משתמש:Avneref/מדע/פרד הויל
< משתמש:Avneref | מדע
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| ||
דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
פרד הויל, "פנים חדשות למדע", עם עובד 1974 (מקור: 1971)
רעיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תודעה בין-סובייקטיביות (משתמש:Avneref/היסטוריה/נח-הררי#גולמי): "אנו בני האדם התקדמנו יותר משאר בעלי חיים, בגלל היכולת המופלאה לכתוב על גבי מוח אחד, את נסיון המין כולו."
- ”...שלא יניח לטכנולוגיה לאחז את עיניו. הטכנולוגיה דומה ליין שרוף חריף. קצת ממנו לא יזיק לך הרבה. אך אם תגדיש את הסאה, קרוב לודאי שידיח כל רעיון הגיוני ממוחך. ...בטכנולוגיה, דעתי היא שהחברה המודרנית שלנו היא הלומת-יין.”
- ”הסיבה האמיתית היחידה לעסוק במדע היא - דתית; אבל אנחנו המדעןים הננו כוהנים לדת, שאיננה פופולרית ביותר.”
- פיזיקה מסייעת לפיתוח מדעים אחרים (למשל: ביופיסיקה, ע"י קרני רנטגן, או מיקרוסקופ אלקטרוני), ואז מפסידה להם תקציבים... יוצאת מכלל זה: אסטרונומיה, כי מסורתית יקרה יותר, מלכתחילה (- עד פיסיקה של האנרגיות הגבוהות).
- האסטרונומיה "נרדמה" בין 1850-1920, בגלל תגליות גדולות בפיזיקה, שהתאפשרו במעבדות זולות, יחסית.
מדידות של פרנסיס ויליאם אסטון[1] במסות גרעיניות ← מיד הגה ארתור אדינגטון את היתוך מימן להליום
מחזור CN (מחזור CNO? מימן-הליום) הנס בתה ← אוריות (בהירות?) כוכבים, רדיוסים
עקרון האיסור של פאולי ← ראלף פאולר (Ralph H. Fowler), ננס לבןים
אי שימור הזוגיות (אנ') באינטראקציות חלשות ← סופרנובה
- ג'ורג' גאמוב: ”היסודות "בושלו" בפחות זמן משדרוש לבשל ברווז בתפוחי אדמה”; התברר שזה שגוי - לא נוצרו במפץ הגדול, אלא בגרעיני כוכבים: נוקליאוסינתזה.
- 1925: אדווין האבל (גלקסיהות אחרות) -> אדינגטון
- 91 ב-1950, ראשית הרדיו-אסטרונומיה. לא שיערו את כמות ומשמעות התגליות: חשבו שמקורות רדיו יהיו רק כוכבים (כמו השמש), וענן בין-כוכבי (ערפיליתות) - מחוץ לגלקסיות!
- תחזית (נכונה! -? למשל: טלסקופ החלל ג'יימס וב): אחרי שחלק גדול של האסטרונומיה בשנות ה-50 היה רדיו-אסטרונומיה, צופה שבהמשך יהיה תת-אדום; אולי יתברר, שכאלה הן רוב המקורות של הקרינה סינכרוטרונית (סינכרוטרון).
- אפילו גוטפריד וילהלם לייבניץ הגדול, סיפק הורוסקופ לפרנסתו.
הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מדד והעלה את כל המסות על עקומת אסטון; גילה את כלל המספר השלם.