משתמש:Papier7/קהילת יהודי סרהיי

קהילת יהודי סרהיי (ביידיש: סערהיי; בליטאית: Seirijai) שבליטא התקיימה החל מתחילת המאה ה-18 עד להשמדתה בשואה. הקהילה התאפיינה ב[יש להוסיף כאן דברים הייחודיים לקהילה ומסכמים את סיפורהּ הייחודי במשפט או שניים].

סרהיי נמצאת בדרום-מערב ליטא, כ-25 ק״מ מעיר המחזור אליטא. היא נוסדה בתחילת המאה ה-16 ליד אחוזה בת אותה השם. לימים עברה האחזוה לרשות משפחת האצולה רדזיוויל שאחד מבניה קיבל עליו את הקלוויניזם, ולכן בסוף המאה ה-16 היתה למרכז קלוויניסטי בליטא. במחצית השנייה של המאה ה-17 סרהיי קיבלה זכויות עיר והתיישבו בה הרבה בעלי מלאכה גרמניים. ב-1795, אחרי חלוקת פולין השלישית, סרהיי עברה לשלטון פרוסיה, נותקו קשריה המסחריים והמשקיים עם ליטא והיא החלה להתנוון. בשנים 1807-1815 סרהיי השתייכה לדוכסות ורשה. ב-1815 היא עברה לשליטת האימפריה הרוסית והיתה למרכז נפה. בהמשך צורפה לפלך סובאלק. גם בימי שלטון ליטא העצמאית (1918-1940) היתה סרהיי מרכז נפה. עם פלישת הצבא הגרמני לליטא הגרמני לליטא ב-1941 סרהיי נהרסה כמעט כליל.

בתחילת המאה ה-19 התקיימו בסרהיי ימי שוק וירידים שנתיים והמסחר פרח. בשנת 1900 פרצה בסרהיי שריפה שפגעה קשות בכלכלה המקומית.

אוכלוסיית סרהיי לפי שנים

שנה	סה״כ	יהודים	באחוזים
1808	1,100	-	-
1856	2,138	1,492	70%
1897	2,664	1,614	60%
1902	3,250	-	-
1923	1,884	-	47%
1940	2,00	~800	40%

תולדות הקהילה

ראשית הקהילה

ראשוני היהודים התיישבו בסרהיי כנראה בתחילת המאה ה-18. הם עסקו במסחר, בחקלאות ובדייג. בית הכנסת בסרהיי נבנה כבר בשנת 1726.

הישוב היהודי עד אחרי מלחמת העולם הראשונה

בין הרבנים שכיהנו בסרהיי היו: הרב חיים וסרצוג (באמצע המאה ה-19), הרב גרשון רבינזון (משנת 1876) והרב אברהם צבי פנחס אליאשברג (1901-1908) שעלה לארץ ישראל בשנת 1929.

הגאון מוילנה (הגר״א) שהה בסרהיי שנה שלמה בעת שליטת הפרוסים במקום (1795-1807), ובה השלים את כתיבת ספרו ״אדרת אליהו״. בסרהיי הייתה מסורת, שבזכות הגר״א לא נשרף אף פעם הרחוב בו הוא גר, על אף ששריפות רבות פקדו את העיירה.

הילדים היהודיים למדו בחיידר, בתלמוד תורה ובישיבות. בשנת 1887 נוסד בסרהיי ״חיידר מתוקן״ בבית שנקנה עבורו והיה מוקף גן, ולמדו בו 50 תלמידים בהדרכת 2 מורים. הם למדו בנוסף ללימודי הקודש גם חשבון ורוסית. חברת מפיצי השכלה ברוסיה נהגה לתת ספרי קריאה שונים לצעירים שידם לא היתה משגת.

מ-1880 ואילך גברה בסהריי פעילות תנועת חיבת ציון. ב-1899, רבה של סרהיי, הרב יצחק אייזיק וולפרט, השתתף כציר מטעם סרהיי בוועידה הגלילית של ציוני רוסיה שהתקיימה בווילנה. בנוסף, יהודי סרהיי אספו כסף למען יישוב ארץ ישראל. ברשימות תורמים מסרהיי שפורסמו בין השנים 1883-1903 בעיתון המליץ מופיעים שמותיהם של מאות מיהודיי סרהיי. בסרהיי ישב במשך 6 שנים דוד גורדון, העורך של העיתון העברי הראשון המגיד.

בשנות ה-90 של המאה ה-19, כאשר הייתה תקופה מיתון בסהריי, יהודים רבים הגרו מחוץ לליטא. בשריפה שהיתה בשנת 1912 עלתה באש מחצית העיירה. בזמן מלחמת העולם הראשונה, ב-1 באפריל 1915, גירשו שלטונות הצבא הרוסי את יהודי סרהיי מעיירתם.

ראשית הקהילה

חשוב מאוד לציין את תחילת ההתיישבות היהודית במקום, רב ראשון, מוסדות ראשונים, וככל הידוע.

התפתחות הקהילה

יש ליצור כאן חלוקה לתקופות בהתאם לתולדותיה.

לאורך כל הסעיפים אפשר ורצוי להוסיף ציטוטים משמעותיים, המסייעים להבין את סיפורה של הקהילה ולהשמיע את קולהּ מתוך דפי היסטוריה (איך? לחצו על כפתור "הוספה", בחרו באפשרות "תבנית", וחפשו את אפשרות "ציטוט" - לאחר מכן מלאו את השדות בהתאם להנחיות). כדאי להקפיד על ציטוט קצר וממוקד, שנוגע במהות הדברים. במקרה של דילוג על חלקים בטקסט, יש להקפיד על סימון באמצעות שלוש נקודות.

— וכמובן לא לשכוח לציין את המקור בסוף הציטוט

בזמן מלחמת העולם הראשונה

יש לפרט, אם ידוע על קורות הקהילה בתקופה זו.

בין מלחמות העולם

כאן יש להכניס גם את הנתונים של ערב השואה - חשוב שיהיו נתונים מספריים.

אם יש ברשותכם תמונות, יצירות אומנות או ממצאים ויזואליים אחרים המספרים את סיפורה של הקהילה ואנשיה, כדאי מאוד להעלותם (באמצעות לחיצה על כפתור "הוספה" למעלה, בחירת האפשרות של "תמונות ומדיה", ומעקב אחר ההנחיות). חשוב מאוד להקפיד על (1) סריקה איכותית של התמונה, (2) רישום פרטים מדויקים ומלאים אודותיה (3) ושמירה על זכויות יוצרים

.

אישים מרכזיים בתולדות הקהילה

אם מתאים לכתוב בנפרד; יכול להיות שמתאים יותר לשלב סעיף זה בחלק ההיסטורי

מוסדות מרכזיים בקהילה

מוסדות לימוד

בתי ספר, ישיבות, מוסדות השכלה אחרים

גורל יהודי הקהילה בשואה

בספטמבר 1939, הסובייטים כבשו את איזור סובאלק שבפולין במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. כחודש לאחר מכן, במסגרת התיקונים והשינויים להסכם, הסובייטים נסוגו והאזור עבר לידיים גרמניות. הגרמנים גירשו יהודים רבים לגבול הליטאי. הליטאים לא אפשרו להם להכנס לליטא והגרמנים לא אפשרו להם לחזור, והם נאלצו לשהות בגבול עד שצעירים יהודים מהכפרים הסמוכים הבריחו אותם לתוך ליטא. כ-50 מתוך 2400 הפליטים שהגיעו לליטא נקלטו בסרהיי. הקהילה בסהריי דאגה לשיכונם ולפרנסתם.

עם סיפוח ליטא לברית המועצות ביוני 1940, רוב החנויות ומפעלי התעשייה היהודיים הולאמו ומונו נציבים לנהל אותם. כל המפלגות ותנועות הנוער הציוניות פוזרו, פעילים נעצרו ובית הספר העברי נסגר. אספקת הסחורות הצטמטמה ולכן המחירים עלו, והמעמד הבינוני, שהיה ברובו יהודי, נפגע קשה.

כיבוש האזור והשפעותיו על הקהילה

הצבא הגרמני נכנס לסרהיי ב-23-24 ביוני, 1941, לאחר הפגזות כבדות שהרסו רבים מבתי העיירה. במהלך השבועות הראשונים עשרות צעירים, רבים מהם יהודים, נעצרו באשמיית נטייה לקומוניזם ונרצחו מיד. היהודים הוכרחו ללבוש טלאי צהוב ונאסר עליהם ללכת על המדרכות בעיירה. צעירים יהודים, גברים ונשים, נשלחו לעבודות כפייה בתיקון כבישים וחפירת בורות מחוץ לעיירה, מהבוקר עד הערב. יהודי העיירה לא סבלו ממחסור במזון. השמועה על מצבם ה״טוב״ לכאורה הגיעה ליהודי סרהיי בקובנה והובילה אותם לחזור לעיירה ולשלם כסף לליטאים שהסכימו להסיעם בעגלות רתומות לסוסים, כיוון שנאסר על היהודים להשתמש באמצעי תחבורה אחרים.

רושם קשה במיוחד השאירה רציחתו של הרופא הצעיר ד״ר הרשל גרברסקי, שהיה אהוד בכל הסביבה ובמיוחד על האיכרים הליטאים. הוא היה ידוע כמי שריפא את העניים בחינם ואף נתן להם מכספו לקניית תרופות. צעירים ליטאים הזמינו אותו למיטת חולה כביכול ובדרך רצחו אותו והטילו גופתו בגינה שליד ביתו. יהודי העיירה ערכו לו הלוויה.

השמדת הקהילה

בתחילת אוגוסט, יותר מ-100 גברים צעירים יהודיים עוכבו ונשלחו לאליטא, כביכול לצורך עבודה. הם נורו בדרך יחד עם יהודים מעיירות קטנות אחרות באזור, ויחד עם הנהג היהודי המבוגר שנאלץ להסיע אותם בעגלה שלו.

שאר יהודי סרהיי והעיירות הסמוכות נכלאו במבנה בי״ס למלאכה עד ה-11 בספטמבר, 1941. הם הובאו ברגל לאתר הרצח בחורשת אברייסק שביער Baraučiškė, כ-3 ק״מ מהעיירה, בשלוש קבוצות גדולות, לבושים רק בהלבשה תחתונה. מתנדבים ליטאים הצעידו אותם לאתר הרצח ושמרו עליהם במהלך הירי. ראשונים נשלחו הגברים, שנורו לתוך בור הריגה שנאלצו לחפור בעצמם. בהמשך הילדים והנשים נורו לבור אחר. הקבוצה השלישית כללה קשישים והובאה בעגלות. עד ראייה סיפר שהוא ראה קצין גרמני מצלם את הטבח. מכובדי סרהיי הליטאים (למשל המלומדים והמורים), שכניהם של היהודים, נכחו בטבח. לפי מקור ליטאי, איכר מכפר סמוך והכומר של סרהיי הסתירו יהודים.

הטבח בוצע ע״י יחידת הקומנדו הממונעת של המן, שהגיעה לעיירה באוטובוס מאליטא ביום הרצח. מטרת היחידה הייתה רצח יהודי עיירות ליטא, והיא פעלה בין יולי לאוקטובר 1941. לפי דו״ח יגר, היחידה רצחה כ-70,000 יהודים. היא כללה כ-8 גרמנים מהאייזנגרופן וכ-60 ליטאים, ונהגה להיעזר ב״אקטיביסטים״ ומתנדבים ליטאים מקומיים.

מעדותו של חקלאי ליטאי:

היה מפקד משטרה חדש; [...] הוא הזמין אותי לבוא לתחנת המשטרה. קיבלתי רובה והתבקשתי לשמור על הגטו במבנה ביה״ס של סרהיי. הסכמתי לבצע את העבודה. היה עליי לירות אם מישהו ינסה לברוח, אבל אף אחד לא ניסה. הירי התחיל אחר הצהריים ונמשך עד הערב, כשכל היורים חזרו לסרהיי

— עדותו של Vladas Pavilionis, חקלאי ליטאי מהעיירה Akočiai שנולד ב-1905, נלקחה ב-5 בספטמבר, 1944, Lithuanian Special Archives, Fund K–1, Inventory No. 58, File No. 46373/3, p. 58-61

בדו״ח יגר נכתב שבסרהיי נרצחו 953 יהודים ב-11 בספטמבר, 1941, ביניהם 229 גברים, 384 נשים ו-340 ילדים.

לאחר השואה

האם הקהילה קיימת כיום? האם התקיימה זמן מה לאחר השואה?

דמויות מוכרות יוצאות הקהילה

אם רלוונטי

הנצחת הקהילה

האם יש מפעלים מרכזיים להנצחת הקהילה? האם יש המשך לקהילה באזורים מסוימים בעולם, ואיזו צורה?

• קהילת יהודי סרהיי
• אנדרטה בחולון
• אחרי המלחמה מס׳ ניצולים הקימו אנדרטה מעל קברי האחים. בשנות ה-90 שונה הכיתוב שעליה לכיתוב הנוכחי (ביידיש ובליטאית): ״כאן נשפך דמם של 953 יהודים ילדים, נשים וגברים שנרצחו בברוטליות ע״י הרוצחים הנאצים ועוזריהם ב-11/09/1941״.

לקריאה נוספת

• פנקס הקהילות: ליטא, עריכה: דב לוין ויוסף רוזין, ירושלים: יד ושם, תשנ״ו, עמ׳ 444-447.
• יהדות ליטא, כרך שלישי, תל אביב: האגודה לעזרה הדדית ליוצאי ליטא בישראל, תשכ״ז, עמ׳ 333-335.
• מוריס ס. שולזינגר, The Tale of a Litvak, ניו יורק: Philosophical Library, 1985, פרק 6.
• יוסף רוזין, Preserving Out Litvak Heritage, כרך ראשון, ליג סיטי: JewishGen, תשס״ה, עמ׳ 431-454 (באנגלית).
• ננסי וסטיוארט שנברג, Lithuanian Jewish Communities, ניו יורק: Garland, 1991, עמ׳ 262, 263 (באנגלית).

קישורים חיצוניים

• ישראל קפלן, קורות יהודי סרהיי, ליטא, מאת ישראל קפלן, באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות, יוני 1941.
• Mass Murder of The Jews of Seirijai, Holocaust Atlas of Lithuania (באנגלית).
• Execution of Jews in Seirijai, The Map of The Holocaust by Bullets (באנגלית).
• חנה רוזן, Return to Serei, LitvakSIG, ספטמבר 2001 (באנגלית).