת אחרת. בשנת 2007, בנגה, Skream ומפיקי דאבסטפ אחרים סיפקו את הפסקול לחלק גדול מהסדרה השנייה של Dubplate Drama, ששודרה בערוץ 4 עם CD פסקול שיצא מאוחר יותר בהקלטות Rinse. מסלול של Skream הוצג גם בסדרה השנייה של דרמת העשרה Skins, ששודרה גם בערוץ 4 בתחילת 2008.

.בקיץ 2008, מרי אן הובס הזמינה את סיירוס, סטארקי, אונמן, די.ג'יי שף, סילקי, קווסט, ג'וקר, נומד, Kulture ו- MC Sgt Pokes לאולפני ה- Maida Vale של ה- BBC להצגה בשם Generation Bass. התוכנית הייתה האבולוציה מתוכניתה הראשונה של BBC ברדיו 1 Dubstepwarz בשנת 2006, ותיעדה עוד סט נוסף של מפיקי דאבסטפ.

סילקי וקווסט, יחד עם קרומסטאר והני ג'י היו מגיעים דרך צוות הבידור האנטי-חברתי, עם מופע ב- Rinse FM ובהמשך ב- Flex FM.

ככל שהז'אנר התפשט והפך לסצנה בינלאומית ולא מרכזת בריטניה, הוא ראה גם מספר נשים מתקדמות לסצנה במגוון דרכים. לצד Soulja של מבצעי התחמושת ומרי אן הובס, זרם של מפיקות, סופרים, צלמים ותקליטנים תקופתיות, כולם פרצו בסצנה המכוונת עד אז. עם מהדורות מפתח בגודל 12 אינץ 'בהקלטות Hyperdub, Immigrant and Hotflush, המפיקים Vaccine, Subeena ו- Ikonika הציגו לוח של צלילים והשפעות חדשות לז'אנר, כמו תופי בס כפולים, דוגמאות למשחקי וידאו 8 ביט, כלי הקשה בידיים מרי אן הובס הגיבה כי בניגוד ל"זוהמה ותוף 'בס', הלך הרוח בלילות דאבסטפ פחות אגרסיבי, או מדיטטיבי יותר, מה שמוביל להשתתפות נשית גדולה יותר באירועים מאשר עם קודמי הז'אנר. . אתה רואה את היחס בין נקבה לגבר כל הזמן עולה - יש לו פוטנציאל להיות 40:60 ".

עלייה לפופולריות במיינסטרים (2009-2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 הוציאה הזמרת קייטי בי את שיר הדאבסטפ "Katy On a Mission", השיר שהגיע למקום הראשון במצעדי הדאנס והאינדי בבריטניה ולמקום החמישי במצעד הכללי שם, קידם את התקרבות הדאבסטפ אל המיינסטרים. בעקבות כך, שיריהם של אומני דאבסטפ החלו להופיע בערוצי מוזיקה מסחריים כמו MTV האירופי.

אומן הדאבסטפ המושמע ביותר והנחשב ביותר נכון להיום הוא סקרילקס שזכה בשישה פרסי גראמי ופרס VMA.

עם תחילת העשור השני של המאה ה-21 תקופה החלו לחדור בהדרגה אלמנטים מוזיקליים של סגנון הדאבסטפ לשלל סגנונות מוזיקה כגון: מוזיקת פופ, מוזיקת רוק ומוזיקת טראנס. ניתן לאתרם ביצירותיהן של אמנים כגון: סקרילקס, אינפקטד מאשרום, בורגור, קורן, בריטני ספירס, ריהאנה, קניה וסט, דייוויד גטה, זנדאיה קולמן, סלינה גומז, טיילור סוויפט והלהקה הישראלית סטארטאפ.

חזרה לאנדרגראונד והתפתחות (2014 ואילך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך העשור השני של המאה ה-21 חלה דעיכה בפופולריות של הדאבסטפ במיינסטרים וחזרה שלו לסצנת האנדרגראונד, אך במקביל הז'אנר הלך והתפתח לכיוונים שונים, ואיתם נוצרו תת-ז'אנרים רבים.