שבט שמעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נחלות שבטי ישראל

שבט שמעון הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט שמעון, שהיה הבן השני שנולד ליעקב וללאה.

על פי הפירוש, האבן שמייצגת אותו היא אבן הפטדה שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו וה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של העיר שכם על רקע ירוק. סמלו של שבט זה ניתן לו בגלל קנאותו בטבח אנשי שכם שערכו שמעון ולוי.

שבט שמעון התיישב באזור הנגב והיה השבט שהתיישב במיקום הדרומי ביותר מכל שבטי ישראל, בתוך נחלת שבט יהודה (יהושע י"ט א). נחלת השבט גבלה בצפון בנחלת שבט יהודה והשבט המקביל לו מעבר הירדן המזרחי הוא שבט ראובן שהתיישב במיקום הדרומי ביותר מזרחית לירדן, מצידו השני של ים המלח.

שבטי ישראל