גרזן קרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפליקות של גרזני קרב
איור מימי הביניים המציג את גוטפריד מבויון אוחז במוט-גרזן.

גרזן קרב או גרזן מלחמה הוא גרזן שעוצב למטרות לחימה. השימוש בגרזן ככלי נשק הוא קדום כהמצאת הגרזן עצמו, והיה קיים כמעט בכל התרבויות האנושיות לאורך ההיסטוריה. עיקרון הפעולה של הגרזן היא לרכז כוח רב אל ראש קרב כבד וחד במטרה לבקע מטרות קשיחות כגון שריון, מגן, בשר ועצמות. הידית הארוכה של הגרזן פועלת כמנוף ומגבירה את המומנט המועבר אל להב הגרזן. גרזן ארוך, כבד וחד בידי לוחם חזק יכל אף לחדור שריון. השימוש בגרזן מצריך כוח רב וסיבולת גבוהה. הוא נשק טוב להתקפה אך אינו יעיל בתור נשק מגננה מאחר שקשה לתמרנו כדי לחסום התקפות של האויב.

סוגי גרזני קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרזני המלחמה התפתחו באופן ניכר, ובתקופת ימי הביניים (החל מ-500 לספירה והלאה) הומצאו סוגים רבים של גרזני מלחמה, שבאו בגדלים וסוגים שונים:

  • עם התפתחות השריון התפתחו גרזנים כבדים יותר המסוגלים לשבור את השריון. הידוע מביניהם הוא הגרזן עם מוט הנפה ארוך. גרזן זה יש צורך לתפעל בשתי הידיים בגלל משקלו הרב. למרות זאת, רוב הגרזנים היו פשוטים וכללו להב כבד אחד ולעתים "מקור" או חוד אחורי. על מנת להתגבר על יתרונות השריון, הגרזן השתכלל ונוספו לו דוקרן שתפקידו היה להידחק בין לוחות השריון ולפצוע את האויב. לעתים נוסף גם מעין פטיש שתפקידו היה להמם את האויב במכה חזיתית על השריון שאותו לבש. שילוב המשקל והכוח היו מסוגלים להכריע גם לוחמים מנוסים.
  • הגרזן הדני היה גרזן ענק. מדובר בגרזן דו-ידני באורך 170 ס"מ ששקל פי 3 מגרזן רגיל וכלל להב כבד במיוחד. את הגרזן הדני הפעילו יחידות עילית של אנשים חזקים וגדולי מידות במיוחד, הידועים שבהם הם ההאוסקרלים של המלך הסקסוני הרולד גודווינסון. מכת הגרזן הדני הייתה כה חזקה עד כדי היכולת לרסק מגן ואף לחטוב פרש על סוסו.
  • בתחילת ימי הביניים נכנס לשימוש הקרדום - גרזן קטן יחסית, בעל להב מעוגל, המסוגל לשמש הן ככלי נשק לקרב פנים אל פנים והן ככלי נשק להטלה.
  • גרזן-השלכה "פרנסיסקה" - גרזן זה שימש גם כן במלחמות ימי הביניים, אך בשונה מקודמיו, גרזן זה היה קטן מקודמיו. על תכונה זו פיצה במבנה ידית האחיזה המעוקלת שאיפשרה ללוחם להשליכו למרחק רב תוך גרימת נזק מאסיבי לכוחות אויב מסתערים.
  • מוט-גרזן (Pollaxe): זהו שם כללי לנשק מוט או כידון שבקצהו מותקן גם להב גרזן. מוט-גרזן נע בין גרזן דו-ראשי מוארך - כאשר ראש הקרב כלל להב גרזן גדול בצד אחד, להב קטן יותר או "מקור" בצד השני, וחוד מוארך וחד - עד לנשק שומרים כגון ההאלברד. לעתים קרובות, גם פטיש הקרב נקרא Pollaxe. כלי נשק אלה דומים מאוד במבניהם ונבדלים רק בראש הקרב: בעוד הגרזן מצויד בלהב חותך הפטיש מצויד בקצה קהה המיועד להלום ולא לחתוך.
  • גרזן טומהוק - גרזן דו-ראשי קל שהיה בשימוש האינדיאנים באמריקה. שימש לקרב פנים אל פנים, כגרזן השלכה וככלי עבודה. גרזן זה שבתחילה נקנה באלפיו מסוחרים שהגיעו ליבשת אמריקה הפך לסמל סטטוס בקרב האינדיאנים והעיד על חשיבותו של הלוחם הנושא אותו. לרוב היה מעוטר בסמלים מתרבותם ואף הגדילו לעשות בתקופות מאוחרות יותר כאשר שילבו את הטומוהוק עם כלי אחר שהיה בשימוש נפוץ אצל האינדיאנים בשעתו - המקטרת כאשר החלק של הידית שנעשה חלול שימש פייה. טעות נפוצה היא לחשוב שגרזן זה שימש לקרקף את קורבנותיהם של האינדיאנים, למעשה זו תוצאה של פעולה שנעשתה בסכין. שמועה זו הופצה בימיהם של המתיישבים הראשונים והונצחה לאחר מכן בסרטים ברוח התקופה.

השימוש בגרזן בקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרזנים היו נשק פופולרי לאורך רוב ההיסטוריה. לשיא הפופולריות הם הגיעו בתקופת הויקינגים - עם של לוחמים חסרי מורא שאופיים האגרסיבי התאים לשיטת הלחימה בגרזן. הגרזן הוא נשק כבד ולא מאוזן, דבר שהופך אותו לנשק גרוע בהגנה. לעומת זאת, כאשר מניפים אותו במהירות וללא הפסקה הוא נהפך לנשק התקפי קטלני מאחר שעוצמת הפגיעה הייתה כה חזקה עד שהיא יכלה לחדור כל שריון ואף לנפץ מגנים. גם אם המכה לא ניפצה את המגן, היא הכאיבה מאוד לאיש האוחז בו ומנעה ממנו לתקוף מאחר שהיה עסוק בהגנה מפני מכות הגרזן. שימוש מוצלח בגרזן דורש מיומנות, כושר גופני וסיבולת גבוהה על מנת להניפו בעוצמה ובמהירות לפרקי זמן ממושכים (בסדר גודל של דקות). שיטת השימוש בגרזן הייתה לתקוף כל הזמן, עד שהאויב מתייאש או מתעייף או בורח.

בימי הביניים חלה עלייה במעמדו של הגרזן, בעיקר עקב יכולתו לפצח שריונות כבדים (לרבות שריון לוחות). גרזנים נהפכו להיות נשק פופולרי גם בקרב מעמד האבירים ונודעו כנשק יעיל וקטלני. הגרזן, שהחל כנשק פופולרי בקרב הנורדים, נהפך לאחד מכלי הנשק הפופולריים בקרב הבריטים: הן בקרב האבירים הנורמניים והן בקרב אנשי הגבעות הסקוטיים. בסוף ימי הביניים ותחילת הרנסאנס, גדל השימוש בנשקי מוט דוגמת מוט-גרזן, האלברד ובארדיש, שהיו יעילים גם נגד שריוני הלוחות של התקופה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]