ניו ריפבליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ה"ניו ריפבליק" (באנגלית: The New Republic‏ - TNR) הוא שבועון אמריקני דעתני, המופץ מדי שבוע בתפוצה של בין 40,000 - 65,000 איש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"ניו ריפבליק" נוסד על ידי הרברט קרולי וולטר ליפמן שנעזרו כלכלית בדורותי פיין ויטני ובעלה, וילאד סטרייט, שזכו בעיקר הבעלות על העיתון. ב-7 בנובמבר 1914 יצאה לאור המהדורה הראשונה של העיתון. קו העריכה היה ליברלי ופרוגרסיבי ועסק רבות בתיעוש שפקד את ארצות הברית החל מסוף המאה ה-19 ובהשלכותיו על החברה האמריקנית. חלקו של השבועון בעיצוב דעת הקהל והלך הרוח הפרוגרסיבי בקרב הממשל האמריקני נחשב גדול.

במהלך מלחמת העולם הראשונה דחק ה"ניו ריפבליק" לכניסת ארצות הברית למלחמה לצד מדינות ההסכמה. לאחר המלחמה ראה השבועון בעין יפה את צמיחת המשטר קומוניסטי בברית המועצות. עם תחילת המלחמה הקרה, ועזיבתו של העורך הנרי וואלאס, השתנתה גישתו של השבועון והוא החל מבקר את מדיניותה של ברית המועצות. במהלך שנות ה-50 ביקר השבועון את המקארתיזם ורדיפת הקומוניסטים בארצות הברית. במהלך שנות ה-60 התנגד המגזין למלחמת וייטנאם אולם בו בזמן תקף את השמאל החדש.

ב-1975 נקנה השבועון בידי מרטין פרץ, מרצה מאוניברסיטת הרווארד למדעי החברה. פרץ, יוצא השמאל החדש, עזב את התנועה על רקע תמיכתה בתנועות שחרור לאומניות שונות, ביניהן הארגון לשחרור פלסטין. תחת פרץ החל העיתון לנקוט קו יותר פרו-אמריקני, פרו-ישראלי, בעד מדיניות חוץ אמריקנית נוקשה יותר וכלכלית לנטות לכיוון נאו ליברליזם. במהלך שנות ה-80 תמך העיתון בנשיא ארצות הברית רונלד רייגן ובמאבקו בקומוניזם. במהלך שנות ה-90 תמך העיתון במלחמת המפרץ, מלחמת קוסובו והמלחמה בבוסניה. תמיכה זאת הייתה בשם האמונה בהתערבות במשברים הומניטריים ובצורך להתשמש בכוח האמריקני על מנת לקדם את קו המחשבה האמריקני בעולם.

החל משנת 2000 חלה ירידה עקבית ותלולה במספר הקוראים של העיתון. לאחרונה עבר בעלים והחל ממרץ 2007 נהפך ה"ניו ריפבליק" לדו-שבועון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]