נשק קר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נשק קר הוא כלי נשק שלא מצויים בו חומרים שמפיקים אש או חום כלשהו כתוצאה משימוש באבק שריפה או חומרי נפץ. דוגמאות לכלי נשק קרים: גרזן, אגרופן, מצ'טה, סכין, חנית, חרב, פגיון, אלה ואפילו אבנים.

כלי נשק קרים היו כלי הנשק הנפוצים בעת העתיקה, והיו למעשה בשימוש רחב אפילו בסוף המאה ה-19 בגלל היותם פשוטים להכנה, וגם בגלל חוסר בטכנולוגיה הדרושה לייצור נשק חם יעיל.

עם תחילת השימוש בכלי ירייה פחת השימוש בכלי נשק קר. השימוש בנשק קר דורש מגע קרוב ולכן אינם יעילים במצבי קרב פתוח ובשטחי קרב בין עירוניים. משכך, רוב הצבאות העדיפו את השימוש בכלי ירייה על פני שימוש בנשק קר.

עם זאת, כלי נשק קרים משמשים עד היום למטרות ייצוגיות, למשימות משטרתיות כמו שמירה על הסדר ופיזור הפגנות, בהם הרצון הוא למעט בפגיעה באנשים כלפיהם משמש הנשק, וביחידות קומנדו וכוחות מיוחדים למשימות שקטות, שכן כלי נשק קר אינם מרעישים כמו נשק חם. נשק קר משמש גם ארגוני טרור, פושעים, מיליציות לא סדורות והמון מתפרע, בתור נשק לעניים. ישנם גם הנושאים נשק קר בתור כלי להגנה עצמית. בישראל קיימת עמותה של אספני נשק קר בשם: א.נ.ק.ה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.