סורת אל-פלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סורת אל-פַלַקערבית: سورة الفلق), או סורת השחר הבוקע, היא סורה מספר 113, בקוראן. סורה קצרה זו מונה חמישה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּ‏ן אלצֻ'רַ‏יְס, פַ‏צָ‏'אאִ'יל אלקֻראןהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַ‏טָ‏אא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-פיל ולפני סורת א-נאס.‏[1] הסורה מבקשת את הגנתו של אללה מפני רשעותו של השטן.

סורה זו מבקשת את הגנתו של אללה מפני רעות של יצורים שונים,‏[2] כגון זו של "האופל" או מפני קנאתו של הקנאי.‏[3] הפסוק הרביעי מתייחס לרעתן של "נושפות בקשרים" - מונח המתייחס לנשים שנשפו או ירקו על קשרים לצרכים מאגיים.‏[4] יש הרואים ב"רעתו של הקנאי בקנאתו", המוזכרת בפסוק החמישי, התייחסות לעין הרע, אולם ניתן גם להבין פסוק זה כפשוטו.

סורת א-נאס, הסורה העוקבת לסורת אל-פלק, עוסקת גם היא באותו הנושא, ועל כן לעתים מתייחסים לשתיים כצמד בשם "השומרות" (מפני השטן) (المعوذتين אל-מֻעַוַדַ'תַין). קיימת סונה (מנהג) הגורסת כי יש לקרוא סורות אלו מעל למיטתו של חולה בטרם ישכב לישון. מנהג אחר הוא קריאת "השומרות", יחד עם סורת אל-פאתחה (סורת הפתיחה) שבע פעמים ביום שישי כסגולה להגנה שתוקפה יפה לשבוע ימים, עד ליום השישי הבא.‏[5]

הטקסט עם תעתיק ותרגום לעברית הוא כדלקמן:

بِسْمِ اللّهِ الرَّحْمـَنِ الرَّحِيم

בּסם אללּה (אל)רּחמן (אל)רּחים
בשם האל הרחמן והרחום

113:1قُلْ أَعُوذُ بِرَبِّ الْفَلَقِ

קֻל אַעוּדֻ' בִּרַבִּ (א)לְפַלַק
אמור: אשים מבטחי בריבון השחר

113:2 مِنْ شَرِّ مَا خَلَقَ

מִן שַרּ מַא חַ'לַק
מפני הרוע של מה שברא

113:3 وَمِنْ شَرِّ غَاسِقٍ إِذَا وَقَبَ

וַמִן שַרּ עַ'אסִק אִדַ'א וַקַב
ומהרוע של האפילה כאשר נעלם (הירח)

113:4 وَمِنْ شَرِّ النَّفَّاثَاتِ فِي الْعُقَدِ

וַמִן שַרּ (אל)נַּפַּאתַ'את פִי (א)לְעַקַד
ומהרוע של המכשפות בחבלים

113:5 وَمِنْ شَرِّ حَاسِدٍ إِذَا حَسَدَ

וַמִן שַרּ חַאסִד אִדַ'א חַסַד
ומהרוע של קנאי כאשר הוא מקנא

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מובא אצל אורי רובין, "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552. כל הציטוטים להלן הם מתרגום זה.
  2. ^ התפסירים (פירוש הקוראן) הבולטים, דוגמת תפסיר אל-ג'לאלין ותפסיר תנויר אל-מכבאס הסוניים מדגישים בהקשר זה שגם את היצורים הרעים ברא אלוהים, (ראו תפסיר אל-ג'לאלין לאיה 2, תפסיר תנויר אל-מכבאס מכליל בזאת גם את ברואיו הדוממים של אלוהים, דוגמת רעל (ראו כאן)
  3. ^ תפסיר תנויר אל-מכבאס, המתבסס על חדית'ים מפי בן דודו ומלוו של מוחמד, עבדאללה אבן עבאס מפרש את ההתייחסות ל"קנאים" ליהודי לביד אבן אל-אעצם שקינא במוחמד ועל כן ביצע כשפים כדי להפריד בין מוחמד לעאישה (ראו תפסיר לאיה 5). תפסיר אל-ג'לאלין מציין כי כל היהודים קנאו למוחמד (ראו כאן).
  4. ^ הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 544, על פי תפסיר אל-ג'לאלין לאיה 4 מציין את בנותיו של אבו לבד היהודי כאלו שביצעו כישופים. ראו בתפסיר אבן-כאתִ'ר את החדית' המלא המספר על הטלת הכישוף על מוחמד.
  5. ^ אורי רובין, "שבחי הקוראן", בתוך הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 555.
הסורה הקודמת:
סורת אל-אח'לאץ
הקוראן הסורה הבאה:
סורת א-נאס
סורה 113

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114