משתמש:JonJona12/אורה קדם

אורה קדם
	אורה קדם
לידה	1924(בת 93) (גיל: 100 בערך)
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	ישראל
פרסים והוקרה	כלת פרס ישראל לשנת 1961
תרומות עיקריות
	חקר בתחום התפלת מים

אורה קדם (נולדה ב-1924.2.7 כ"ד בטבת ה'תרפ"ד), פרופסור לכימיה שהתמחתה בתחום התפלת מים וזכתה על מחקרה המשותף עם פרופסור אהרון קציר בפרס ישראל לשנת 1961.^[1]

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם יוספה כץ לשרה ולאליהו כץ בווינה שבאוסטריה. העפילה לארץ ישראל בשנת 1940 (בהיותה בת 16), ונמנתה עם ניצולי אוניית הגירוש "פאטריה". כמן כן, במהלך אסון טביעת האונייה, קדם תפסה פיקוד על משפחתה, והצליחה להציל ולהביא בשלום את אמה החולה ועולה נוספת שלא ידעה לשחות לחוף מבטחים.^[2] כאשר הגיעו העולים החדשים(ובינהם קדם ומשפחתה) לחוף העבירו אותם למחנה המעצר הבריטי בעתלית, קדם הגדירה תנאי המחיה כ"לא רעים". קדם למדה עברית בכוחות עצמה והחליטה לעסוק בחינוך. קדם פנתה הישר לסמינר לוינסקי – מדרשה למורים ולגננות, כדי להגשים את שאיפתה להיות מורה בישראל. במשך תקופת לימודיה, קדם עזרה בכלכלת המשפחה בכך שעבדה בעבודות ניקיון, עזרה לאחותה ונתנה שיעורי עזר בפיזיקה.^[2] לאחר זמן מה, סיימה קדם את לימודיה בסמינר למורות.

קדם רצתה להרחיב את הידע שלה ופנתה ללימודי כימיה פיזיקלית. חריצותה והתעניינותה בנושא משכו את תשומת ליבו של המורה לפיזיקה, אלכסנדר בראלי, והוא צירף אותה לחוג מורי הפיזיקה. שם החליטה קדם שמקומה באוניברסיטה. קדם התכוננה לבחינות הכניסה לאוניברסיטה העברית, שהיוו גם תחרות נושאת פרס כספי. קדם עברה את הבחינות בהצלחה ויתרה על כך, זכתה בפרס–28 לא"י – סכום עתק שעזר לה לממן את לימודיה ולכסות מעט מהוצאות המחיה. כבר בשנת הלימודים הראשונה שלה באוניברסיטה העברית בירושלים, הצטרפה קדם לארגון "ההגנה", ועשתה קורס מפקדי כיתות.^[2]

קדם סיימה את לימודי התואר ראשון והשני באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל לסיום לימודיה הצטרפה קדם לחיל המדע במסגרת "ההגנה", ועבדה תחת פיקודו של פרופ' אהרן קציר. בזמן המצור על ירושלים, אורה הייתה אחראית על קבוצת הנשים שהכינה זיקוקים ומוקשים. את אברהם-בעלה לעתיד, הכירה קדם בשמירה משותפת, הוא היה אחראי על הצד המכני.

אורה קדם נישאה לאברהם ויש לה 2 ילדים- אילנה ומיכאל.^[1]

תרומתה המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שירותה בחיל המדע, הצטרפה קדם למחלקה לחקר פולימרים במכון ויצמן למדע. קבוצת המחקר אליה השתייכה, בראשות אהרון קציר, עסקה באותה עת בחקר מקרומולקולות וחלבונים. מטרת המחקר הייתה הבנת הקשר בין תכונות המקרומולקולות והשפעתן על החלבון, אך תוצאותיו עתידות היו להשליך על יישומה של כימיה פיזיקלית על תהליכים המתרחשים באורגניזמים חיים. חשוב לציין כי את מכשירי המעבדה קדם הרכיבה במו ידיה. עבודתם נערכה במשותף עם קבוצות מחקר מהולנד. בשנת 1958 עבדה קדם באוניברסיטת ליידן שבהולנד בחקר ממברנות. במחקר זה הוגדר על ידה הקשר שבין תגובה כימית לבין תנועה בין ממברנות ויצירת אנרגיה.^[2]

בשובה לישראל הייתה קדם שותפה למחקרו של אהרון קציר. במהלך חיפוש החומרים למחקר, נתקלה קדם במקרה בספר על פיזיולוגיה של צמחים שבו תוארו ניסויים שונים. קדם קישרה בין הניסויים מהספר עם תאוריה על ממברנות ומחיבור מפתיע זה נולדו מספר מאמרים שעסקו בהובלה דרך ממברנות ביולוגיות ולפיתוח תאוריה מתמטית שאפשרה תכנון ניסויים בקרומים הביולוגיים וחישוב תוצאותיהם של ניסויים אלו. המאמרים, שהחלו להתפרסם בשנת 1957, זכו לתגובות נלהבות ולהתעניינות רבה. בעבור פיתוח התאוריה והמחקר, קיבלו קדם וקציר את פרס ישראל למדעי הטבע לשנת 1961.^[2] ^[3] מאז המשיכה קדם לעסוק בחקר ממברנות – נושא שהגיעה בו להישגים מרשימים ולהכרה בין-לאומית. בשנת 1964 שהתה קדם בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס והצטרפה למחקר בנושא הקשר בין מים לבין מטבוליזם ביצורים חיים. במחקר זה ואחרים נוכחה שמערכות הגוף הנחקרות, של יצורים חיים, אינן שונות בתחום זה ממערכות אחרות. בשלהי שנות השישים החלה קדם להתעניין בתחום התפלת המים.

עבודתה בתחום התפלת המים הייתה חלוצית. בשנת 1967 הזמין אותה פרופ' ישראל דוסטרובסקי (שכיהן כמנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית), לקריה למחקר גרעיני, שם תמשיך בביצוע פרויקט להפרדת מתכות שהחלה בו. אורה, שראתה בוועדה לאנרגיה אטומית את ביתה השני, ביססה פרויקט לגיוס כוחות צעירים לקריה ודרכי עבודה חדשות. במקביל לעבודתה בקריה למחקר גרעיני, החלה קדם ללמד במוסדות האקדמיים בעיר שהיו לאוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1970 מונתה קדם לפרופסורית מן המיניין במכון ויצמן. בשנת 1972, עם שובה משנת שבתון בבאזל, ועל רקע מותו של פרופ' אהרן קציר, התבקשה קדם להמשיך את חקר הממברנות במכון ויצמן. לשם כך, בשנת 1973, ייסדה קדם את המחלקה לחקר ממברנות (לימים המחלקה לכימיה ביולוגית) במכון ויצמן ועמדה בראשה. קדם יחד עם חוקר שעבד איתה, ד"ר רנה בלוך הקימו את חברת Research Products Rehovot( לימים Membrane Products) שהיא חברת מחקר לפיתוח ממברנות להתפלת מי ים. בשנת 1976 קדם מונתה למנהלת המדעית של החברה.^[2] לאחר פרישתה ממכון ויצמן הצטרפה קדם לסגל אוניברסיטת בן-גוריון, תחילה כיועצת ולאחר מכן, בשנים 1995–2003 היא שימשה כראש המחלקה להתפלה וטיפול במים באוניברסיטה.

השיטות שפיתחה קדם בתחום התפלת המים סייעו לישראל להתמודד עם המחסור התמידי במים שפירים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלת פרס ישראל במדעי החיים לשנת 1961
כלת פרס מפעל החיים (17-18.3.2010)^[4]
כלת פרס דדלי רייט
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות בן-גוריון
דוקטור לשם כבוד אוניברסיטת Twente בהולנד (2007)
חברת האקדמיה האמריקאית הלאומית להנדסה.

מאמרים ועבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

O. Kedem, A. Katchalsky : Thermodynamic analysis of the permeability of biological membranes to non-electrolytes . In: Biochim. Biophys. Acta . 27 (1958) pp. 229-246. Doi: 10.1016 / 0006-3002 (58) 90330-5
O. Kedem, S. Roy Caplan: Degree in Energy and Energy . In: Transactions of the Faraday Society. 61 (1965), pp. 1897-1911.
C. Linder and O. Kedem: Asymmetric ion exchange mosaic membranes with unique selectivity . In: Journal of Membrane Science. 181 (2001), pp. 39-56.