אבימלך מלך גרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, מלך פלשתים, דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית בשל קשריה עם אברהם ויצחק. על פי המקרא אלוהים התגלה אליו בחלום הלילה, כדי למנוע אותו מחטא. על פי המסופר חמד אבימלך הן את שרה והן את רבקה, אך לא נגע בהן, לאחר שהתברר לו שהן נשואות, ואף ביקש לכרות ברית עם אברהם ועם יצחק. מיקומה של גרר הוא בנגב, בין קדש לשור. על פי תרגום ירושלמי אבימלך מזוהה עם מלך ערד.

דמותו של אבימלך במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקרא‏[1] עבר אברהם במסגרת נדודיו לגור בקרבת פלשתים. לשואלים אודות שרה יפת המראה השיב כי היא אחותו. אבימלך לקח את שרה לאישה וכתוצאה הופיע אלוהים בחלומו‏‏‏[2] והודיע לו כי האישה איננה פנויה והיא אשתו של אברהם, ואילו אבימלך ימות אם ימשיך להחזיק בה. מדו השיח אפשר להבין כי אלוהים מעיד על אבימלך שפעל בתום לב, ואף מתגלה אליו במיוחד כדי למנוע ממנו לחטוא. למחרת אבימלך נותן פומבי לאירוע, מספר לאנשיו את אשר אירע, מוכיח את אברהם על ששיקר, מחזיר לו את אשתו, ואף מעניק לו רכוש רב כפיצוי, הכולל צאן ובקר עבדים ושפחות, ואף מזמין אותו לשבת בארצו: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב."‏[3]

מאוחר יותר‏[4] נפגש אבימלך המלוֹ‏וה בפיכול שר צבאו, עם אברהם וכורת איתו ברית. אברהם מוכיח אותו על באר מים שגזלו אנשי אבימלך, ואבימלך מצטדק ומשיב לו את הבאר. ואף נשבע כי הבאר היא של אברהם, ועל כן נקבע שמה לבאר שבע. המקרא מציין כי היחסים הוסיפו להיות תקינים, וכי אברהם גר באין מפריע ימים רבים בארץ פלשתים.

מאורע דומה עבר גם על יצחק.‏[5] כאשר פקד את ארץ כנען רעב, לא עזב יצחק את הארץ, אלא בוחר לגור בגרר, כנראה בשל היחסים הטובים שהיו בין השליט לאביו. גם במקרה הזה אומר יצחק בתשובה לשאלת אנשי המקום שאשתו טובת המראה היא אחותו, לאור החשש שינסו להרוג אותו ולקחת את רבקה. בפעם הזאת אבימלך נזהר מלמהר לקחת אותה, אולי עקב הניסיון הקודם, ובמהלך הימים רואה או מבין שרבקה ויצחק למעשה נשואים, בשל גילויי החיבה שביניהם - "וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". הוא מזמן את יצחק אליו, ומוכיח אותו על כך שאמר כי רבקה היא אחותו, והדבר כמעט גרם לכך, שאבימלך חטא ברבקה. יצחק הצטדק באומרו כי שיקר מחשש שמא יהרגוהו, ואבימלך קיבל את התנצלותו ולאחר תוכחה נוספת: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ? כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ, וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם."‏[6], הודיע ברבים שליצחק יש הגנה מלכותית, ומי שיפגע בו ובאשתו יומת.

לאחר שיצחק מתעשר וגורם לקנאת הפלשתים, אבימלך מבקש ממנו ללכת מאיתם ולמעשה מגרש אותו. יצחק עובר לגור בקרבת מקום בנחל גרר. לאחר מספר מריבות על בארות בין יצחק לאנשי אבימלך, אבימלך עם פיכול שר צבאו ואחוזת רעהו הטוב, מופיע אצל יצחק ומבקש לתקן את יחסיהם, ולכרות ברית גם עם יצחק כשם שכרת ברית עם אברהם, כי ראו שאלוהים היה עימו. יצחק מקבל אותו בתוכחה, אך לבסוף עושה לו משתה. אבימלך ואנשיו אף לנים אצלו, ובבוקר הם נשבעים אחד לשני, במה שנראה כמעשה ברית.

מתגובתו הנסערת של אבימלך למעשה ההסתרה, ומפעולותיו לאחר מכן, ניתן ללמוד שמעשים כאלו כמו לקיחת אשת איש, לא היו מקובלים תחת שלטונו. "וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ: מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ, כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה, מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי."‏[7].

דמותו של אבימלך על פי הפרשנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשני המקרא ראו את אבימלך באור חיובי פחות מכפי שניתן להתרשם בקריאה ראשונית של הסיפור התנ"כי. הם מדגישים את לקיחתה של שרה בכפיה, ומוצאים במעשה תום לב, אבל לא ניקיון כפיים‏[8]. שאלה שצריכה להשאל האם באמת אבימלך לא שם לב שאנשיו פוגעים באברהם וביצחק, מנסים לגזול להם את הבארות וסותמים אותם בעפר, כפי שהוא טוען? ומה פשר ניסיון ההתקרבות של אבימלך אל יצחק, לאחר שהוא מגרש אותו מגרר בגלל התעשרותו?

בהשוואה למעשה דומה בעברם של אברהם ושרה, אז לקח פרעה מלך מצרים את שרה לאחר שאברהם אמר שהיא אחותו,‏[9] ניתן לראות כי התגובה האלוהית למעשה אבימלך הייתה רכה: נשיו נעשות רק עקרות, בעוד שאצל פרעה ביתו סופג "נגעים גדולים". בניגוד לאבימלך שיוצר דו-שיח עם אברהם, פרעה לא נותן לאברהם להצטדק, אלא אומר את דבריו, ולאחר מכן, מגרש אותו מארצו, בעוד שאבימלך מפצה אותו, ואף מגלה כלפיו יחס ידידותי, ומציע לו להתגורר היכן שיחפוץ.

הרמב"ן[10] תוהה האם אבימלך בסיפור על אברהם הינו אותו אבימלך בסיפור על יצחק, או שמא כל מלכי פלשתים היה שמם אבימלך, כשם שמלך פלשתים בתקופתו של דוד היה שמו אבימלך, ומביא את דעת אונקלוס כי אבימלך בימי יצחק, היה בנו של אבימלך של אברהם‏[11]. לעומתו רבינו בחיי לא מוטרד מהפער הכרונולוגי וסובר כי מדובר באותו אבימלך בשני הסיפורים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "אבימלך" בדומה לשמו של שר צבאו "פיכל" - הינו שם שמי ולא פלישתי. אף שהפלשתים פלשו ממערב דרך הים התיכון, וכונו לכן "גויי הים", כנראה שבכדי להתאזרח במרחב הקיים, הם אימצו שמות שמים שהגיעו דווקא ממזרח.

מקור השם "אבימלך" יכול להתפרש בכמה צורות:

  • אבי-מלך - שאביו היה מלך. כלומר מלך שממשיך את השושלת המלכותית, ולא התחיל אותה מעצמו.
  • מלשון האליל מולך (מלך, מילכום), שאותו כנראה עבדו פלשתים. שימוש בשם האליל או האל כבסיס לשם האדם בהטיות ובצירופים שונים, היה מקובל בתקופת המקרא (המקבילה הישראלית הייתה בשם "אב-יה" או "אביאל"). הדבר נועד ליצור זיקה בין האדם לאל שהאמין בו, לעתים להורות על יעוד אלוהי מיוחד שהאדם התברך בו. במקרה של מלכים כמו אבימלך הדבר נועד לרמוז על כך שמלכותו של המלך איננה סתם אנושית אלא אלוהית, ויש למלך מעמד אלוהי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לורית רמון,בעד החלון נשקפה:השתקפות המווטיב במקרא ובספרות הבתר מקראית:תל אביב:הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד, 2012.בתוך פרק שני סעיף ז 'וישקף אבימלך פלשתים בעד החלון' ,בראשית כו' 11-6.מקורות בתר מקראיים לתמונת אבימלך המשקיף בחלון. עמ' 202-211.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק כ' א'-י"ח,
  2. ^ מאיר שלו מציין בספרו ראשית (הוצאת עם עובד, 2008) כי זהו החלום הראשון המוזכר בתנ"ך.‏
  3. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק ט"ו
  4. ^ בראשית כ"א כ"ב-ל"ב
  5. ^ בראשית כ"ו א'-ל'
  6. ^ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק י'
  7. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק ט'
  8. ^ רש"י, בראשית כ' ו' - על בסיס תשובת ה' לאבימלך
  9. ^ בראשית פרק י"ב
  10. ^ רמב"ן, בראשית כ"ו א'
  11. ^ מה שטורד את הרמב"ן הוא הפער הכרונולוגי בין שני הסיפורים, העומד על ארבעים שנה, אם לא יותר, מכיוון שיצחק נשא את רבקה בגיל ארבעים, על פי האמור בבראשית כ"ה כ'.