השמאל החדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השמאל החדש הוא כינוי שהוצמד לתנועות חברתיות ופוליטיות, בעיקר בארצות המערב, שהחלו לפעול בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.

תנועות השמאל החדש הנן תנועות שמאל שהתפתחו בשנות השבעים והשמונים והן מבוססות על ערכי תרבות הנגד וההיפים ועל דעות של מגון סוציולוגים, אנשי רוח, פילוסופים, אמנים ועוד שעלו משנות השישים ואילך. תרבות ההיפים בשנות השישים מרדה למעשה בפוליטיקה בת זמנה, היא בקרה את המערכת הקפיטלסטית, ואת המערכת הדתית הרפובליקנית ופסלה מצד שני את השמאל המרקסיסטי וערכי ההיפים התפתחו באופן שמנוגד ומנותק ממנו. בניגוד לתנועות מרקסיסטיות מן הדור הקודם, שהיו ממוקדות במעמד חברתי ובניסיון לשבור את החלוקה למעמדות חברתיים, ופסלה את השיטה הקפיטליסית לחלוטין, תנועות השמאל החדש מנסות לפעול בתוך המערכת הקיימת ומנסות לשנות את אופייה ולהחדיר לה בהדרגה מערכת מחודשת של ערכים. במהלך שנות החמישים והשישים החלו להתרחש אירועים שונים כמו הנאום הסודי בברית המועצות, מלחמת וייטנאם, מלחמת קוראיה, האביב של פראג והמרד בהונגריה והחלו להגיע ידיעות על הדיקטטרות שהתפתחו במדינות קומוניסטיות שונות וכל אלה הביאו לירידת קרנם של המרקסיזם במערב ובמקביל החלה הפנמה של ערכי שנות השישים, שהחלו להיאבק בארצות הברית במערב וגם מחוצה לה למען ערכים חדשים.

הערכים העיקריים של השמאל החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכרה בזכויות האדם והאזרח ולחימה במערכות גדולות שמפרות אותה (כמו גופים צבאיים, גופים מסחריים, משטרים וכיוצא בזה)
  • מאבק למען איכות הסביבה
  • מאבק להתפרקות מנשק לא קונבנציונלי
  • הכרה בזכויות של מיעוטים ושל חלשים בחברה כמו נכים, זקנים, חולים, אוטיסטים, אסירים ועוד
  • הכרה בקהילת הלהט"ב (תפס תאוצה בעיקר עשר שנים האחרונות)
  • לגליזציה של סמים קלים
  • אישור ביצוע הפלות
  • מאבק בכפייה דתית
  • עצירת מלחמות ומאבק להפלת משטרים דיקטטורים ברחבי העולם

הביקורת החברתית של השמאל החדש והפעילות הפוליטית של תנועות אלו מתמקדת לא רק בנושא זכויות הפועלים והשוויון בין המעמדות, אלא גם בנושאי מגדר ומין (למשל, במהפכה המינית). שיח הזכויות מגיע אצל חלק מן הפעילים גם לזכויות בעלי חיים ולסוגנות. השמאל החדש השתנה אחרי שנות ה-70, כשחלק מן הפעילים "התמסדו" במסגרות המפלגתיות הדמוקרטיות המסורתיות, חלק נטשו את הפעילות הפוליטית והחברתית לטובת פעילות רוחנית/אלטרנטיבית, וחלקם נפטרו. כיום ניתן לראות את גלגולו של השמאל החדש בתנועות גלובליזציה אלטרנטיבית, התנגדות לכלכלה נאו- לברליסטית ואנטי-פשיסטיות, כמו גם בתנועת האוטונומים.

שמות דגש גם על מחאה בחזיתות אחרות, תרבותיות, אתניות, ואפילו רפואיות (למשל, המאבק האנטי פסיכיאטרי). תנועות השמאל החדש מאמצות הגדרות חדשות של התארגנות פוליטית ומאבק חברתי. כך, למשל, היו בין פעילי השמאל החדש כאלה שביקשו למתוח ביקורת על כל הסדר החברתי הנהוג, כל המוסכמות החברתיות וסדרי העבודה והמוסר הקיימים.

פוליטקאים שאותם שניתן להגדיר כשמאל חדש ושמושפעים מחלקו הם : ביל קלינטון, בוריס ילצין, ואצלב האוול, ברק אובמה, טוני בלייר, הילרי קלינטון, ג'ימי קרטר ועוד.

בישראל קמה ב-1968 תנועת "שמאל ישראלי חדש" (שי"ח), שהושפעה ממרד הסטודנטים באירופה ומן השמאל החדש במדינות המערב. ב-1973 התפרקה התנועה לאור ויכוח האם להשתתף בבחירות לכנסת השמינית. הפלג התל אביבי של התנועה, שתמך בתרגום הפעילות החברתית-פוליטית למישור הפרלמנטרי, הקים את מפלגת מוקד, שהצליחה לזכות במנדט אחד ולהכניס לכנסת את מאיר פעיל. תנועות חברתיות ישראליות רבות הושפעו משיח הזכויות של השמאל החדש, והתמקדו לא רק בשאלת הפער בין המעמדות בישראל, אלא גם בשאלות של מידור מזרחיים, נשים, פלסטינים, עובדים זרים, הומוסקסואלים ואחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]