סוקהוטהאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העיר העתיקה של סוקהוטאי והאתרים הקשורים בה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Sukhothai historical park.jpg
מדינה Flag of Thailand.svg תאילנד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1991, לפי קריטריונים 1, 3

סוקהוטהאי הייתה בירת הממלכה הראשונה בסיאם, בהמאה ה-13 וה14. שרידי העיר כוללים כמה דוגמאות מרשימות הממחישות את תחילתה של האדריכלות של תאילנד. סגנון זה, הנקרא "סגנון סוקהוטהאי", הושפע מכמה תרבויות שונות וממסורות עתיקות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של האומה התאית היה במאה ה-12, עם נדידתו של עם מיונאן שבסין אל האזורים הצפוניים של האימפריה החמרית, ששלטה באותה תקופה על רוב דרום-מזרח אסיה. עם זה נקרא ת'אי, "אנשים חופשיים". אחד מנסיכיו נישא לאשה חמרית, ולאחר מכן התקומם כנגד השלטון החמרי המרכזי ויצר את הממלכה הסיאמית הראשונה. ממלכה זו נקראה ממלכת סוקהוטהאי, על שם בירתה. בנו השני של מייסד הממלכה, ראמחאמהאנג (Ramkhamhaeng‏, ראם החזק; בערך 1280 - 1318), היה אחד מן השליטים החשובים בתולדות תאילנד העתיקה. הוא הרחיב את גבולות ממלכתו בשורה של מלחמות, שהסתיימו בניצחונו; ובתחום החברתי, הוא ייסד ארגונים צבאיים וחברתיים, שנבנו על פי המבנים הארגוניים שהיו קיימים באימפריה החמרית. הוא הנחיל את כתב הקמר העתיק, וכן הקפדה רבה על שמירת הבודהיזם.

שלושת מרכזיה של הממלכה החדשה היו סוקהוטהאי, עיר הבירה; סי סצ'נלאי, וקמפהנג פט. סגנון הבנייה שנוצר בערים אלה היה תוצר של השפעות תרבותיות שונות, שהוטמעו בסגנון החדש. המבנים שהתאפיינו בסגנון זה נבנו מלבנים ועוטרו בקישוטי טיח ועץ; העיטורים השונים מגוונים מאד, ומעידים על השפעה חמרית או ציילונית. אומנות הבנייה בסוקהוטהאי באה לידי ביטוי באולמות מפוארים, המוקפים במעין אמבולטוריום ונישות דמויות קפלות ומעוטרים בדיוקנאות מונומנטליים של בודהה. התכונות הפיזיות של פסלי בודהה משקפים את ההשפעות השונות: ההשפעה הציילונית יצרה פסלים בעלי אף ארוך, עדין, ובליטה דמוית להבה על הראש, ואילו ההשפעה החמרית הוסיפה קו כפול סביב הפה. בודהה מיוצג לעתים קרובות בהליכה זקופה כאשר בגדיו נצמדים לגופו, והוא מביע כמעט התנשאות.

סוקהוטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ההיסטורית סוקוטהאי נמצאת כשמונה קילומטרים ממערב לעיר המודרנית הקיימת כיום, ונושאת אותו שם. העיר העתיקה נבנתה בצורת מלבן, שרוחבו 1,300 מטרים ורוחבו 1,800 מטרים. העיר הייתה מוקפת בשתי סוללות עפר חיצוניות וחומה שנבנתה מלבני חימר. בין החומות נבנה חפיר, שנועד להגנה וכן להסטת מי שטפונות. בכל צלע של החומה נבנה שער ומגדל להגנה. חלק גדול מביצוריה של העיר העתיקה שרדו עד היום.

המונומנטים העיקריים הנמצאים בסוקהוטהאי ההיסטורית כוללים את מתחם המנזר ואט מאהאטאט ובית הקברות של הארמון; סרא סי ואט, ובו שתי סטופות (הנדקראות בתאילנד "צ'אדי") מלאות חן המשתקפות במאגר המים הגדול של העיר; ומגדל מחודד (פראנג) שבתוכו שרידים מקודשים, מתקופה מאוחרת יותר. מתחם העיר כולל שרידים של 193 מבנים, ובהם 26 מקדשים, שהגדול בהם הוא, כאמור, ואט מאהאטאט.

הערי העתיקה סוקהוטהאי מוגדרת כפארק לאומי בתאילנד, ושימורה מופקד בידי הממשלה בסיוע אונסקו. במקום מבקרים בכל שנה אלפי תיירים. הפארק הוכרז כאתר מורשת עולמית ב1991, יחד עם האתרים ההיסטוריים הקשורים לעיר, סי סצ'נלאי וקמפהנג פט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Thailand
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בתאילנד

העיר ההיסטורית איוטהאיהבאן צ'יאנג • העיר העתיקה של סוקהוטאי והאתרים הקשורים בה: סוקהוטהאי, סי סצ'נלאי וקמפהנג פטחורשת דונג פאיה ין-קהאו יאיטהונגיאי-הואי קהא קהאנג