משתמש:Hamotzim/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Hamotzim.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Hamotzim.


העיר באר שבע בתקופה המקראית הייתה מְקוֹם יישוב מרכזי בסיפורי האבות, בִּתְקוּפַת השופטים וּבִתְקוּפַת המלוכה. בִּבְאֵר שבע כרת אברהם ברית ונטע בה אשל: "וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים: וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יהוה אֵל עוֹלָם: " [1]

זו אחת הערים העתיקות ביותר על גבול שפלת פלשת הפורייה מצפון, וארץ הנגב היבשה מדרום, במרחק 42 ק"מ דרום מערב לחברון. בעיר זו ישבו אבותינו אברהם ויצחק (בראשית כ"ב, י"ט ; כ"ו, כ"ג) [2].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמה של העיר הוא במקרא,‏ שם מסופר כי אברהם הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי עבדיו. השניים כרתו ברית במקום."וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא-שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם".– ספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים כ"ז-ל"ג וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל-אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. – ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים י"ח-ל"ג באר שבע נזכרת עוד פעמים רבות במקרא. בספר יהושע באר שבע מוזכרת כאחת מערי שבט שמעון, ומאז מוזכרת פעמים רבות כעיר הדרומית המשמעותית של ממלכת ישראל בביטוי "מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע". גם צביה אימו של יואש מלך יהודה נולדה בבאר שבע. בעבר היה מקובל לזהות את באר שבע המקראית עם תל באר שבע שממזרח לעיר[3].

מימי אברהם עד לימי סנחריב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגר, לאחר שגורשה מֵאוהֳלוֹ [מאוהולו] של אברהם, תעתה בְּמִדְבַּר באר שבע :"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר ... וַיְשַׁלְּחֶהָ, וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: " יצחק וּמִשְׁפַּחְתוֹ התגוררו פרק זמן משמעותי בִּבְאֵר שבע, וּמִשָׁם, לאחר גְנֵבַת הַבְּרָכוֹת, נמלט יעקב מֵאָחִיו עֵשָׂיו אל חָרָן : "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: " שמואל הנביא מינה את בניו לשופטים בעיר באר שבע :"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו ... שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע:" דוד ציווה לפקוד את העם, וּלְשֵׁם כך שלח שליחים עד לִבְאֵר שבע :"וַיֶּחֱזַק דְּבַר הַמֶּלֶךְ... לִפְקֹד אֶת הָעָם...וַיֵּצְאוּ אֶל נֶגֶב יְהוּדָה בְּאֵר שָׁבַע: " נבואת עמוס מלמדת כי בִּבְאֵר שבע היה מקדש מרכזי "וְאַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ " אליהו הנביא ברח אל המדבר מִפַּחַד חַרְבָּהּ של אִיזֶבֶל, והִשְׁאִיר את נערו בְּעִיר הגבול – באר שבע: "וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה, וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם: " חומות העיר הַבְּצוּרוֹת מעידות על תפקידה של באר שבע כקו הגנה על הממלכה מפני שוֹסֶי המדבר. העיר באר שבע חָרְבָה בימיו של חזקיהו, מֶלֶךְ יהודה, על-ידי סַנְחֵרִיב, מֶלֶךְ אַשּׁוּר, בְּמַסַע הָעֲנִישָׁה שלו לדיכוי המרד בִּיהוּדָה בִּשְׁנַת 701 לפנה"ס[1].

באר שבע במקורות ההיסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באר שבע הייתה עיר מרכזית כבר בימי האבות: בימי אברהם הייתה באר שבע סלע מחלוקת בינו לבין אבימלך מלך גרר על מקורות המים. כשפותרים הצדדים את המחלוקת נשבעים בשבע כבשים. גם בימי יצחק נמשכים מריבות על בארות המים בעמק באר שבע. גם יעקב מתגורר בבאר שבע, ומשם הוא יורד למצרים. כשנכבשה באר שבע הייתה לנחלת בני שמעון בתוך נחלת יהודה. בימי שמואל כנראה באר שבע נודעה גם כמקום משפט, ושמואל ממנה את שני בניו לשופטים שם[4].

מעמד גיאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזיקתה של באר שבע לנגב כמה ביטויים במקרא, לעתים היא נזכרת בסמיכות לנגב כמו בתיאור המפקד שערך דוד-"... ויצאו אל נגב יהודה באר שבע" (שמ"ב כד ז). יש כאן זיקה בין הנגב לבאר שבע, המשמשת כעיר מרכזית. באר שבע מייצגת את הגבול הדרומי של הארץ גם בהקשרים היסטוריים אחרים. כך-|"מבאר שבע עד הר אפרים" (דה"ב יט ד), "מבאר שבע עד גיא הנום"(נחמיה יא ל), "מגבע עד באר שבע"(מל"ב כג ח). מעמדה הגאוגרפי המיוחד, בדרום דרך גב ההר, היותה צומת דרכים והתנאים הגאוגרפיים הנוחים של באר שבע ובארותיה-הקנו לה מאז ומתמיד חשיבות יוצאת דופן. בתיאור גבול הארץ הנושבת נאמר: "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה" (מ"לא ה ה). עצים אלו (גפן, תאנה ואשל) יכולים עדיין לגדול בסביבות באר שבע, והקשר של שניים מחשובי עצי הבר של ארץ ישראל עם באר שבע המסמנת את גבול יושבי הקבע אינו בלתי הגיוני[5].


באר אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד מתקופות קדומות מיוחסת באר אברהם לתקופת האבות, ולפי עדות הבעלים ומסורת משפחתו הבאר נחפרה על ידי אברהם אבינו, דבר אשר מוטל בספק רב. באר זו זוהתה כבאר אברהם המקראית עליה רבו רועי אברהם עם רועי אבימלך מלך גרר. הברית שנכרתה בעקבות הסכסוך על המים היא שהעניקה לבאר שבע את שמה "על כן קרא למקום באר שבע כי שם נשבעו שניהם" (בראשית כא, לח). זיהוייה כבאר המקראית מוטל בספק אך היא כנראה עתיקת ימין. להלך בעקבות אברהם אבינו. ליד “באר אברהם” שרידי עץ אשל גדול ועתיק, ומפתה ליחס את נטיעתו לאברהם, כי נאמר עליו: בראשית כא 34: “וַיִּטַּע [אברהם] אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע” לכן בסמל העיר מצויר עץ אשל.

תקופות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופות הקדומות אופיינו בעיקר בהתיישבות נוודית למחצה שהתבססה על מקנה וחקלאות בעל. סיפורי האבות משקפים היטב תמונה זו. התגייסות ממלכתית ראשונה לבניית ישוב בעל אופי עירוני מנהלי, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בתל באר שבע, מופיעה לראשונה במאה ה-10 לפני הספירה ( תקופת הברזל, תקופת המלוכה). על פי הממצא הארכאולוגי , בתקופה זו שטח העיר היה מצומצם והעיר מנתה 75 בתים שנבנו בסגנון בית ארבעת המרחבים. על פי חישובי החוקרים חיו בעיר כ-300 איש, רובם היו בעלי תפקידים בתחומי המנהל, הצבא והכהונה. חשיבותה של באר שבע כעיר מחוז וכעיר גבול באה לידי ביטוי בריבוי האזכורים במקרא. לדוגמא: אברהם שהתהלך במעגלים מצומצמים בתחום הנגב המקראי, " בין גרר לבאר שבע", כלומר: יריעת הסיפור הולכת ומתרחבת ביחס הפוך למרחב הנדידה. את העיר מקיפים היישובים עומר ותל שבע, ומבט קצר מגלה כי בני אברהם, יעקב וישמעאל עדיין חיים כאן, אין ספק שהמרחב הגאוגרפי המתואר בסיפור המקראי עדיין רלוונטי, וברוב המקרים אף אותנטי. הפסוקים שבהם מוזכרת באר שבעי המקראית: 1."על כן שם העיר באר שבע ", בראשית כו 33. 2."באר שבע ושבע מולדה", יהושע יט 2. 3."למדן ועד באר שבע", שופטים כ 1. 4."ויבוא באר שבע אשר ליהודה",דברים יט 3. 5."קרא למקום ההוא באר שבע" , בראשית כא 31. 6."ותתע במדבר באר שבע" , בראשית כא 14. 7."וילכו יחדו אל באר שבע" , בראשית כב 19. 8."ויעל משם באר שבע" , בראשית כו 23. 9."כל ישראל מדן ועד באר שבע" , ש"א ג 20. 10."ויצאו אל נגב יהודה באר שבע" , ש"ב כד 7. 11."הבמות... מגבע עד באר שבע" , מ"ב כג 8. 12."וחצר שול ובאר שבע" , יהושע טו 28. 13."ובאר שבע לא תעבורו" , עמוס ה 5. 14."ויכרתו ברית בבאר שבע" , בראשית כא 32. 15."ויטע אשל בבאר שבע" , בראשית כא 33. 16."מבאר שבע ועד הר אפרים" , דה"ב יט 4. 17."ויקם יעקב מבאר שבע" , בראשית מו 5.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 באר שבע בתקופת המקרא-מקראנט-המרכז הטכנולוגי החינוכי מט"ח
  2. ^ באר שבע, באתר "אנציקלופדיה יהודית"
  3. ^ ויקיפדיה-ערך:"היסטוריה של באר שבע"
  4. ^ Private guide Israel-מערך הדרכה לבאר שבע\דני הרמן
  5. ^ ישראל רוזנסון, באר שבע ואתריה, הוצאת ספרים אריאל ירושלים, 1991