נטייה מינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נטייות מיניות (או אוריינטציה מינית) פירושו כלל המשיכות המיניות שאדם מסוים חש באופן כללי, באופן ריפיטטיבי (כלומר שחוזר על עצמו), כלפי פרטים המשתייכים לקטגוריות אובייקטים מסוימות (אובייקט בהקשר זה פירושו מושא המשיכה המינית, שהוא בדרך כלל אנושי, ושייך לקבוצה מגדרית מסוימת, כגון גבר או אישה). לרוב האנשים יש נטייה מינית עיקרית אחת, אך ייתכן כי יתקיימו מספר כאלו יחדיו, בעוצמות שונות או דומות לכאורה. כמו כן, לנטייה מינית עצמה לרוב יש גם מאפייינים משניים, או לחלופין "תתי-נטיות" ספציפיות‏[1] למשל בצורה של מיני פטישיזם (כמו במקרה של גבר הטרוסקסואל הנמשך לאישה בביגוד עור, או גבר הומוסקסואל הנמשך לגברים בביגוד עור - בשניהם ישנו ביטוי למאפיין משני של הנטייה המינית העיקרית שהיא לנשים או לגברים). המונח "נטייה מינית" בדרך כלל עוסק בקטגוריה של אובייקטים ולא באובייקט יחיד, דהיינו, כאשר מדברים על נטייתו המינית של אדם יהיה זה בהקשר קבוצה מסוימת של פרטים (כגון נשים או גברים) ולא בהקשר של גבר או אישה יחידים, אליהם בעל הנטייה נמשך.

עיינו גם בפורטל

P rainbow flag.png

פורטל הלהט"ב הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה העברית הקשורים בלסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים.

מבט על[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטייה מינית היא הבסיס לריגוש מיני, ופנטזיה מינית, ובדרך כלל תבטא גם ברמה ההתנהגותית (למעט מקרים ייחודיים בהם האדם מונע מעצמו באופן אלקטיבי את מימושה של נטייתו, מסיבות דתיות ו\או פילוסופיות). כאמור רוב בני האדם הם בעלי נטייה מינית עיקרית אחת כלפי הקטגוריות המגדריות האנושיות, כגון הטרוסקסואלים, הנמשכים לבני המין המין ה"הפוך", ולעתים אף לכל בני הזהות המגדרית ההפוכה. או הומוסקסואלים, הנמשכים לבני אותו המין, ולעתים אף לכל החולקים איתם את מגדרם. אנשים שונים הנמשכים לבני מינם וגם לבני המין האחר מכונים בדרך כלל ביסקסואלים. אחת הדרכים שהוצעה להסביר את העדפה המינית באדם, היא הרצף שהציע אלפרד קינסי בשנת 1948 שחקר את הרגלי המין של גברים אמריקאים. מבין אלפי המשתתפים במחקר דיווחו 37 אחוז על התנסות מינית הומוסקסואלית לפחות פעם אחת בחייהם. האמנם, רצף זה נעשה בשנה מוקדמת מאד בה הטקסונומיה והנוסולוגיה של האוריינטציה המינית באדם הייתה בחיתוליה, והתאוריות העוסקות בהעדפה מינית הן מגוונות יותר כיום, ונותנות מקום לתופעות כגון הומוסקסואליות מצבית, גינאמימטופיליה (משיכה לאנשים הלובשים צורה נשית לא קבועה), משיכה לעצמים דוממים, כגון בובות מין או אבר מין מלאכותי, פדופיליה, זופיליה, ועוד ביטויים אחרים (לגיטמיים ולא-לגיטימיים), של מיניות האדם. קבוצת מיעוט, שגודלה אינו ידוע, טוענת כי פרטיה אינם חשים כלל משיכה מינית לבני אדם אחרים (בין אם הטרוסקסואלית ובין אם הומוסקסואלית).‏[2]

עם הבנת המורכבות של מיניות האדם, הולך ופוחת השימוש במונחים כגון הטרוסקסואליות, או הומוסקסואליות, והם מוחלפים בביטויים נקודתיים יותר, כגון אנדרופיליה וגינאפיליה לתיאור משיכתו של אדם לגברים, או נשים.‏[3]

העדפות מיניות קיימות גם בבעלי חיים. היא קיימת בתוך המין ומחוץ לו, קרי, אפשר שחיה תאבד עניין בחיה אחרת מהסוג שאליו היא משתייכת, אך אפשר גם שחיה מסוימת, תתעניין במשגל עם חיה מסוג אחר (Intraspecies sexual activity).

חקר הנטייה המינית וטיפול בבעיות בהתנהגות המינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחום המדעי החוקר את היווצרותן, שימורן, וביטויין של נטיות מיניות במהלך החיים הוא הביופסיכולוגיה (כלומר, עיקר החוקרים הם, באופן כללי, בעלי רקע אקדמי פסיכולוגיה ו\או ביולוגיה), כאשר פסיכולוגים העוסקים במגדר ומיניות (Gender and Sexuality) הם העוסקים בכך העיסוק הרב ביותר. הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה, עוסקות בסיווג של הנטיות ותתי הנטיות המיניות הנחשבות לפתולוגיות, כלומר, נטיות המשקפות הפרעה נפשית, דוגמת פדופיליה הסכמת הכלל של דיסציפלינות אלה מתפרסמות בספר הDSM. טיפול במשיכות מיניות המוכרות כפתולוגיות[4], ניתן לרוב על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים שהוכשרו לפסיכותרפיה בבעיות של מגדר ומיניות, ולעתים ניתן גם על ידי קרימינולוגים קליניים.

הקשר בין זהות מגדרית לנטייה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זהות מגדרית

בשונה מנטייה מינית המגדירה אנשים על פי מין האנשים אליהם הם נמשכים. זהות מגדרית עוסקת בשאלה האם אדם מגדיר עצמו כגבר או כאישה. אין בהכרח קשר בין זהות המגדר לנטייה המינית וכך רוב הזכרים מגדירים עצמם כגברים ללא תלות בנטייתם המינית, ובהתאמה רוב הנקבות מגדירות עצמן כנשים ללא תלות בזהותן המינית. אמנם, מחקרו החלוצי של ריצ'רד גרין תיעד קשר מתאמי גבוה בין נון-קונפורמיות מגדרית בילדות המוקדמת ו\או בגיל הגן (GIDC), לבין הזדהות כהומוסקסואל\ית (ואף כטראנסקסואל\ית) בגיל מאוחר יותר.‏[5] מחקרי המשך אישרו את הממצא.‏[6][7] לפי אלנור מקובי, זהות המגדר מתעצבת בעיקר מאינטראקציות של התינוק עם קבוצת השווים.[דרוש מקור] יצויין כי גם בקרב מבוגרים שזהותם המגדרית שונה מהנורמה, קיימות נטיות מיניות שונות. וכך לדוגמה בקבוצת האנשים שנולדו כזכרים ומזהות עצמן כנשים, הרוב יימשך לגברים, אך קיים מיעוט שיימשך לנשים. דוגמה לתופעה זו הינה נשים טראנסקסואליות שהן לסביות (דהיינו נמשכות לנשים גם כן).

התגבשות הנטייה המינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדפות מיניות מסוימות הן תוצר של חשיפה לכמויות שונת של הורמונים שונים (וחומרים שונים) עוד במהלך ההריון, או של גורמים סביבתיים חברתיים-תרבותיים. בדרך כלל מדובר בשילוב של שני הגורמים הללו. הסברה הרווחת ביותר היא כי אף שרוב בני האדם הופכים מודעים לנטייתם המינית רק בגיל ההתבגרות.[דרוש מקור] מרגע שהתגבשה נטייתו המינית של אדם, קשה או אפילו בלתי אפשרי לשנותה, אף כי כל אדם יכול לבחור אם לממש את נטייתו בפועל.[דרוש מקור]

לאורך השנים הועלו תאוריות שונות אשר לאופן בו מתגבשת נטייתו המינית של אדם. ניתן לחלק את התאוריות בכללן לשלושה ענפים עיקריים: גורמים גנטים, גורמים סביבתיים ביולוגים, וגורמים פסיכולוגים (בניהם גם קוגניטיביים). מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי מבחינה ביולוגית ישנם מרכיבים גנטיים והורמונליים היכולים להשפיע גם הם על הנטייה המינית של אדם, דהיינו, ישנם גורמים רבים המשפיעים על נטייתו המינית של אדם והם עשויים להשתנות בין אדם לאדם. נכון לשנת 2011 לא נמצא גן המכתיב התנהגות הומוסקסואלית. ראו הרחבה בחלק שלהלן.

גורמים גנטיים בהתגבשות הנטייה המינית (Genetic factors)[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרים תמימי דעים בטענה שגורמים גנטיים משחקים תפקיד בהתגבשות נטיות מיניות נפוצות מסוימות (דוגמת זו ההטרוסקסואלית)‏[8] אך שאין הכרח שהם קובעים אותה באופן מוחלט, חיזוק לכך לגבי נטייה הומוסקסואלית ניתן למצוא במחקר שהראה כי בין תאומים זהים קיים דמיון רב יותר בנטייה המינית מאשר בתאומים לא זהים. הסקר שערך Kenneth S. Kendler‏[9] הראה כי הסיכוי של תאום זהה שאחיו הומוסקסואל להיות גם כן הומוסקסואל הוא כ-32% בהשוואה ל-13% אצל זוגות תאומים לא זהים. תאומים זהים נושאים מטען גנטי זהה ולכן העובדה שקיים ביניהם דמיון רב יותר, מחזקת את הטענה שנטייה מינית נקבעת גם על ידי גורמים גנטיים, ולא רק על ידי נתונים סביבתיים. עם זאת, אילו נטייה מינית הייתה נקבעת על ידי גנטיקה בלבד, הייתה צריכה להיות התאמה מלאה בין תאומים זהים, מחקרו של קנדלר, וכן סדרת מחקרי התאומים של מייקל ביילי, מהווים הוכחה כי התפתחות של נטיות מיניות שונות חייבת להיות תלויה גם בחוויות אידיוסינקרטיות שהאדם עבר בילדותו, אם אינן תוצר בלעדי של חוויות אלו.

הטענה כי גנים שונים העוברים דרך משפחת האם זוהו כקשורים לנטייה חד-מינית בגברים לא עמדה במחקרי המשך.

השפעות ביו-כימיות וטרטוגניות בשלב העוברי (Pre-natal organizing effects)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חלק מהמחקרים, מושפעת הנטייה המינית מהסביבה ההורמונלית שחווה העובר במשך ההריון[10]. כמה תכונות הקשורות במידת החשיפה של העובר להורמוני מין קשורות גם לנטייה המינית:

  • היחס בין אורך האצבע לאורך הקמיצה (Digit ratio): אצל גברים הקמיצה בדרך כלל ארוכה מהאצבע ואצל נשים האצבעות הללו נוטות להיות דומות יותר באורכן. נראה שיחס האורכים הזה מושפע מהחשיפה העוברית לטסטוסטרון. כמה מחקרים הראו כי התפלגות יחס האצבעות אצל הומוסקסואלים קרובה יותר להתפלגות הנשית מלגברית (יש חפיפה רבה בין ההתפלגות של היחס הזה בשני המינים)
  • הסיכוי להיות הטרוסקסואל גבוה באופן מובהק אצל בנים בכורים ושיעור ההומוסקסואליות עולה ככל שלאדם יש יותר אחים בוגרים.[דרוש מקור] הסיכוי להומוסקסואליות עולה ב33% עם כל אח בוגר (אחיות אינן משפיעות על הסבירות הזו). חישוב פשוט מראה כי סיכוייו של מי שיש לו שלושה אחים בוגרים להיות הומוסקסואל יותר מכפולים מסיכוייו של הבכור. יש המשערים כי מערכת החיסון של האם לומדת להכיר חומרים האופיינים לעוברים זכרים כזרים והיא מייצרת נגדם נוגדנים הנלחמים בהם ביתר יעילות עם כל "זריקת דחף" נוספת (כלומר עם כל עובר נוסף ממין זכר).[דרוש מקור]

השפעות ביו-כימייות וכימיות בתקופות התפתחות קריטיות שאחרי הלידה (Post-natal influences/causes)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974, דיווחה האנדוקרינולוגית ג'וליאן אימפרטו-מקגינלי,‏[11] בספרות המגדרית-מינית‏[12] על תסמונת נדירה‏[13] של נשים נקביות למראית-עין, שבגיל 12 עברו וירליזציה (זיכור) גופנית (אך לא בגיל המוקדם). נטען גם כי הדבר השפיע על זהות המגדר שלהן וחלקן הזדהו כגברים הטרוסקסואליים. הדיווחים עצמם זכו לביקורת מצד הפסיכולוג ג'ון מוני[14], ולא קיבלו מקום בקונצנזוס.

הטענה כי גורמים ביוכימיים יכולים להטות את התפתחות הנטייה המינית בבני אדם גם בבגרות ולא רק בשלב העוברי (בין אם להשפעות אלה בסיס גנטי ובין אם הן תזונתיות ו\או פרמקולוגיות), נשארה פתוחה, ואין מסקנות חד משמעיות בקרב החוקרים לגביה.

סיבות סביבתיות פסיכולוגיות (Biographical/Idiosyncratic/Psycho-social factors)[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגמונד פרויד סבר כי אדם נולד ללא נטייה מינית, וזאת תתגבש בהמשך על ידי האינטרקציה עם הסביבה בה הוא מתפתח. פסיכואנליטיקאים אף העלו את ההשערה כי נטייה מינית תלויה באופי הקשר בילדות עם אחד ההורים, אך השערות אלו לא בוססו אמפירית. [15]

הומוסקסואליות אינה ממוקדת באנשים שעברו חוויות חריגות בילדותם או בנעוריהם, או באנשים שהתנהגותם בגיל הילדות הייתה חריגה. אף לא הוכח כי לחוויות חריגות בילדות יש קשר לגיבוש נטייה מינית הטרוסקסואלית או הומוסקסואלית, בהנחה שזו אכן מתגבשת רק לאחר הלידה. דו"ח שפרסם אלפרד קינסי בארצות הברית ב-1948 הראה כי נטייה מינית הומוסקסואלית נפוצה הרבה יותר ממה ששיערו תחילה, וכי היא נפוצה בקרב כלל הנחקרים, בין אם חוו ילדות נורמטיבית ובין אם לאו. מחקרים נוספים‏‏[16] שנעשו בעקבות קינסי אישרו ממצאים אלו.[דרוש מקור]

התפלגות האוכלוסייה על פי נטייה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדו"ח של אלפרד קינסי משנת 1948 נאמד שיעור ההומוסקסואלים ב-8-10% מאוכלוסיית הגברים. ב-1953 אמד קינסי את שיעור הלסביות ב-2-6% מאוכלוסיית הנשים. מחקרים מאוחרים יותר הצביעו על שיעורים נמוכים יותר. מעריכים כי בין 4 ל-5 אחוזים מהגברים הם הומוסקסואלים וכ-2 אחוזים מהנשים הן לסביות. ההבדלים בין ההערכות נובעים במידה רבה מהקושי להחליט מהי משיכה מינית בלעדית לבני אותו המין, ומהו הגבול בין משיכה כזו לבין משיכה מינית לבני שני המינים (ביסקסואליות), וכן מן העובדה שלא כל האנשים הנמשכים לבני מינם או מקיימים יחסי מין עם בני מינם רואים עצמם כהומוסקסואלים. במחקרים מסוימים העוסקים בהרגלים מיניים יש נטייה להימנע בכלל משימוש במונח "הומוסקסואליות" בגלל הבעייתיות בהגדרה, ובמקומו להתמקד ב"גברים המקיימים יחסי מין עם גברים" או "נשים המקיימות יחסי מין עם נשים".

בסקר [6] שנערך בארצות הברית ב-2002 ופורסם ב-15 בספטמבר 2005 על ידי "המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בענייני בריאות" (National Center for Health Statistics), נשאלו 12,571 גברים ונשים אמריקניים בני 18-44 האם הם נמשכים לגברים, לנשים או לשני המינים. כ-96% מהגברים ענו שהם נמשכים רק או בעיקר לנשים, ושיעור דומה מאוד של נשים השיבו שהן נמשכות רק או בעיקר לגברים. מנתונים אלה עולה לכאורה כי שיעור ההומוסקסואלים הוא עד 4%, וכי הוא דומה בקרב גברים ונשים. (ראו גם דיווח בעיתון "הארץ" 18/9/05)

מחקר מ-2006 שערכה עיריית ניו יורק, מראה כי רק מיעוט מבין הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים אחרים מגדירים עצמם כהומוסקסואלים. רוב הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים מגדירים עצמם כהטרוסקסואלים. כ-10% מהגברים שהגדירו עצמם במחקר כהטרוסקסואלים קיימו בשנה שקדמה למחקר יחסי מין עם גבר, ומבין אלה 70% היו נשואים. כ-4% מבין הנשאלים הגדירו עצמם הומוסקסואלים. [7], [8]

נטייה מינית כרצף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרד קינסי הציע סולם של 7 דרגות לתיאור משיכה מינית, שבו 0 מציין הטרוסקסואליות מוחלטת ו-6 מציין הומוסקסואליות מוחלטת. וביסקסואליות נחשבת לדרגה 3 בסולם קינסי. סולם קינסי מבטא את התפיסה כי ניתן לראות משיכה מינית כרצף בין משיכה בלעדית למין השני ובין משיכה בלעדית לאותו המין זאת בניגוד לתפיסה הדיכוטומית שטוענת שאדם הוא סטרייט או שהוא הומו.

"סולם קינסי" להתנהגות מינית
הטרוסקסואליות מוחלטת בעיקר הטרוסקסואלית, נטייה הומוסקסואלית רק באופן מזדמן בעיקר הטרוסקסואלית, אך נטייה הומוסקסואלית משמעותית יותר מבאופן מזדמן נטייה הטרוסקסואלית והומוסקסואלית באופן שווה - ביסקסואליות בעיקר הומוסקסואלית, אך נטייה הטרוסקסואלית משמעותית יותר מבאופן מזדמן בעיקר הומוסקסואלית, נטייה הטרוסקסואלית רק באופן מזדמן הומוסקסואליות מוחלטת א-מיניותKinsey Scale-he.png

הסתייגויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפער בין משיכה התנהגות וזהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטייה מינית מוגדרת כשילוב בין רצונו של האדם, התנהגותו, וזהותו, ולכן אין מבחנים חיצוניים מוחלטים לקביעת נטייתו המינית של אדם. אנשים עשויים להתנהג שלא בהתאם לנטייתם המינית, לתקופה קצרה או כתוצאה מסיטואציה חולפת, ואין בכך להעיד על נטייתם המינית. לדוגמה, בסביבות חד-מיניות נוצרים פעמים רבות קשרים אינטימיים בין שני אנשים בני אותו המין, שבסביבה פתוחה יעדיפו את בן המין הנגדי. ולעומת זאת בחברות שמרניות יעדיפו אנשים לחיות עם בן המין הנגדי גם אם הם נמשכים באופן בלעדי לבני מינם.

מתבגרים רבים חווים פנטזיות ומשיכה לשני המינים, והדבר אינו תלוי בנטייתם המינית ולא מאפשר להסיק לגבי היותם הטרוסקסואלים, הומוסקסואלים או ביסקסואלים.

אנשים רבים המקיימים יחסי מין עם בני מינם מעדיפים לזהות עצמם כהטרוסקסואלים[17].אנשים המזהים עצמם כבעלי נטייה מינית הומוסקסואלית או ביסקסואלית עושים זאת ברוב המקרים לאחר שעברו תהליך לגיבוש זהות, כפי שמתאר למשל המודל של קאס לגיבוש נטייה מינית הומוסקסואלית.

בנוסף, אנשים רבים בעלי נטייה מינית ביסקסואלית בוחרים להזדהות כהומואים או לסביות, וזאת עקב לחץ חברתי בקרב קהילת הלהט"ב, או כזהות פוליטית. [18]

נטייה מינית כקטגוריה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצם החלוקה של אנשים על סמך רצונותיהם, ומינו של האדם בו הם חושקים, היא פרקטיקה מודרנית. ישנם פילוסופים פוליטיים וחברתיים הטוענים כנגד כל ניסיון להגדיר אדם כמשתייך לקבוצה או מעמד מסוים על-פי סוג יחסי המין שהוא מקיים. המפורסם ביניהם גור וידאל קובע כי ניתן לדבר על יחסי מין הומוסקסואליים אך לא על אנשים הומוסקסואלים.

השימוש במונח הומוסקסואליות בהתייחס לחברות קדם-מודרניות הוא בעייתי, מכיוון שפעמים רבות תפיסת המיניות בחברות אלו היא שונה. בחברות מסורתיות מסיומות יחסי מין בין בני אותו המין מקובלים, אך הם כפופים לכללים חברתיים השונים מהמקובל בחברה המודרנית והם אינם מהווים תחליף לקשר ממוסד בין גבר ואישה.

איסור אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחדים מחוקי מדינת ישראל נכלל איסור על אפליה בהקשר של החוק, ובחלק מהחוקים נכלל באיסור זה גם איסור על הפלייתו של אדם על בסיס נטייתו המינית:

ישנם חוקים שבהם לא מומשה גישה זו. דוגמה לכך היא חוק שירות התעסוקה, שבסעיף 42 שלו נאמר: "בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו".‏[22]

שינוי נטייה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובם המוחלט של אנשי הממסד הרפואי בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה גורסים שהנטייה המינית אינה ניתנת לבחירה ואדם אינו יכול לשנותה. עמדה זאת נסמכת על נסיון שנצבר בעשרות השנים האחרונות וכישלונם של כל הניסיונות בשיטות מגוונות לשנות נטייה מינית במתבגרים ומבוגרים.‏[23]

פרקטיקות לשינוי הנטייה המינית שמתבססות על פסיכואנליזה או על שיטות טיפול אחרות לא הוכחו כיעילות. שיטות אלה נקראות טיפול המרה. גם ניסיונות לשנות נטייה מינית באמצעות תרופות (בדרך כלל מתן מינונים גבוהים של הורמוני המין טסטוסטרון או אסטרוגן) הוכחו כבלתי-משפיעים ואף כמסוכנים[דרוש מקור].

אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי דגול, שתרם לפיצוח קוד האניגמה וייסד את תחום מדעי המחשב, התאבד כתוצאה מטיפול שכזה, שנכפה עליו.

לפיכך, כללי האתיקה של פסיכולוגים, סקסולוגים, יועצים חינוכיים ועובדים סוציאלים מנחים אותם שלא לנסות לשנות נטייה מינית.

ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי קבע [24] [25] כי אין שום הוכחה כי ניתן לשנות נטייה מינית באמצעות טיפולים‏‏ [26]. בנוסף, הארגון מביע חשש לפיו טיפול המרה כרוך בסיכונים פוטנציאליים גדולים, ביניהם גרימת דיכאון, חרדה והרס עצמי.

למרות קביעת הגופים המקצועיים, קיימים גופים בעלי אוריינטציה דתית המציעים לשנות את הנטייה מינית בעזרת טיפול. גופים אלו משתמשים לרוב בשיטת טיפול בהתמכרויות על מנת לגמול לכאורה את המטופל מנטייתו המינית. גופים מקצועיים קובעים כי נסיונות אלו מסוכנים ועלולים לגרום לדיכאון, חרדה והרס עצמי. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מתנגדת לכל טיפול המבוסס על ההנחה כי על הפציינט לשנות את נטייתו המינית, וקובעת כי על מטפלים להימנע מטיפולים כאלה.‏[27] בישראל פועל ארגון עצת נפש, ארגון דתי לאומי, המציע טיפולי המרה לגברים הומואים, ומפעיל סדנאות תחת הכותרת "חזרה אל הגבריות".

בעוד הסימנים מראים שנטייה מינית איננה ניתנת לשינוי, ישנם הומואים ולסביות הפועלים בסתירה לנטייתם המינית וחיים עם בן זוג מהמין השני.[דרושה הבהרה] רבנים רבים מעודדים דרך זו וחלקם אף מציעים להסתיר את הנטייה המינית מבן הזוג. לעומתם, התומכים בזכויות להט"ב מעודדים אנשים לקבל את נטייתם המינית ולממש אותה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' סיימון, אנטומיה של התשוקה, מין, אהבה ונישואים בראי הפסיכולוגיה והמדע, תל אביב: מודן, 1999.
  • John Money, Sin, Science, and the Sex Police: Essays on Sexology & Sexosophy, Prometheus Books; 1St Edition edition (December 1998)
  • Hani Miletsky, Understanding Bestiality and Zoophilia (2002)
  • Lisa Diamond, Sexual Fluidity: Understanding Women's Love and Desire Harvard University Press (February 28, 2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנטייה היא הפיליה (Philia) ו"תת-הנטייה" לצורך העניין, או המאפיין המשני הספציפי שלה הוא הפארא-פיליה (Paraphilia)
  2. ^ Asexuality (AVEN)‏ Visibility and Education Network
  3. ^ אנדרופיליה וגינאפיליה בוויקיפדיה האנגלית
  4. ^ אשר ככלל גם אסורות בחוק
  5. ^ Richard Green (1987). The sissy boy syndrome. New Haven, CT: Yale University Press.
  6. ^ Bailey J. Michael and Kenneth J. Zucker, Childhood Sextiped Behaviorand Sexual Orientation
  7. ^ Bailey J. Michael (2008) Sexual orientation and childhood gender nonconformity: evidence from home videos
  8. ^ ידע שנרכש על תסמונת האי-רגישות לאנדרוגן ועל השפעתה על התפתחותן ההטרונורמטיבית של נקבות עם התסמונת הוא מן האישושים המקובלים כיום לכך, למשל.
  9. ^ Kenneth S. Kendler et al. Sexual Orientation in a U.S. National Sample of Twin and Nontwin Sibling Pairs, Am J Psychiatry 157:11, November 2000
  10. ^ סקירה מקיפה של מחקרים אלו:
    :The neurodevelopment of human sexual orientation Qazi Rahman, Neuroscience and Biobehavioral Reviews 29 (2005) 1057–1066
  11. ^ סקירה עמוקה של הדיווח באתר הקרן למחקר אורולוגי (USRF).
  12. ^ סיכום נושאי מאת איילה מלאך-פיינס, "פסיכולוגיה של המינים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
  13. ^ Guevedoces, "תסמונת פין בגיל 12".
  14. ^ John money, Sin, Science, and the Sex Police: Essays on Sexology & Sexosophy, Prometheus Books; 1St Edition edition (December 1998), Chapter 4, Part 9.)
  15. ^ במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Psychology and Theology בקרב 130 סטודנטים דתיים, שמתוכם 24 הומוסקסואלים, מצאו החוקרים הבדל מובהק בקירבה הרגשית המדווחת (יחסי אינטימיות) בין הנבדקים לאבותיהם: יחסי האינטימיות בקבוצת ההומוסקסואלים נמצאו נמוכים באופן מובהק מיחסי האינטימיות המדווחת בקבוצת המשיבים שהגדירו עצמם כהטרוסקסואלים. אולם מסקנות המחקר אינן מסבירות האם העדר היחסים האינטימיים עם האב אכן גרמו להתפתחות הנטייה המינית, או שאולי נוצר ריחוק בשל הנטייה (למשל בגלל אי קבלת האבות את נטייתם המינית של בניהם) שהוחמר בשל הרקע הדתי ממנו מגיעים המשיבים; כלומר שרוב האבות, מסיבות אישיות או חברתיות, הם אלה שהראו קשיים והתרחקו מבניהם ההומוסקסואלים.
    מתוך: רן גולדבלט, הקשר בין קשרי הורים/ילדים להומוסקסואליות, gogay
  16. ^ The Kinsey Institute - Reference - Bibliographies - Homosexuality [Related Resources]
  17. ^ http://www.thetaskforce.org/downloads/reports/reports/bi_health_5_07_b.pdf
  18. ^ Hutchins, Loraine and Kaahumanu, Lani (ed.), Bi Any Other Name: Bisexual People Speak Out. USA: Alyson Books, 1991.
  19. ^ [1]
  20. ^ [2]
  21. ^ [3]
  22. ^ [4]
  23. ^ Therapies Focused on Attempts to Change Sexual Orientation (Reparative or Conversion Therapies): POSITION STATEMENT
  24. ^ ראו כאן את קביעת אגודת הפסיכולוגים האמריקאית
  25. ^ ראו כאן את קביעת אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית
  26. ^ http://www.psych.org/Departments/EDU/Library/APAOfficialDocumentsandRelated/PositionStatements/200001a.aspx
  27. ^ [5]


לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליות · לסביוּ‏ת · ביסקסואליות · הטרוסקסואליות · קוויר · פאנסקסואליות
זהות מגדרית מגדר · טרנסג'נדר · טרנסקסואליות · טרנסווסטיזם · ג'נדרקוויר · ביג'נדר · אינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהות · יציאה מהארון · אאוטינג · מצעד הגאווה · טיפול המרה · הומופוביה · הומופוביה מופנמת · הטרוסקסיזם · הטרונורמטיביות
סמלי להט"ב משולש ורוד · משולש שחור · דגל הגאווה · דגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
לקטגוריה · לפורטל