יצחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק מברך את יעקב, גוסטב דורה

יִצְחָק, מכונה במסורת היהודית יִצְחָק אָבִינוּ, דמות מקראית, אחד משלושת האבות והיחיד בהם שלא עזב בחייו את ארץ ישראל. בנם של אברהם ושרה, נולד כשאברהם היה בן 100 ושרה בת 90. על פי מדרש סדר עולם בשנת ב'מ"ח (2048) לבריאת העולם וחי בתקופת האבות. סיפור חייו מסופר בספר בראשית, בעיקר בפרקים כ'-כ"ח, ועל פיו נפטר יצחק בגיל 180.

הבשורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימו שרה הייתה עקרה, ובהיותה בגיל מופלג, אלוהים מבשר את אברהם כי אשתו תלד לו בן. תגובתו של אברהם היא השתאות וצחוק, "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד."‏[1] גם כאשר שרה מתבשרת היא צוחקת, "וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן."‏[2] אך צחוקה בניגוד לצחוקו של אברהם מעורר עליה תרעומת מצד אלוהים. כמובן שיצחק קרוי על שם הצחוק והפרדוקס שבלידתו, "וַתֹּאמֶר שָׂרָה--צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים: כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי". מקרה דומה לכך בתנ"ך הוא לידתו של שמשון לאחר שאימו מתבשרת בידי מלאך על כך. בואו של יצחק לחיק המשפחה גורם לבן השני ישמעאל ולאימו להדחות מתוך המשפחה, לאחר ששרה לא רואה בעין יפה את העובדה שהוא מצחק, ומבקשת לגרשם. פעולה שאברהם עושה במורת רוח רבה, ורק לאחר התערבותו של אלוהים בדבר.

העקדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עקדת יצחק

לאחר שאבימלך כורת ברית עם אברהם, אלוהים ציווה את אברהם להקריב את יצחק, בנו האהוב והמועדף שנולד בדרך נס. המקרא מתאר דו-שיח קצר בין האב לבנו שנושא עליו את עצי העולה, שתמה על כך שאין שה לקורבן, ואת תשובתו של אברהם שמסתיר זאת ממנו: "אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי". לאחר שהבן מבין שהוא למעשה השה, נראה שאיננו מתנגד למעשה ואברהם עוקד אותו על גבי מזבח ומתכונן להקרבתו. בעוד שלפי פשט המקרא יצחק מתואר בזמן המעשה כנער, על פי חישוב של הפרשנים היה בן 37. על פי התורה אברהם בא לשחוט את יצחק וכששלח ידו לקחת את המאכלת (סכין השחיטה) שמע מלאך קורא בשמו ואומר לו להפסיק את המעשה ולא לשלוח ידו אל הנער. אברהם מביט ורואה אייל, שהסתבך בסבך בקרניו ואותו הוא מעלה לעולה, במקום את יצחק. מעשה זה ידוע בשם עקדת יצחק ובעקבותיו נאסר על יצחק לצאת מארץ כנען, אף בזמן הרעב, מכיוון שהוגדר כ"עולה תמימה"‏[3].

על פי האגדה השטן בא בצורות שונות, והפריע לאברהם ויצחק להגיע אל הר המוריה (הוא הר הבית). השטן נכשל בכל פעם עקב נחישותם של אברהם ויצחק, ולאחר שנכשל בניסיונו הלך אל שרה ואמר לה שאברהם יצא לשחוט את בנה היחיד, ושרה מתה בעקבות זאת.

נישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגישת יצחק ורבקה: גוסטב דורה

בהגיע יצחק לגיל 40, לאחר מותה של שרה בסמיכות לעקדה, שלח אברהם את אליעזר עבדו לחרן בראש משלחת על מנת למצוא ליצחק כלה מבנות חרן, כך שלא יצטרך להנשא לבנות הארץ. אליעזר שמגיע לחרן עם עשרה גמלים וכבודה רבה, מתרשם מאוד מבת אחיינו של אברהם רבקה, בפגישה אקראית ליד הבאר, לאחר שהיא משקה אותו ואת גמליו במים, הוא פוגש את משפחתה, הוא בנאמנות רבה פורש את הצעת הנישואין, ומקבל את הסכמתם. רבקה ונערותיה מגיעות איתו מחרן וכאשר הם מגיעים לסביבות בית אברהם, רבקה רואה את יצחק שיצא "לשוח בשדה"‏[4] ונופלת מעל הגמל. לאחר שמתבררת לה זהותו של האיש היא מתכסה בצעיף, ויצחק נושא אותה לאישה ומביאה לאהלו ומתנחם בה אחרי אימו. אצל רבקה ויצחק נתקלים בזוגיות הטובה ביותר בין האבות. כאשר מתברר שהיא עקרה, הוא מתפלל למולה שתיפקד בבנים. גם כאשר הוא בסכנת חיים ומנסה להסתיר שרבקה היא אשתו, הדבר קשה עליו ומתגלה במהרה. "וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק, אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ."‏[5] . וגם כאשר רבקה עמדה מאחרי המזימה להעביר את הברכות ליעקב, יצחק מקבל את הדין, ולא פונה אליה בשום טרוניות.

הבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 60 לאחר כשהתברר שרבקה עקרה, התפללו יצחק ורבקה לאלוהים שיפקוד אותם בבן, ואכן באותה שנה נולדו להם תאומים: יעקב ועשו. לכל אחד מהבנים אופי שונה. בעוד שרבקה מעדיפה את יעקב איש האהלים התם, יצחק דווקא מעדיף את עשו הצייד איש השדה, כי ציד בפיו. וכאשר הוא מזקין ועיניו כהות הוא מבקש לברך את עשו, אך אשתו זוממת ומדרבנת את יעקב להיכנס במקומו וליטול את הברכות. גם לאחר מעשה הרמיה לא שומעים טרוניות מיצחק הן כלפי רבקה והן כלפי בנו יעקב. ולהיפך הוא מאשרר את ברכתו ואומר "גם ברוך יהיה" ולפני שהוא שולחו לחרן, הוא מאשש שוב את הברכה: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם."‏[6].

עיסוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המתואר במקרא היה יצחק חקלאי, שעיבד קרקע וגידל צאן ובקר, מה שהצריך מים וחפירת בארות.‏[7] . המקרא מתאר כי עשה חיל רב בעבודתו, וראה ברכה גדולה מעבר למידה בגידוליו ובמקניו, עד כי צבר נכסים כל כך מרובים, שהפלשתים מקנאים בו ומגרשים אותו מהם, ולאחר מכן אבימלך מלך גרר מלך פלשתים כנראה מתחרט, בא אליו וכורת איתו ברית, כי הוא רואה בהתעשרות הגדולה שלו סימן שה' איתו, ואיננו רוצה להיות איתו במצב של עימות.

אופיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דמותו של יצחק מאפיינת תכונת הפסיביות. אברהם עוקד אותו על גבי המזבח וקולו לא נשמע במחזה המבעית. עבד אביו בוחר בעבורו את אשתו, בניגוד ליעקב שמתאהב ברחל ובוחר אותה. הוא חופר את הבארות אשר חפר אביו, וקורא להם בשמות שקרא להם אביו.‏[8] אפילו את הברכות שרצה לתת, הוא לא יכל לתת למי שרצה. וגם לבסוף הוא שולח את יעקב לחרן לא בשל רצונו אלא בשל הפצרותיה של רבקה.‏[9]. על פי הקבלה מידתו של יצחק היא גבורה ודין.‏[10] מידה זו נרמזת במפורש בתורה כאשר לבן דולק אחרי יעקב, יעקב אומר לו: "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי, כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" (שם ל"א מ"ב) ואחר כאשר כל אחד מהם נשבע בשם אלוהיו, יעקב נשבע בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.

תולדות יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתולדות יצחק יש שתי גרסאות:

  1. לפי רש"י :" בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקדה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה:[11].
  2. סדר עולם רבא רבה, פרקים א' וב': יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ארבע עשרה שנה‏[12].
המאורע המועד והמקום שנות יצחק
לידתו "אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק. אמר הקדוש ברוך הוא, הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה. (תנחומא, פקודי, א') גרסאות אחרות "בפסח נולד יצחק" (מסכת ראש השנה, י"א,א')
ברית מילה כ"ב ניסן - הראשון שנימול לשמונה ימים
"וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק" (כ"א,ח') בנגב, בבאר שבע :"דאמר רבי יהושע בן מנחמה: אותן ששים ושנים מלכים שהרג יהושע, כולם היו במשתה של אברהם אבינו, ולא שלושים ואחד היו ?!" או " ויעש המלך משתה גדול גדולי עולם היו שם" (מדרש רבה, נ"ג,י') "לסוף עשרים וארבע חדש" (רש"י) או "ויגדל הילד ויגמל ר' הושעיה רבה אמר נגמל מיצר הרע" (מדרש רבה נ"ג,י') - בר-מצווה
העקדה בראש השנה לפי הפסוק: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה"(כ"ב,י"ד) - בפסיקתא רבתי נאמר:" מהו היום, כיום, מפני שראש השנה היה" (מ'). ויש אומרים ביום הכיפורי או פסח 26 שנה או 37 שנה
לידת רבקה "שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה" (רש"י כ"ה,כ') 37 שנה - אותה שנה
מות שרה "עמדה לו לחודש מרחשוון זכותה של שרה אמנו, שנפטרה בירח זה. מועד אחר לפטירתה נזכר כראש השנה(מדרש אסתר פרק ג') 37 שנה - אותה שנה
נשואיו עם רבקה "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" ("ה,כ') רבקה בת 3‏[11] רבקה בת 14 ,‏[12] , היה בן 40
לידת יעקב ועשו "שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, י"א,א)רבקה בת 23‏[11] רבקה בת 34‏[12] 60 שנה
בר מצווה "ויגדלו הנערים" - כל אחד לדרכו 13
מיתת אברהם יצחק וישמעאל קוברים אותו 75 שנה
מכירת הבכורה ביום פטירת אברהם 75 שנה
ברכת ה' ליצחק אחרי פטירת אברהם רבקה בת 86‏[11] רבקה בת 97‏[12] 83 שנה
גרר הברכה, הריב והברית 75 - 100 שנה
נישואי עשו "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי"(כ"ז,ל"ד) והרי נולד שהיה יצחק בן 60 100 שנה
הברכה ליעקב ולעשו "אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י,כ"ז,ב') 123
יעקב בחרן "אמר רבי חייא בר אבא...למדנו ששמש יעקב בבית עבר י"ד שנה כשפירש מאביו קודם שבא אצל לבן" ( רש"י כ"ה,י"ז) - 14 שנה בבית עבר ועוד 20 שנה בבית לבן ועוד שנתיים בדרך 123- 159
מיתת רבקה לפי יום פטירתה של דבורה מנקת רבקה, ואילו הכתוב אינו מציין את יום מותה של רבקה אימנו. חז"ל מציינים שדבורה ורבקה אימנו נפטרו באותו יום 159 שנה
מיתת יצחק "וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה". "זקן ושבע ימים" (ל"ה,כ"ח) 180 שנה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (בראשית י"ז י"ז)
  2. ^ (בראשית י"ח י"ב)
  3. ^ זוהר חלק ג דף לז/א
  4. ^ (מה שפורש בתלמוד כחיבור תפילת מנחה)
  5. ^ (בראשית כ"ו ח')
  6. ^ (בראשית כ"ח ג'-ד')
  7. ^ (בראשית כ"ו י"ב-י"ד)
  8. ^ (שם כ"ו י"ח)
  9. ^ (שם כ"ז מב - כ"ח ו')
  10. ^ זוהר חלק ג' דף א, שערי אורה - השער השמיני - הספירה השלישית.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 גרסה ראשונה
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 גרסה שנייה


עם ישראל - האבות והאימהות

אברהםשרה
יצחקרבקה
יעקבלאה - רחל - זלפה - בלהה