ניהט ארים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניהט ארים וריצ'רד ניקסון

איסמאיל ניהט ארים (טורקית İsmail Nihat Erim) (נולד ב-1912 - נרצח ב-19 ביולי 1980) היה משפטן, עיתונאי ומדינאי טורקי, סגן ראש ממשלת טורקיה מ-1948 עד 1950 וראש ממשלת טורקיה.

ארים למד משפטים באוניברסיטת איסטנבול והשלים את עבודת הדוקטורט שלו בפריז ב-1939. לאחר מכן היה למרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת אנקרה ומונה ליועץ משפטי לשר החוץ של טורקיה ב-1943. ארים נטל חלק במשלחת הטורקית לדיונים בעניין הקמת האומות המאוחדות בסן פרנסיסקו ב-1945. באותה שנה נבחר לאסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה מטעם מפלגת העם הרפובליקאית וכיהן בה עד שהמפלגה הפסידה בבחירות ב-1950.

ארים היה לעורך הפוליטי בעיתון "אולוס" (Ulus) ולאחר שזה נסגר הקים עיתון משלו ב-1953 בשם "יני אולוס הלקצ'ה" (Yeni Ulus–Halkçı). ב-1956 לקח ארים חלק בשיחות אודות עתידה של קפריסין שנערכו בלונדון ומונה לנציבות האירופית לזכויות אדם. הוא המשיך לעסוק בניסוחה של החוקה הקפריסאית ב-1959 וייעץ בנושא זה למשלחת הטורקית לאומות המאוחדות.

ב-1961 שב ארים לכהן באסיפה הלאומית כראש סיעת מפלגת העם הרפובליקאית, אך שנה לאחר מכן הורחק משורות המפלגה באופן זמני עקב מחלוקת בינו לבין מנהיגה איסמט אינני. בין 1961 ל-1970 היה ארים נציגה של טורקיה למועצת אירופה.

לאחר ההפיכה הצבאית השנייה בטורקיה בשנת 1971 ייעצה המועצה לביטחון לאומי לארים לפרוש משורות מפלגתו, והוא מונה לראש ממשלה "על-מפלגתי" ב-26 במרץ 1971. ארים כיהן בראשה של ממשלת אחדות לאומית חלשה עד 3 בדצמבר 1971 עת נאלץ להתפטר בשל קריסת ממשלתו, אך נשיא טורקיה ג'וודט סונאי מינה אותו לכהונה נוספת כשבוע לאחר מכן. ב-17 באפריל 1972 התפטר ארים מראשות הממשלה באופן סופי כשמדיניותו לא זכתה לתמיכת האסיפה, ופרש מהתפקיד ב-22 במאי 1972. בתקופת כהונתו, שנמשכה כ-14 חודשים בלבד, הספיק ארים להקים את משרד התרבות ולאסור על גידול אופיום בלחץ אמריקאי. בתקופתו אף פוזרה ונאסרה "מפלגת הפועלים הטורקית" (Türkiye İşçi Partisi, TİP) ונרצח קונסול ישראל בטורקיה אפרים אלרום. שנות שלטונו של ארים התאפיינו ברדיפת ארגונים שמאלנים ומעצר פעילי שמאל.

ארים נרצח ב-19 ביולי 1980 ומילטנטים שמאלנים נטלו אחריות על המעשה. ייתכן שההתנקשות בחייו באה על רקע רדיפת השמאל בתקופת כהונתו כראש ממשלה, וכן אפשר שתרמה להתחוללותה של ההפיכה הצבאית השלישית בטורקיה ב-12 בספטמבר 1980.