ויאצ'סלב מולוטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויאצ'סלב מולוטוב

ויאצ'סלב מולוטוב (רוסית: Вячесла́в Миха́йлович Мо́лотов)‏ (9 במרץ 1890 - 8 בנובמבר 1986) שר החוץ של ברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה. חתם על הסכם ריבנטרופ מולוטוב. על שמו קרוי בקבוק מולוטוב.

נולד בכפר בשם קוקארקה (Кукарка) שברוסיה הצארית, תחת השם ויאצ'סלב מיכאילוביץ' סקריאבין. אם המשפחה הייתה ממשפחת סוחרים אמידה. למד בקאזאן. הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1906 ושינה את שם המשפחה שלו למולוטוב (פירוש המלה "מוֹלוֹט" ברוסית: פטיש ו"-וֹב" היא סיומת נפוצה). נעצר בשנת 1909 וגורש לעיר וולוגדה. שוחרר בשנת 1911 והחל את לימודיו במכון הפוליטכני בסנקט פטרבורג. בשנים 19121913 היה בין העורכים של עתון פרבדה. בשנת 1915 נעצר וגורש לסיביר. לאחר בריחתו נבחר לוועדה המרכזית של המפלגה הבולשביקית והחליף את שמו למולוטוב. בשנים 19181922 עבד עם זינובייב.

מולוטוב החל לעבוד תחת סטלין כבר בשנת 1922. לאחר מות לנין תמך בסטלין במאבקיו מול טרוצקי, זינובייב וקמנייב.

בשנת 1930 התמנה לתפקיד ראש הממשלה (председатель СНК СССР и Совета Труда и Обороны). ביחד עם סטלין חתם על כל הפקודות להוצאה להורג החשובות בשנות ה-30.

במאי 1939 הוא התמנה לשר החוץ הסובייטי, ובאותה שנה חתמה ברית המועצות על הסכם אי-התקפה עם גרמניה הנאצית, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (על שמם של שני שרי החוץ).

בשנת 1940, במהלך החגיגות ליום הולדתו ה-50 - הוחלף שם העיר פרם למולוטוב. בשנת 1957 הוחזר שם העיר להיות פרם.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה שר חוץ פעיל. השתתף בשיחות רבות עם האנגלים והאמריקאים.

לאחר המלחמה המשיך בפעילות בינלאומית. היה תומך פעיל בהקמת מדינת ישראל. בשנת 1949 שוחרר מתפקידיו. אשתו, פאולינה מולוטובה (יהודייה) נעצרה. ייתכן וחייו בתקופה זו אף הם היו בסכנה.

בשנת 1953 לאחר מות סטלין, תמך בחרושצ'וב והוחזר לתפקיד שר החוץ עד לשנת 1956. בשנת 1957 פעל להדחת חרושצ'וב, והועבר לתפקידים זוטרים. משנת 1963 פרש לגמלאות. ב-1984 הוחזר למפלגה על ידי צ'רניינקו.

מולוטוב נפטר בשנת 1986 בגיל 96 במוסקבה ונקבר בבית הקברות נובודביצ'י.

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא